את מרי גויטע, רכזת נושא בריאות הנפש ילדים ונוער, אני פוגשת במקום הכי טבעי שלה, היחידה לילד ולמתבגר, שם היא מרכזת נושא. בין טלפונים הבהולים מצילי נפשות לפגישות הפרונטליות עם המטופלים, אותם היא עושה באופן שוטף ומושלם.
מרי, 53, נשואה ואם גאה לשני ילדים מקסימים, שוהם בן 23 ושחר בת 22. היא עובדת בביה"ח "ברזילי", מזה כ-32 שנים, אז החלה את דרכה כמחליפה במחלקה הפסיכיאטרית למבוגרים. אך עולם הילדים תמיד דיבר אליה ומשך אותה ולכן כאשר נפתחה היחידה לילד ולמתבגר, היה טבעי עבורה להגיע לשם. היא נשלחה לראיון עבודה אצל מנהלת המחלקה דאז, ד"ר אילנה בסון ז"ל והתקבלה אל יחידתה שזכתה לכינוי – יחידת "נבחרי סגולת ריפוי הנפש".
תפקידה של גויטע הוא רב ומגוון: מתחיל בהעברת כל הפניות שעוברות לעיון מנהל היחידה, לאחר מכן ההורים מוזמנים עם הילדים לבדיקת אינטק, שזהו מעין ראיון קבלה ליחידה, על מנת להכיר את הילד על רוב גווניו.
היחידה לילד ולמתבגר
פן נוסף ועיקרי שיש להביט ולהתבונן דרכו אלו ההורים שמגיעים עם הילדים, בחלקם הגדול הם מגיעים מבולבלים, לעיתים נבוכים ומתביישים, ליבם חפץ למורה דרך שיורה להם את דרכם באמצעות הכוונה ואוזן קשבת.
מרי גויטע מבינה שהגישה שלה להורים הללו חייבת להיות מלאת רגישות וכך היא פועלת: "אני מרגישה שהגישה שלי גורמת להורי הילד ומשפחתו לפתוח את ליבם ולשתף בבעיותיהם".
כשמרי נשאלת על תחושת הסיפוק מעבודתה היא משיבה כי היא מרגישה "שמישהו מלמעלה כוון אותי למקום הזה. שזהו הייעוד שלי, לעזור, לקדם ולעשות טוב". כמו בשורה ההיא בשיר "מורה לחיים", שכתב, הלחין וביצע עמיר בניון – "לכוון מלמעלה את חיי".
היא מספרת על האהבה והפרגון שיש לה ושהיא מקבלת מהצוות שהיא עבדה איתו בעבר ועובדת איתו בהווה – וכיצד היא שאבה מהם למידה אישית ומקצועית לאורך השנים מה שהשפיע עליה כאדם, כאם וכעובדת.
ילדים רבים חולפים לפניה, כל אחד עם הסיפור שלו והתהליך שהם עבורים מרגש אף אותה – לראות כיצד הילד מגיע למקום וכיצד הוא משתפר, מתקדם וגדל, עובר תהליך והופך להיות עצמאי ולעתים בעל תפקיד כזה או אחר. המפגש עמם מרגש מאוד ותמיד נעשה בצורה חמה, אוהבת ומוקירת תודה.
ולסיום פונה גויטע אל ההורים במסר ברור וחלק: "היו קשובים לילדים, שוחחו איתם בסופו של יום, ותמיד פנו לבקשת עזרה. תאהבו את ילדכם, ותחבקו גם כשיש בעיות בוערות וקשות".
בשיתוף המרכז הרפואי ברזילי
חגית
מקסימה ומיוחדת