"יצא לי להיות חודשיים במיון הישן בברזילי, ואני חייב לומר שהשינוי הוא עצום. התנאים הישנים היו לא סבירים, לא לצוות ובטח לא לחולים", מעיד ד"ר יונתן ריק, מנהל מערך המיון והרפואה הדחופה "לשמחתי, התכנון והתפיסה של המיון הנוכחי בנוי מאוד נכון ובצורה הכי מקצועית". כל מי שלאחרונה ביקר במתחם המיון החדשני יודע על מה הוא מדבר.
"אחרי כמה שיחות אישיות עם פרופסור חזי לוי, השתכנעתי בקלות שהוא לוקח את ברזילי קדימה. הוא הראה לי כמה דוגמאות בהתקדמות במחלקות השונות כמו, מערך האורתופדיה והקרדיולוגיה, או הצמיחה המדהימה של מחלקת נשים. בכל מערך שחזי נוגע בו – הוא קובע סטנדרט של בית-חולים ברמה הכי גבוהה".
"גם אני בא עם סטנדרטים גבוהים, אין סיבה לשנות ולהוריד סטנדרטים כי אנחנו נמצאים באשקלון. המשימה הראשונה שלנו היא להציל חיים. זה נכון שכל אחד רוצה טיפול אופטימלי, אבל לפעמים אנשים יצטרכו להבין ולגלות סבלנות במתן השירות והטיפול, לפי סדר העדיפות והדחיפות. אני נהנה פה מהאוכלוסייה, אולי אנשים לפעמים מתעצבנים, אבל הם לא אלימים. ב- 99 אחוז מהמקרים, אם אתה מדבר בגובה העיניים, אז אנשים מבינים".
טבילת האש של המיון החדש
"באופן אישי, חוויתי לילה אחד בנובמבר האחרון, עם הרבה נפילות ועשרה פצועים משמעותיים שדרשו התייחסות וכניסה לחדר הלם", ללא ספק זו היתה טבילת האש של המיון החדש, ולמנהל המערך חשוב לציין, "אנחנו תמיד בכוננות ועם פזילת עיין דרומה, כלומר במוכנות מלאה לאירועים גדולים עם הרבה פצועים. המיון שלנו ממוגן כמובן וזה יתרון להמשיך ולעבוד כרגיל, זה המצב האידיאלי והרבה יותר טוב מהשגרה שהיתה".
"הקונספט של 'מיון-חירום' ירד, וקיים רק במקרה של מלחמה קטסטרופלית. גם אני לא רוצה לפתוח מיון מיוחד בפריסה נרחבת, ולהביא מבחוץ צוותים שלא מכירים את המקום, זה יוצר סיבוך מיותר. וברזילי יכול להתמודד עם הכל", מדגיש ד"ר ריק, "הסטנדרטים השתנו, הקמנו קונספט חדש ולא רק 'מיון'. זו הגישה וזה המקצוע שדוחף קדימה את כל המקום הזה כמוסד רפואי. אנחנו רואים הצלחה בטיפול בטראומה, בהתקפי לב חריפים ובשבץ מוחי".
מיון לפי 3 אתרים ברפואה דחופה
ד"ר ריק פועל במטרה להכניס מודל ברור של התייחסות והתמקדות ברפואה דחופה ומסביר כיצד זה עבוד במציאות. "אני תמיד שואף ודוחף את המחלקה קדימה מבחינת הרמה. המיון שלנו הוא מערך מודרני שמחולק לשלושה אתרים מרכזיים ושלושה סוגי פעילות", מנהל המיון, מתחיל את הסיור ומתמקד באתר מס' 1: "יש חשיבות עליונה לרפואת קצה דחופה בחדר הלם, פעולות החייאה הנשמה, ניטור, טיפול נמרץ וניתוחים זהירים".
אתר מס' 2: הוא מרכז הפעילות – חולים 'שוכבים' שלא יכולים להסתובב בכוחות עצמם וחייבים לשכב. "במחלקה הזו מופעלות 36 מיטות באופן סדיר, וישנה אופציה להאריך כמותית ל- 48 מיטות במקרי חירום קיצוניים, אבל זו כמות מספיקה לגמרי. מבחינת חתך הגילאים, מדובר לרוב בהרבה קשישים ומבוגרים", אומר ד"ר ריק ומיד מתאר את המתרחש באתר מס' 3: "אלה מקרים פחות קשים, תופעות שכיחות של כאבי בטן, חום, אורתופדיה, שברים או נקעים. בדרך כלל 50% מהחולים הם בעלי יכולת להתהלך ולהתנייד במיון", מסביר המנהל.
"בכל אתר, יש צוות שלם, ורופא שאחראי על המקרה ועל המטופל. בעבר, הייתה במיון תפיסה של חלוקה מלאכותית לכל מיני סוגי ותתי-מקצוע רפואיים, כמו הפרדה לרופא כירורג ורופא אורתופד. מבחינתי, 'רופא-אחראי' ירכוש את כל הידע הנדרש שיאפשר לו להעניק טיפול מקיף בכל התחומים. זה לא תהליך שקורה ביום אחד, אבל זו המטרה הברורה".
לוח-זמנים צפוף של מנהל ומעורבות עם החולים
ד"ר יונתן ריק, בן 58, נשוי ואבא לשלושה ילדים, מתגורר ברעננה, עלה לארץ מאנגליה והחל את תפקידו במיון ברזילי בתחילת השנה האחרונה, ינואר 2018. בהכשרתו עבר התמחות פנימית בתל-השומר. לאחר מכן, היה סגן מנהל המיון והיחידה לאבחון וברור מהיר באסותא רמת- החיל. בסך הכל, עד היום צבר ניסיון של יותר מ- 20 שנה במחלקה לרפואה דחופה.
"אני יוצא מהבית ב-6:30, וב- 7:00 אני כבר מגיע לברזילי לישיבות צוות ראשונות. בהמשך, אני מצטרף לסבב-בוקר עם הרופאים שמקבלים מטופלים במחלקה. שגרת היום היא שילוב של פעילות ניהולית וישיבות, ובמקביל אני אוהב להסתובב בין המטופלים. אני מנהל שאוהב להיות במעורבות עם החולים", מתאר ד"ר ריק, "אני מאמין בשקיפות מלאה, ולצערי רפואה הוא מקצוע שאם אתה טועה אז משהו נפגע. זה טיב המקצוע ובמיוחד ברפואה דחופה. במיון ברזילי, עוברים 300 אנשים ביום, אז גם אם שלושה יוצאים לא מרוצים עדיין הענקנו טיפול מסור להרבה מטופלים אחרים. אנחנו פה בשביל לשמוע 'הצלת לנו את החיים!' וכדי לקבל מכתב הערכה 'האחות קיבלה אותנו בצורה יפה!'. משוב כזה נותן לי המון סיפוק. אנחנו לוקחים ברצינות רבה כל פניה וגם אם יש כישלונות, אנחנו מתחקרים ומתשאלים, בודקים כל תלונה בנושא המתנה מרובה או יחס לא הולם. איפה שצריך לתקן אנחנו מתקנים. ובטוח שאנחנו יותר טובים ממה שהיינו לפני שנה".
"לעיתים, קוראים לי למקרים בעיתיים מכל מיני סיבות, כמו לראות מטופלים שלא קיבלו עדיין טיפול או נתקעו במחלקה. אם אני רואה רופא שלא הספיק לסכם את המטופל שלו, אז אני נכנס ועוזר לו, אני רוצה לעזור לרופאים ולתת דחיפה למחלקה". בהמשך לוח-הזמנים של מנהל המערך לרפואה דחופה, נרשמים עוד כמה פגישות וישיבות, "ובסביבות 16:30 אנחנו מסכמים יום ומעבירים משמרת לצוות ערב-לילה. בכל ערב, נשאר רופא בכיר עד השעה 23:00 בלילה. במקרה הערב זה אני, ורק אז סוגרים את היום".
רופא כדורגל בסטנדרט הכי גבוה – מאימון לאימון – כמו במיון
בדרך כלל ידוע, שלרופאים אין הרבה פנאי לתחביבים ושמירה על כושר היא בגדר המלצה. במקרה של ד"ר ריק, הוא חובב ספורט ימי, אוהב טיולי ג'יפים וטבע. ויותר מהכל, מדובר בתקופה מכובדת בה פעל כרופא של מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב, במשך 8 שנים.
"בתור רופא הראשי של הפועל ראיתי המון פציעות ומחלות. אני זוכר בחור זר הולנדי, במשחק חשוב מול מכבי חיפה שנפתח לו הראש בתחילת המשחק. הוא דמם הרבה, תפרנו אותו והוא מיד חזר לשחק". ד"ר ריק משחזר, "היה מאוד לחוץ לעבוד עם אלי גוטמן, שהיה המאמן באותה תקופה. היו לו דרישות גבוהות ברמה מקצועית וכמובן שהוא ציפה שגם רמת הטיפול הרפואי תהיה גבוהה. בתור רופא על הקווים, הרגשתי שאני צריך להיות דרוך כל הזמן. כמו במיון, גם כאן כל שחקן שנפצע עבר דרכי".
"הילדים שלי גדלו בבלומפילד, וראינו ביחד הרבה משחקים", הוא מספר, ובאופן טבעי שומר חסד נעורים לכדורגל אנגלי איכותי ובפרט למועדון הפאר מנצ'סטר-יוניטד עליו גדל. "העבודה בבלומפילד, היתה פעילות די אינטנסיבית, ארבע פעמים בשבוע, אימונים, נסיעות ומשחקים. זו הייתה חוויה כיפית, אבל החלטתי שאני רוצה לחזור למקצוע שלי, ולעסוק ברפואה דחופה".
העתיד הוא באקדמיה ובמתמחים
"יש אצלנו בברזילי גם מחלקה אקדמית שמלמדת ומכשירה סטודנטים לרפואה. אנחנו מקבלים יום-יום במיון פרמדיקים ומתמחים" מציין ד"ר ריק, "במקום הראשון הכי חשוב לי, שנגדל פה דור המשך של רופאים בלימודים אקדמאיים של רפואה דחופה, ושהמתמחים ימשיכו את הדרך. אם נצליח לעשות את זה, נוכל לגדל פה כמה דורות למשך שנים."
זו פעם ראשונה מזה 15 שנה שיש בברזילי מסלול מקיף של ארבע וחצי שנים, עם מבחנים רשמיים של המועצה לרפואה גבוהה. "המתמחים שלנו מקבלים כלים וידע להיות רופאים מעולים, ובהמשך הם האלה שייקחו את המושכות. יחד אם הדרישה שלי לעמוד בסטנדרטים גבוהים, אני לא מאמין בקדנציות ארוכות."
"בנוסף, צוות אנשי הסיעוד עברו שדרוג מבחינת הידע והיכולת שלהם. האנשים פה יודעים לא פחות, ומגיע לנו לא פחות מהמרכז. ברזילי הוא בית-חולים מאוד קהילתי. תמיד חושבים איך לחזק את הקשר עם הציבור ולקבל ראיונות. ישנה ועדה ניהולית של הקהילה שנפגשת פעם בחודש מול רופא, אחות ונציג הנהלה. החיבור הזה קורה בשטח בכל יום בתוך המחלקה, כשאנשי מד"א והמשטרה עסוקים בעבודה מסביב, וגם העירייה מאוד מעורבת ומחוברת. אנחנו שואפים לחזק את החיבור הזה בשביל שתהיה תחושה יותר טובה לכולנו".
רגע לפני סיום, מתלוצץ מנהל המלר"ד -המערך לרפואה דחופה, "אני מקווה כשכולנו נהיה בריאים. ואני לא אקח את זה אישית אם לא תבואו לבקר. באופן אישי, אני מאוד אוהב להיות עם המשפחה שלי, כי צריך משהו שיוצא אותך מהתעסקות המתמדת ברפואה. אבל, עדיין מבסוט שאני פה גם אחרי 35 שנה בעולם הרפואה הדחופה".
כתבה שיווקית