האחות של כולם חותמת באהבה

גם אחרי 40 שנה מגיעה רחל גבזו, אחות אחראית בטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי ברזילי, לעבודה עם חיוך. המוטיבציה שלה לא נשחקה עם השנים, עד שלעיתים נראה כי היא פשוט מרחפת בין מסדרונות היחידה בדיוק כמו ביום הראשון. רגע לפני שהיא ממשיכה הלאה ומגשימה עוד חלום, היא מסכמת ארבעה עשורים של עשייה, סיפוק ונתינה אין סופית, אבל מבטיחה שזו לא פרידה, אלא רק פסק זמן מהשגרה האינטנסיבית. אחרי הכל, גם אם היא לא תהיה שם פיזית, הלב לעולם יהיה חלק בלתי נפרד מהמחלקה שהפכה למשפחה, "זו היחידה שלי, הבכורה שלי, מסע חיי", היא אומרת בדמעות התרגשות.

את לימודי התיכון סיימה רחל במגמת פיזיקה וביולוגיה. היא התחברה לעולם המדע המדויק, אבל הרגישה שהייעוד שלה הוא לא מאחורי מבחנות ומעבדה סגורה. היא חיפשה גם את הפאן האנושי והמגע האישי במקצוע שיוכל לשלב בין השניים. כששואלים אותה מה הביא אותה לבחור בסיעוד, היא עונה שזו הנוסחה הכימית שרקחה לעצמה.

לאחר שסיימה רחל את לימודי הסיעוד במרכז הרפואי ברזילי התייצבה כבר ביום הראשון שלה כאחות בטיפול נמרץ לב, שבזמנו היה חדר בתוך מחלקה פנימית, ומהרגע הראשון היא התאהבה. "נכון שמקצוע האחות במהותו הוא לחוץ ועמוס באירועים, אבל רק כשהגעתי לטיפול נמרץ לב הבנתי איך שנייה אחת בשעון יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות", מספרת רחל. "חששתי מהעובדה שהמהות של היחידה היא להציל חיים בכל דקה ודקה. לא ידעתי אם יש לי את הפתרונות והכלים לעשות זאת, אבל חדוות העשייה, התמיכה העצומה שזכיתי לה והמקצועיות של הצוות הפריכו את כל הפחדים. זו הייתה אהבה ממבט ראשון בצבע הלבן, בחולים, באנשים ובמחלקה שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיי".

בהמשך עברה רחל הכשרה בקורס טיפול נמרץ לב באיכילוב, וסיימה תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך, מה שהגביר אצלה את הביטחון העצמי, העמיק את הידע המקצועי ותרם לה לחזור ביתר שאת להמשך המשימה שהוטלה עליה – אחות אחראית. במסגרת ניהולה הכשירה אחיות צעירות לעבודה בטיפול נמרץ לב ושימשה כמדריכה לצוות סיעודי בקורס על בסיסי מבתי החולים ממרכז הארץ, יותר מאשר האחריות הגדולה שהתווספה ראתה בכך רחל זכות ושליחות כאחד. שליחות על היותה במקצוע הנכון במקום הנכון, וזכות ענקית להוביל ולעשות את הטוב ביותר ולהוות מודל לחיקוי.

החדר שבו התחילה רחל את דרכה הפך עם השנים למחלקה חדשנית ומתקדמת בקומה החמישית, שלא בכדי היא קוראת לה "השדרה החמישית". היא כוללת סביבת עבודה מתקדמת, מכשור מקצועי, דרכי טיפול לפי פרוטוקולים וסטנדרטים בינלאומיים, נהלים קפדניים ומדדי איכות מהגבוהים והמובילים בארץ. המקום היוקרתי מעניק טיפול לעשרות חולים מדי יום ומאופיין בחדרים פרטיים, צוות מקצועי ואנושי הנבחר בפינצטה ומומחה בתחומו. או כפי שהיא מכנה זאת "מלטשת יהלומים".

ביחידה מתאשפזים חולים מורכבים הסובלים ממחלות לב שונות. החל מהתקף לב ועד לחולים הסובלים מדלקות והפרעות אחרות בתפקוד הלב, אשר מחייבות ניטור ומעקב קפדני. וככזאת, היא מצריכה צוות מקצועי, רגיש ודרוך שמודע לעובדה כי בכל רגע נתון משהו הולך לקרות.

במחלקה מאמינים שהרוח היא הכוח המפעיל את גלגלי המקצוע. צוות הסיעוד מצטיין במקצועיות, ידע וניסיון. אחיות היחידה הן מוסמכות, בעלות הכשרה מקצועית בקורסים על בסיסיים ובעלות תארים בסיעוד, סוציולוגיה וחינוך. הניסיון הרב שצוות הסיעוד צבר משרה על המטופלים אווירת ביטחון. היחידה הינה שדה קליני רחב ועשיר הקולט סטודנטים מכל רחבי הארץ ואחיות ביחידה הוכשרו להדרכה קלינית, וזאת במטרה להמשיך לסייע ולהעביר את הקו המקצועי הגבוה לדור ההמשך.

כמי שמאמינה שגוף ונפש הולכים יחד הכניסה רחל ליחידה גם את העניין הרוחני, החומר האנושי והרוח החיה. במטרה לחזק ולהשלים את הטיפול הקונבנציונלי, נעזרים ביחידה גם בשיטות אלטרנטיביות להקלה על סבלם של החולים דוגמת אנרגיית רייקי שמרגיעה, עוזרת בשיכוך כאבים ומחזקת אצל המטופל את תחושת הביטחון והיכולת העצמית להתגבר על המשבר שפקד את חייו. שיטות נוספות עוסקות בהילינג ודמיון מודרך המוביל את המטופל למחשבות חיוביות ולחיזוק הביטחון העצמי. מוזיקת רקע מרגיעה שמפחיתה את רמת החרדה, צמחים ירוקים התורמים לאנרגיה ולרוגע, מזרקת מים לזרימה אנרגטית נעימה ומנורות העשויות קריסטל מלח, התורמות ליצירתיות ולריפוי ומנטרלות את המחשבות השליליות והמתח.

מרכיבים אלו של רפואה וסיעוד קונבנציונלי בשילוב הגישה ההוליסטית והאמונה הפנימית מעצימים את ארגז הכלים של הצוות הרפואי, ובעיקר תורם להשגת איכות הטיפול ולרווחתו של המטופל. האמונה בשילוב של גוף ונפש יצרה אצל רחל צורך לעודד אחיות ללמוד את נושא הרוח להנאתן ולהעצמתן המקצועית.

במהלך שנות עבודתה שימשה רחל כאחות אחראית תחת ניהולם של פרופ' רייזין לאונרדו, פרופ' עמוס כץ, ד"ר ג'עפרי ג'מאל וכיום פרופ' חיים יוספי ,מנהל המערך הקרדיולוגי שמנהיג אותה ביד רמה, מעודד ומעשיר את הצוות בתכנים אקדמיים וחשיפה לכנסים חיצוניים רב מרכזיים כמשתתפים פעילים בהרצאות, כולל כמובן, האחיות.

בקרב הסיעוד, האחות הראשית לימור שיימן, דואגת להעצים ולשמר את מיומנויות הניהול של האחיות האחראיות על-ידי סדנאות מובנות אחת לשישה שבועות באופן רציף מזה שלוש שנים. מהלך משמעותי שפתח עבור רחל ואחיות נוספות אופקים נרחבים בניהול. השילוב של ניהול העל והניהול המחלקתי, הופכים בכל יום את המחלקה לטיפול נמרץ לב לבית ספר של החיים בו לומדים כל הזמן ולא עומדים במקום.

"מכלול הדברים נותן לחולה להרגיש יחיד ומיוחד. אנחנו סביבו כל הזמן", אומרת רחל. "גם אם יש לחץ אנחנו מגייסים כוחות על ולא מוותרים. לרגע אנחנו לא ניתן לחולה להרגיש שיש עומס במחלקה ונהיה נכונים כל העת לתת לו מענה ראוי. המרכז הרפואי, בראשותו של פרופ' חזי לוי, מאמין שהחולה הוא תמיד במרכז ואנחנו מטמיעים זאת הלכה למעשה. המטרה שלנו היא לתת לחולה את הביטחון שהוא בידיים הכי טובות ושכולנו כאן לשביעות רצונו ובני משפחתו. אנחנו מבינים שהמטופל עבר אירוע טראומתי ומבחינתו זה אולי סוף העולם, ולכן אנחנו משתדלים להעניק לו נחיתה רכה ומקצועית. אחרי הכל, אנחנו לא מטפלים במחלה אלא בחולה עצמו. הוא מפוחד, חרד ויש לו אי ודאות עצומה לגבי הבאות ותפקידנו להראות לו שהשד לא כל כך נורא. לצד המלחמה על החיים יש גם הדרכה על החזרה לחיים, וכל מטופל מקבל מידע מפורט המותאם לו אישית כל הדרך להחלמה וחזרה מלאה לשגרה".

מקשה אחת

צוות המומחים אומנם דואג למטופל המאושפז במחלקה, אך באותה מסירות פועל גם בגזרת הרפואה המונעת. תחת המוטו הזה, הם החלו לפני כמה שנים בפרויקט הדרכה 'אורח חיים בריא' שנועד לצייד כל חולה בחוברת הדרכה שכתבו ונוגעת בכל תחומי ההחלמה והשמירה על איכות החיים. פרויקט נוסף שעתיד לצאת לפועל הוא מתן הרצאות בנושא רפואה מונעת, בקרב אוכלוסיות ייחודיות באשקלון, ושמו להם למטרה לעשות הכל כדי למנוע תחלואה ולהציל חיים.

"אנחנו תמיד זמינים לכל שאלה, מייעצים ועוקבים אחרי החולים עד שהם חוזרים לשגרה. בכל מקום בולטת האהבה שלנו לחולים ולמקצוע, זו הרוח הנושבת במחלקה וזה היסוד שלי", מסבירה רחל. "היחס בצוות הוא אישי, חברי ומקצועי, יש תמיכה טובה ועזרה הדדית, בעיקר בשעות הקשות. סיגלנו לעצמנו סוג של תרפיה שבכל בוקר אנחנו מדברים על מה שקרה, נותנים לפחדים לצוף, משחררים ומחזקים האחד את השני כשלפנינו עוד יום עמוס רגשי ופיזי. אנחנו גם יוצאים לערבי גיבוש, טיולים, סדנאות, דואגים לשמור על ה'ביחד' ולהבין שהחיים יפים. עם האנרגיה החיובית הזו והכוחות המחודשים אנחנו חוזרים לעבודה. אני גאה בכך שהחלק הרגשי אצל כולנו נשאר בדיוק כפי שהיה ביום הראשון ולצד מעורבות אמוציונאלית אנחנו לא מוותרים על המקצועיות. אנחנו כל הזמן מפוצלים, אבל מתנהלים בהצלחה בין קיטוב אחד לשני בעזרת מיומנות וניסיון. נכון, אי אפשר להתעלם מהשחיקה, היא קיימת בעיקר בגלל הסטרס המתמיד שבו אנחנו נמצאים, אבל אנחנו לרגע לא מרגישים את עייפות החומר ולא נסה ליחה של חדוות העשייה. מה שעוזר לנו הם בעיקר הפירגון, הברכות והמילים החמות של המטופלים, באותו רגע אנחנו מבינים שכמה שנתנו, אנחנו מקבלים שבעתיים בחזרה".

אחרי שראתה שהבייבי שלה פורש כנפיים החליטה רחל להמשיך הלאה. היא מורידה את המדים הלבנים, אבל לא פושטת את ההתלהבות מהתחום הטיפולי. היא חוזרת לספסל הלימודים ומתחילה דף חדש בכל הנוגע לרפואה הוליסטית ורוחנית. היא עוזבת בלב שלם, אבל חצוי ומודה לאנשים שליוו אותה לאורך כל הדרך. בראש ובראשונה לילדים שגאים בהישגים שלה ולבעלה שהיה הכתף התומכת ועזר כנגדה שלולא התמיכה שלו לאורך כל הקריירה לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה, ובאותה נשימה לכל האנשים שעטפו אותה במרכז הרפואי ברזילי והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. "יחידה שלי, בכורה שלי, מסע חיי. אלה המילים שאיתן אני סוגרת מעגל ופותחת אחד חדש. בתום כל השנים הללו אני מרגישה שאני זו היחידה

רחל גבזו

כתבה שיווקית