חרדות, חרם, שיימינג ודיכאון בקרב ילדים ומתבגרים הם אינם מגמות חדשות, אם כי, נוכחותן בחיינו מתעצמת בעידן שבו חלק ניכר מן התקשורת והשיח, מתרכז ברשתות החברתיות. על פי נתוני עמותת עלם לנוער בסיכון, חלה עלייה משמעותית בתקופת הקורונה ולאחריה בכל התופעות הסיכוניות, לרבות עלייה של פי ארבעה במקרי דיכאון וחרדה בהשוואה לתקופה לפני המגפה.
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מוקד 105, דיווח אף הוא על עלייה של 63% בפניות בתקופת הקורונה. בדומה לתופעת הלונג קוביד, גם כאשר מערכת החינוך חזרה לפעילות סדירה יחסית – הקשיים והמצוקות הנפשיות ממשיכים להיות נוכחים ולהשפיע על חייהם של הילדים לזמן ממושך.
היחידה לילד ולמתבגר
ולא רק השפעות הקורונה, ביישובי הדרום בכלל, ובאזור אשקלון ועוטף עזה בפרט, קיימים גורמי לחץ ואי-ודאות נוספים, אשר לעיתים יש להם השפעות משמעותיות על מצבם הרגשי של ילדים, על בריאותם הנפשית ועל התנהגותם. גורמים אלה נוצרים בגלל המצב הביטחוני הרגיש והאזעקות החוזרות מעת לעת.
מי שנותנת מענה במצבים מורכבים אלו, היא היחידה לילד ולמתבגר במרכז הרפואי ברזילי, המספקת שירותי בריאות נפש לילדים ובני נוער בגילאי 6-18 בכל אזור הדרום מקו אשדוד ועד באר שבע, כולל ילדי אשקלון, שדרות ויישובי עוטף עזה. מלבד הרגישות הביטחונית, אזורים אלו כוללים אוכלוסיות מוחלשות, הזקוקות למענה מקיף ומקצועי.
למעשה, בכל שנה מטופלים ביחידה לילד ולמתבגר מעל אלף ילדים ובני נוער והוריהם, ובטיפול היום כ-60 ילדים ובני נוער הסובלים ממגוון הפרעות, מחלות ומצבים פסיכיאטרים מורכבים.
ביחידה קיימים שני שירותים: מרפאה לבריאות הנפש ומחלקת טיפול יום פסיכיאטרי. צוות היחידה מונה 30 אנשי צוות רב מקצועי – רופאים פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים ומטפלים בהבעה ויצירה, וכן צוות מזכירות בראשות מנהלת המשרד – מרי גואטה.
בטיפול היום המטופלים מקבלים שירותי חינוך במרכז החינוכי "שקד" בהנהלת מינה יוספי תוך תיאום ושיתוף מלא בין המערכות.
ד"ר חדוה ספקטור, פסיכולוגית קלינית בכירה, התמחות בילדים ונוער, מנהלת טיפול יום ילדים: "הטיפול במצבי מצוקה, קשיים רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדים ובני נוער, הכוללים בין היתר: חרדות, דיכאון פוסט טראומה ועוד, מחייב מהלכי אבחון וטיפול מעמיקים, שכן הוא כרוך בהיבטים רבים שחשוב שייבדקו וילוו על-ידי איש מקצוע המוסמך בבריאות הנפש. היחידה מתאפיינת בתפיסה טיפולית אינטגרטיבית המאמינה כי ההורים שותפים במהלכי הטיפול, הילד הוא שלהם, ואנו אנשי מקצוע אשר נותנים להם שירות. לכן מופנים משאבים רבים לעבודה עם ההורים ולחיזוק הסמכות ההורית, משאבי הידע והיכולות התפקודיות של ההורים, כמו גם למיטוב הקשר והתקשורת בבית בינם לבין ילדם". כמו כן, בקשרים עם גורמי קהילה, כגון מערכות החינוך, בתי ספר וגורמי הרווחה.
ד"ר ילנה בחטינסקי, מנהלת היחידה לילד ולמתבגר: "הקו המנחה – מתמקד במתן טיפול ומעקב, המותאמים למצב המטופלים בשיטות אינטגרטיביות, כולל מוכחות מחקרית, על מנת להביא להטבה במצבם ולאפשר מיתון מצוקה, הכוונה לרמת תפקוד אופטימלית ומענה כוללני. לצורך כך ההורים מקבלים הדרכה. כל אלו, קריטיים במיוחד כאשר מדובר על ילדים ונוער- זמינות ואיכות הטיפול הניתנים – יקבעו במידה רבה את המשך דרכם של המטופלים, את איכות חייהם, רמת תפקודם, ואת הפרוגנוזה הפסיכיאטרית. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר על ילדים ובני נוער צעירים, ובפרט בפרעות חרדה, הסתגלות ופוסט טראומה".
כנס של היחידה. צילום: דוברות ברזילי
מי שפותחת צוהר לעולמם של ההורים ביחידה היא ענת גבאי, אימו של עידו אשר אושפז ביחידה למשך כשנה. ענת משתפת בכנות וברגישות: "הגענו ליחידה בעקבות פוסט טראומה של עידו ממבצע צוק איתן שהחריף עם כניסתו לבית הספר. ביום הראשון ללימודים עידו חווה התקף חרדה משמעותי, שלאחר אבחון והמלצות הגענו ליחידה במרכז הרפואי ברזילי.
"ההחלטה להגיע ליחידה לילד ולמתבגר ברזילי שינתה את חיינו, זו ללא ספק הכתובת המדוייקת למי שנמצא במצבים מורכבים אלו. זה מתחיל במענה רגיש ואיכותי מרמת המזכירה ועד הרופאה הבכירה, מדובר במצבים בהם ילדים חווים התקפים עוצמתיים המלווים בתסכול רב וגילויי אלימות, ובכל המצבים הללו הצוות מתפקד מתוך מסירות אין קץ, ברגישות ובהכלה שאין שניה לה. הם מסבירים לנו ההורים – את הסיטואציה ואיך נכון להגיב אליה, ממש הדרכת הורים כוללת המעניקה לנו כלים אמיתיים להתמודדויות דומות. היום – שעידו חווה התקף חרדה או נמצא בסיטואציה רגישה אני יודעת איך לתפקד, איך להגיב ולהרגיע את עידו ולעזור לו לצאת מהמצב גם כאשר הוא מנותק או מפוחד.
"כהורים רכשנו בזכות הצוות המסור של היחידה ידע אמיתי בוויסות הרגשות, למדנו כיצד רגשות שונים מווסתים אחד את השני ובעיקר הבנו מתי, איך וכיצד להתערב אל מול התנהגויות לא מווסתות של עידו".
וענת לא לבד, על מנת להרחיב מענה מקצועי ומותאם, ולאפשר מתן שירות להיקפים גדולים יותר של מטופלים והוריהם, הן במרפאה והן בטיפול היום, היחידה לילד ולמתבגר במרכז הרפואי ברזילי פתחה קבוצות למטופלים ולהוריהם על פי עקרונות גישות טיפול ייעודיות, אפקטיביות ומוכחות מחקרית.
צוות המטפלים ביחידה לילד ולמתבגר, משתלם כל העת ומטמיע דרכי טיפול עדכניות, יעילות ומותאמות אישית, לטובת תכניות טיפול ייעודיות למטופלים, בהתאם למצבם.
טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (Cognitive behavioral therapy – CBT) הינו טיפול פסיכותרפי ממוקד מטרה ומוגבל בזמן. בשונה משיטות אחרות, למשל טיפול "מסורתי" (דינמי) – הממוקד יותר בניתוח ועיבוד חוויות מהעבר, CBT ממוקד יותר בהווה ומכוון לפתרון בעיות. שיטת טיפול זאת הוכחה כיעילה בטיפול במגוון של בעיות נפשיות, ביניהן: דיכאון, OCD, הפרעות חרדה שונות כמו פוביות, הפרעה פוסט־טראומטית, הפרעות אישיות, והפרעות אכילה.
שיטה משמעותית נוספת המיושמת ביחידה היא גישת ההתנגדות הלא אלימה (NVR) להורים ומטפלים, מוכרת גם בשם נוסף: "הסמכות החדשה". קבוצות להורים מתקיימות בשיטה זו תומכים בסמכות חיובית ומקרבת, בניגוד לסמכות של פעם, שהייתה מבוססת על דיסטנס, שליטה, ציות והיררכיה תלולה. הסמכות החדשה, בניגוד לכך, מתמקדת בהגברת נוכחות הורית, שליטה עצמית, ניהול התגובות ותמיכה סביבתית.
"נקודה שאציין לשבח" אומרת ענת גבאי ומשתפת "הוא האבחון המדויק, זהו שלב קריטי בתחילת הדרך בו אנו כהורים נמצאים במצב של בלבול, חוסר אונים לצד מחשבות רבות על העתיד. ביחידה לילד ולמתבגר בברזילי מתקיימים תהליכי אבחון וטיפול יסודיים ומקיפים – לטובת אבחון מדויק מהימן ותקף, ולצורך מתן מענה מותאם".
ד"ר חדוה ספקטור, ד"ר ילנה בחטינסקי. צילום: דוברות ברזילי
ד"ר חדווה ספקטור מוסיפה במקצועיות על המצב במאקרו: "פעמים רבות, ילדים ובני נוער מגיעים מהקהילה עם תמונה אבחנתית, אשר מתברר במהלך הערכה מקיפה ומעמיקה מצידנו, כי התמונה שונה. הדבר משפיע על כל ההחלטות, המתווה הטיפולי ודרכי הטיפול להמשך. כך למשל- ילד אשר מגיע עם תמונה קלינית של דכאון חמור עם סיכון אובדני – בבירור מעמיק מתברר כי ברקע לכך- לקויות למידה נרחבות ומקיפות, אשר גרמו לתסכול מתמשך ולמצוקה. בהתאם – מתן מענה הולם – ובמקביל לטיפול בדכאון – ניתן להשיג הטבה משמעותית במצבו של הילד וחזרה לבי"ס לתפקוד תקין. או למשל – ילד שהגיע עם אבחנה ותמונה התנהגותית סוערת, התנהגויות אלימות בבי"ס ובבית – והיה רגע לפני שיבוץ בבי"ס לחינוך מיוחד להפרעות התנהגות – באבחון מקיף ומעמיק – אבחנו אותו על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, מה שכיוון כמובן לדרך טיפול מותאמת למצבו, הכרה ומיצוי זכויות ושיבוץ חינוכי במסגרת מתאימה. אלו רק מקצת דוגמאות הממחישות כמה האבחנה המדויקת חשובה לטיפול הנכון ולהמשך חייהם של ילדים אלו והוריהם".
אבל לא הכל במגמת שיפור, דו"ח מבקר המדינה, קבע כי זמני ההמתנה לבדיקת אבחון, ולהמשך טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי בבריאות הנפש עשויים לעמוד על בין 12 ל-16 חודשים, כאשר בדיקת המבקר הראתה כי ישנם פערים ברורים ומשמעותיים בין זמני ההמתנה ואיכות הטיפול הניתנים באזורי הפריפריה לאלה הניתנים באזור מרכז הארץ, ודווח כי במספר ישובים המטופלים נאלצים לנסוע, בדרך כלל פעם בשבוע, לעיתים בליווי בני משפחה, עשרות קילומטרים לקבלת הטיפול.
על פי המרכז הרפואי ברזילי, מספר הילדים ובני הנוער המופנים למעקב וטיפול מרפאתי וכן לטיפול היום הפסיכיאטרי עולה בהתמדה מידי שנה, הן על רקע מדיניות מניעת אשפוזים מלאים בקרב ילדים ובני נוער, בשל ההשלכות המשמעותיות של מהלך כזה, והן על רקע ריבוי מקרים מורכבים, ובאופן ספציפי – סביב הפרעות חרדה, הפרעות הסתגלות, דכאון, מצבים משפחתיים מורכבים ופוסט טראומה.
כחלק מהתמודדות עם הביקוש הגואה ומיטוב הטכנולוגיות, היחידה גאה להוביל את מערך החדשנות עם מענה היברידי מרחוק, בעיתות חירום – ובפרט מול מטופלים הסובלים מהפרעות חרדה, טראומה וכיו"ב – ניתן מענה בטלמדיסין במגוון דרכים, כולל מפגשים בפלטפורמה דיגיטלית מרחוק. כמו כן, באחריות גורמי הטיפול בעת הצורך (מבצעים, מלחמה וכו') פתיחת והפעלת אתר דחק ילדים ונוער.
בשיתוף המרכז הרפואי ברזילי
