מתחם חדר הכושר של המכון לשיקום-לב בבית-החולים ברזילי, עדיין ממוקם כיום במקלט קטן, ממש מתחת למבנה המיון הישן. "לפני כמה שנים טובות, לקחנו מבנה ממוגן שהיה פנוי והפכנו אותו למכון-לב". מספר ד"ר ברודקין, ונשמע מתלוצץ, "פעם, לחדר הכושר היתה אפשרות פינוי מידית תוך פחות מ-24 שעות, מהסיבה הפשוטה שבזמן מלחמה וחירום היינו צריכים לפנות מהר את כל המכשירים הצידה. היום, מבנה המיון והרפואה הדחופה ממוגנים, כך שאין צורך לפנות לפה מטופלים ולרוץ ברחבי בית החולים".
"לפני 8 שנים, המנהל לשעבר פרופסור כץ, החליט שחייבים לבנות את המערך לשיקום-לב בברזילי. הוא בנה סביבו קבוצה של מומחים ואסף את האנשים הנכונים בתחילת הדרך כדי להקים את היסודות של המכון", מספר ד"ר בוריס ברודקין, 64, מנהל רפואי לשיקום הלב במרכז הרפואי. ד"ר ברודקין הוא חבר סגל הוראה אקדמי, העוסק בהדמיה פולשנית, קרדיולוגיה גרעינית ולא פולשנית, ומכשור אקו-לב.
"קיבלנו תמיכה מהנהלת בית-החולים תוך כדי עבודה והינה היום, החזון התגשם ואנחנו מטפלים באנשים אחרי אירועים שונים של התקף-לב. התברכנו לעבוד תחת הפיקוד של פרופסור חיים יוספי, אשר מנהל את המערך הכללי של קרדיולוגיה", אומר ברודקין ומפרגן, "יוספי, הוא בכיר הקרדיולוגים בארץ בתחום הקרדיולוגיה הלא-פולשנית, מומחה בעל יוזמה אישית וניסיון קודם של טיפול מונע לאירועי לב".
האבחון הלבבי של הקרדיולוג
התקף לב הוא גורם תמותה מספר אחד בעולם המערבי החל משנות ה-60. כאשר אנשים הם בעלי מודעות לפעילות ספורטיבית, יש סיכוי שיחלו פחות בבעיות לב. "אנחנו רואים שכתוצאה מהטיפולים התרופתיים, הצנתורים, ניתוחי המסתמים והטיפולים התומכים שאנחנו מבצעים, עולה שיפור ניכר אצל חולים עם אי-ספיקת לב, ונבדקים אחרי השתלות קוצבי-לב. אפילו במקרים נדירים בהם אנחנו פוגשים פעם בשנה, של מטופל בעל לב מכני או מלאכותי. ראינו שהתוצאות בעתיד הופכות טובות, ומורידות באופן משמעותי סיכוי להתקף-לב, בשפה המקצועית מה שנקרא: אירוע קראנרי, לא עלינו", מסביר ברודקין. "בנוסף, אנחנו מקבלים תמיכה ממשרד הבריאות וכל נבדק אצלינו מקבל התחייבות מקופת-החולים שלו. השירות של המכון שלנו פועל בקשר עם החוג לשיקום-הלב של האיגוד הארצי. מספר פעמים אירחנו כנס קרדיולוגיה בו השתתפו רופאים ומומחים, בהם נערכו דיונים, הוצגו עבודות וסקירות חדשות, וקיבלנו שם נהדר מהאירועים האלה."
שיטת העבודה במכון ברורה מאוד. הקרדיולוג מאבחן ומעריך את המצב של המטופל לקראת אימון ומעביר אותו הלאה לפיזיולוג, שיודע איזו תוכנית לבנות עבורו ולקבוע את רמות פעילות, אירובית או לא-אירובית.
"המטרה היא להחזיר את המתאמן בצורה הדרגתית לפעילות ממושכת שעדיין תהיה ברמה קלה עד בינונית, תוך יכולת שיחה, תחושה טובה וביקורת על יציבות הדופק", ד"ר ברודקין מסביר ומפרט, "לדוגמה, עבודה ברמה ובעוצמה קלה כוללת 'אינטרוולים' – זו אסטרטגית אימון המשלבת הפוגות, בחזרה על תרגיל מסוים, תוך שילוב מנוחות בישיבה לאחר מספר דקות של עבודה".
"להיות קרדיולוג זו עבודה אישית וצמודה. אנחנו לא עובדים לפי שעות, אנחנו תמיד נוכחים. אני נכנס עם חיוך ויוצא עם חיוך מהמכון ושמח לפגוש את הנבדקים, כי יש פה אווירה אחרת וצוות של חברים. הפציינטים שבאים לפה חייבים להיות שמחים ובמצב רוח טוב." אומר ברודקין ומחייך.
תוכנית האימונים של פיזיולוג מרתוניסט
ד"ר ברודקין מדגים את יחסי-הגומלין במכון בין הקרדיולוג לפיזיולוג. "המקצוע העיקרי במכון הוא הפיזיולוג. הוא המוביל לצדו,עומדים מדריכי כושר מנוסים ופועלת דיאטנית מומחית. בנוסף, יש עוד שלושה רופאים שעובדים איתנו במרפאה בשיתוף פעולה. הפיזיולוג שואל '"מהם האבחנות?", "מה מצב החולה?" ו"מהי דרגת הסיכון של הלב?" ואני שואל אותו, "איזו רמת כושר אתה מתכוון להפעיל עבורו?""
לכן, הכוח שמשלים את הצד הביצועי במכון הוא הפזיולוג, צור קסטל, המנהל המקצועי של המכון, אחראי על בניית תוכנית האימון, קבלת המטופלים, הפעלה והדרכת הצוות ושילוב כל גורמי המקצוע והעבודה ביניהם.
"לפני הכל, המתאמן, עובר שיחת התאמה עם הרופא במטרה להחזיר אותו לשגרת פעילות רגילה, תוך הקניית כלים לאורך חיים בריא ועבודה צמודה עם כל מטופל", אומר קסטל ומוסיף, "הפעולה הזו הופכת לתהליך של אימון ומובילה לכושר גופני. העבודה עם המטופלים היא יום יומית. אני מקבל אנשים בכל מיני מצבים, אחרי אשפוז לאחר ניתוחי מסתמיים או עם קוצבי-לב".
בין היתר, קסטל, הוא מורה לחינוך גופני בהכשרתו, בוגר תואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ במיאמי ארה"ב ובעל התמחות של שיקום-לב. בעברו רץ מקצועי למרחקים ארוכים, במשך 30 שנה, השתתף בתחרויות, והגיע במקום רביעי בארץ במרתון טבריה לפני 20 שנה. "בגלל השחיקה של הגוף, היום אני רץ להנאתי, רק ריצות קלות של 10-15 קילומטרים."
כידוע, לכולנו קל להירשם למנוי בחדר כושר, אבל עכשיו כדאי להתחיל לעבוד באמת. "המטופלים מגיעים פעמיים בשבוע, לפי שעות מסודרות. כל אחד באימון אישי על-פי הכושר שלו." קסטל נותן דוגמא, "למשל, פועל בניין ונהג מונית, או ספורטאי יש להם רקע שונה של הרגליים פיזיים. ומה שחשוב הוא שכולם מקבלים את אותו היחס, ואין הנחות, כי כולם מתאמנים עם בגדי אימון". קסטל מתבדח.
עושים חימום ומכינים את המתקנים
השלב הבא בתוכנית של מכון הלב, הוא פרויקט עצום נוסף אשר מנהל בית-החולים, פרופסור חזי לוי, נותן לו יד מחבקת מתחילת הדרך. מדובר במעבר לבניין השיקום החדש של ברזילי.
"אני מאמין בהשגחה ובטחון. אין פה עבודה עצמאית ומתאמן לא יעבוד לבד על מכשיר ללא הכוונה. נדריך אותו כיצד להשתמש בצורה נכונה במכשיר". אומר קסטל. במבט מהיר על טכנולוגיה ומכשור חדש, בעתיד הקרוב ניתן יהיה לעלות על מכשיר TRADE MIL מתקדם, שמשפר את הכושר ומשלב את עבודת ההליכה והאופניים במכשיר אחד. מכשיר אחר, ROWING, מדמה חתירה בשייט או בשחייה ומפעיל קבוצות שרירים עיקריות כמו גב, בטן, חזה, רגליים, בנוסף לעבודת הלב האירובית.
"אבל לא נראה פה משקולות חופשיים, כמו 'Bodybuilder' או מפתחי גוף שמשתמשים בכושר כדי לנפח את השרירים. הכל נועד במטרה להחזיר אנשים אחרי אירועי לב לכושר גופני נכון ויציב."
ד"ר ברודקין, שוב מצטרף לשיחה ומדגיש, "מבחינת ניטור של מכשירים, תמיד יש מישהו שנמצא בשטח לסייע למתאמן, אם זה פיזיולוג או מדריך כושר גופני. בשביל זה אנחנו פה. התוכנית של שיקום-לב אמורה לעזור לשפר את משך תפקוד הלב של כל האנשים האלה בעתיד".
"כשפתחנו את המכון הישן ב-2010, היה חדר כושר קטן שהיה מיועד לפרסונל ולעובדי בבית-החולים בלבד".משחזר קסטל, "מנהל המכון באותה התקופה, אמר לי: "אתה רואה את החלל הזה, תכין לי ממנו שיקום לב". ישבתי והתחלתי לכתוב נהלי עבודה, תוכניות אימון, ועבודה משולבת של צוות. התחלנו לקבל אחיות ומדריכים, ולקלוט מטופלים בצורה הדרגתית. עוד לא הכירו אותנו בשום מקום".
"ההכנה לסיום תוכנית אימון, מגיעה מתוך הקניית בטחון וידע על הפעילות הגופנית. המתאמנים יבינו בעצמם כמה הפעילות חשובה להם ו כמה חשוב להפחית מתחים. הם יקבלו תוכנית אימון וימשיכו להתאמן באופן פרטי. הרבה פעמים, אני פוגש אנשים בטיילת של חוף הים שאומרים לי: "בזכות העבודה שלכם, אני יוצא לטייל"". אפשר לומר שהמכון הוא כמו קורס הכנה שעוזר להם בפעילות הגופנית לשארית חייהם".
שיקום מהיר ופעילות ספורטיבית מעבר ליכולת שקדמה לאירוע לב
ד"ר ברודקין, מוסיף ומחדד, "בן-אדם מבוגר לדוגמה, שלא מודע לחשיבות של פעילות ספורטיבית, אחרי שחטף התקף לב ועבר צנתור. במכון, אנחנו מלמדים אותו ללכת ולרוץ, ותוך כמה חודשים הוא נכנס לכושר, ובאופן מפתיע, הוא נמצא בכושר טוב יותר ממה שהיה בעבר".
"צריך לזכור שאנחנו עוסקים בפעילות רב-תחומית שכוללת פעילות פיזית ולימודית, להוריד גורמי סיכון למחלות לב ולשנות את סגנון החיים. הדבר מתבטא בתרבות פעולה פיזית, בדיאטה נכונה, בהפסקת עישון וטיפול בקבוצות סיכון כגון לחץ דם, סכרת וכולסטרול גבוה. עם המעבר לבניין החדש, אנחנו מתכננים לקצר באופן משמעותי את התורים הקיימים ועושים מאמצים להכניס את המטופלים אחרי ואחרי ניתוחים, כמה שיותר מהר לפעילות במכון לשיקום הלב".
"לכן, מכון שיקום-לב צריך להיות קרוב", הפזיולוג, מחזק את דבריו, "מהסיבה שצריך לבוא לפעילות לא עייף מנסיעה, אם הוא בפקק למשך שעה אז הגוף נמצא במתח. כולם רוצים להיות באימון פה. הםלא מבטלים, רק רוצים ומבקשים אימונים נוספים, ורואים תוצאות נהדרות. בטיפול בגורמי סיכון שלילי, אם יש לאדם כושר גופני טוב, פחות סטרס ולחץ נפשי, איכות החיים שלו טובה יותר, וזה כמובן משפר את העתיד שלו לאורך זמן".
"כשבן אדם מקבל התקף לב הוא חושב באותו הרגע שהוא היחיד בעולם. וכשמגיעים לכאן מגלים שיש עוד אנשים, זה כמו מועדון חברתי. מה שעזר למכון זה סיפור שעבר מפה לאוזן", אומר קסטל, ונותן דוגמה מתוך הקהילה, "מטופל, שחוזר לקרדיולוג שלו ומדווח על תחושה טובה, רואה שהוא בריא ומתפקד טוב וחזר לשגרת פעילות נורמלית, או פיתח יכולת גופנית יותר גבוהה ממה שהיו לפני האירוע. אותו רופא אומר, אני בהחלט יכול להמליץ ולשלוח לברזילי עוד מטופלים שלי".
"בשאיפה להמשך", מסכמים שני המנהלים יחד, "אנחנו רוצים להתפתח ביותר שעות עבודה ובצוות גדול יותר. אנחנו רואים את המקום כמרכז אזורי לשיקום לב ופעילות גופנית למטופלים מבוגרים וכלל האוכלוסייה באזור".
ד"ר בוריס ברודקין . צילום: מורן ניסים
כתבה שיווקית
