למרות שד"ר אבנר רשף מטפל בחולים כבר עשרות שנים, דווקא אירוע שהתרחש לפני כחצי שנה, גרם לו להרגיש את הצד של המטופלים וגם להעריך את החיים שלו עצמם.
בתור מי ששומר על כושר גופני ברמה גבוהה, אפילו שהוא בגיל 70, ד"ר רשף נוהג גם על אופניים. באחת מהרכיבות שלו הוא נסע בכביש 383 באזור צומת ראם ואז התרחש אירוע בלתי צפוי, "טנדר של חברת חשמל שסטה לשוליים, פגע בי. במשך עשרה ימים הייתי מורדם ומונשם, עברתי שני ניתוחים, במהלכם החדירו לי 11 ברגים בגב כדי לחזק ולהשלים את החוליה שנפגעה בעמוד השדרה", הוא מתאר. "התחלתי שיקום בבי"ח שיבא, ואחרי שבועיים מיציתי את חווית המקום, ראיתי יותר מידי נערים חסרי גפיים וביקשתי מיד לעבור לברזילי. הכל נעשה כמובן בעזרתו המלאה של פרופ' חזי לוי, מנהל המרכז הרפואי ברזילי".
אבל התאונה הזאת לימדה אותו פרק חשוב, "כשאתה נמצא בצד של המטופל, מעבר לעובדה שאתה לומד להעריך את החיים, אתה יוצא מאזור הנוחות שלך, וגם מרגיש ומבין את הצורך של המטופל לשרוד", הוא אומר.
אז בתור אתלט שרץ מרתונים הוא גם מרגיש צעיר ולא רואה את עצמו פורש לפנסיה, אבל יש עוד סיבה לזה שהוא ממשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה, "לא רציתי לפרוש לפנסיה, כי אני מציל את עצמי כשאני מטפל באנשים".
מחלה נדירה בקרב 200 איש
את רוב שנות תעסוקתו הקדיש ד"ר אבנר רשף, למחקר של מחלה מיוחדת במינה. אנגיואֶדֶמה, היא מחלת עור גנטית נדירה ביותר, המתבטאת בהתנפחויות ברמות שונות בעיקר בפנים, בשפתיים ובלשון ובאזור הבטן. "את המחלה חוקרים כבר יותר מ-15 שנה ועדיין קשה מאוד לאבחן אותה. בארץ, מוכרים כ-200 אנשים בלבד שחולים באנגיואדמה. כ-60 אחוזים מהם מטופלים ישירות במרכז הרפואי ברזילי. מאחר ומדובר במחלה תורשתית", ד"ר רשף, ממשיך ומסביר את התופעה, "לעיתים, במשפחה בה יש חמישה ילדים, כל החמישה יכולים לסבול מתגובה אלרגית כלשהי".
"המחלה מתאפיינת בחסר כמותי או תפקודי של אנזים מסוים ובמקרה כזה, יש צורך לספק לגוף את האנזים דרך עירוי או באמצעות תרופה", לדבריו של ד"ר רשף. "הסימנים למחלה ברורים ועשויים להופיע אצל אנשים בעלי רגישות לחבלות, לזעזועים בגוף או מכות פיזיות, ובאים לידי ביטוי בהתנפחויות בולטות, דלקות ובצקות. במקרים חמורים המחלה מובילה לחסימה של המעיים וקנה הנשימה ומובילה לחנק. התקפים חוזרים של התנפחויות שלא יגיעו לאבחון באופן מידי, עשויים להוביל לסבל ולטיפולים לא נעימים".
נדמה שאנשים נמנעים מגירויים שהם חוששים שהם אלרגיים אליהם. מניסיוני האישי, בגיל 6 הייתי אלרגי לפרי שסק. כשטעמתי את טעמו, פריחה אדומה התמלאה על גופי, באופן חד-פעמי. מאז ועד היום, בשנות השלושים לחיי, לא ניסיתי לטעום אף לא פעם אחת את הפרי. למה? אולי כי רציתי להימנע מהסיכוי הכי קטן לחוות שוב את אותה תגובה אלרגית. אבל, ההתחמקות מידיעה מצומצמת מידי, וחוסר העניין לגירויים אחרים, מוביל הרבה פעמים לחוסר ידיעה מוחלט. "הרבה האנשים לא מודעים למחלה שלהם, ולא מבינים שאם לא נהיה ערניים לגוף שלנו, תוך חצי שעה, אדם עלול למות מחנק, בעקבות לשון שהתנפחה וסתמה את קנה הנשימה שלו," מסבירה איריס ליבוביץ-נשיא, מרכזת תחום בכירה של מחקר וחדשנות בהנהלת הסיעוד בבית-החולים ברזילי שמצטרפת לשיחה.
מערך המחקר והטיפול באלרגיה
ד"ר רשף, משתף מניסיונו במחקרים רבים ומרצה בכנסים בין לאומיים, מסביר מדוע עזב בית-חולים גדול במרכז הארץ ובחר לבוא דווקא לאשקלון. "כיום בברזילי, אנחנו מביאים בשורה חדשה של מחלקת מחקר ופיתוח, אשר מעמידה מרפאה ייחודית לרשות הציבור, בעלת שירות לכל הגילאים ונגישות לכל אזור הדרום והשפלה", הוא מסביר.
כאמור, ד"ר רשף, מנהל את המרכז הכללי לטיפול באלרגיה, הימנולוגיה ואנגיואדמה, במרכז הרפואי ברזילי, ועובד בשיתוף פעולה צמוד עם איריס ליבוביץ', אשר עורכת דוקטורט בנושא: 'האבחון המאפשר טיפול מוקדם במחלות אלרגניות'. בנוסף, משמשת ליבוביץ' כיו"ר ארגון האחיות הבינלאומי של אנגיואדמה. יחד איתם, נמצאים בצוות המוביל, ד"ר אלי מגן, מנהל פנימית ג' והמערך האימונולוגי, וד"ר אלן שידלצקי רופא אלרגיה לילדים המטפל בילדים מגילאי 0-18. לצידם, פועלות אחיות מוסמכות ומוכשרות ואחים סיעודיים
החזון של רשף, מייסד המקצוע והתחום, מתממש במערך של ברזילי בשלושה תחומי מחקר עיקריים: הראשונה והנפוצה יותר היא אלרגיה רגילה – "מדובר באסטמה או בנזלת. במקרים אלה, אנחנו עורכים במרפאה אבחונים וטסטים רבים, כדי למצות את בדיקות הרגישות לאלרגיות השונות. אנחנו נעזרים בנתינת החיסונים הנדרשים לטיפול. כמו למשל, קבלת זריקה פעם בחודש, שמסיעת להתגבר על תסמיני אלרגיה ולהפחית את הצורך בתרופות. במקרה הזה, איכות החיים של המטופל משתנה בעזרת מספר מועט של זריקות".
התחום השני הוא אלרגיה של העור "הכוונה היא, לרגישות למגע עם חומרים קוסמטיים ותכשירים, או סוגי מתכות שונים, שעשויים להופיע אצל עובדים במפעלי יצור. מה שנקרא מחלות תעסוקתיות. האבחון שמתבצע הוא כמובן הצורך לזהות ולהרגיש מהו החומר הגורם לרגישות, ומה היא מידת חומרתו על הגוף של המטופל".
"התחום השלישי הוא, אלרגיה לתרופות, למשל אלרגיה לפנצילין", אומר ד"ר רשף. "אנחנו מאפשרים לבחור בתרופה אחרת. במיון החדש של ברזילי ובשירות אשפוז יום, במהלך 4 שעות, ניתן למצות ולפתור את החולשה לאלרגיה".
ליבוביץ', משתפת מהיכרותה בדוגמא שממחישה את חשיבות הידע בכל נושא האלרגיה, "ישנם אסטרוגנים, הורמונים שמיוצרים בגוף ומעורבים בהתפתחות ובתפקוד מערכת הרבייה. למשל, בקרב נשים המבקשות ליטול גלולות למניעת הריון. הגניקולוג שלהן, יכול לרשום למטופלת בעלת סיכון לתגובה אלרגית, מרשם לגלולה מסוימת, כשבפועל נכון להמליץ להן על מתן של גלולות נטולות אסטרוגן. למעשה, רופא הנשים, לא בהכרח ידע לתת למטופלת את הטיפול הנכון עבורה".
למדנו שלאנשים יש רמות שונות של רגישות למחלות אלרגניות, ונראה, כי אין באמת אדם שחסין מפני הסיכוי לתגובה אלרגית והאחריות היא הן של הרופא המטפל ובטח של המטופל עצמו. "הטריגר שמניע אותנו במרפאה, בעל חשיבות עצומה, ללמד את החולים לדעת איך להתנהג וכיצד לפעול נכון, ומספיק בזמן כדי להינצל", מדגיש ד"ר רשף.
משתקם וממשיך לטפל
"אם אני אחזור לרכוב? כנראה שלא", עונה ד"ר רשף, באופן חד משמעי, כשאנחנו חוזרים לאירוע שהוביל לתאונה. "אשתי אסרה עלי והחתימה אותי שלא ארכב יותר." הוא מתבדח, "ועדיין אני מתאמן ורץ בחדר כושר, שוחה ועושה פיזיותרפיה. אני מאמין שבזכות מבנה הגוף הבריא שלי שרדתי את התאונה ההיא".
ד"ר רשף, שלמד על עורו ועל בשרו, קיבל את חייו בחזרה, בחר להמשיך ולתרום מניסיונו, ולטפח את מערך האלרגיה בברזילי. הוא פונה בנימה אישית אל הציבור "תושבי הדרום לא לבד, יש לנו בברזילי מרכז רפואי של מומחים שמטפלים בכל נושאי האלרגיה. אשקלון נמצאת על המפה. המטרה של כולנו היא למנוע את התגובה האלרגית הלא רצויה הבאה".
ליבוביץ', מוסיפה ומדגישה בסוף דבריה, "אנחנו זמינים 24/7 למען הקהילה ומבקשים מאנשים להגיע ולהתקשר אלינו, גם אם יש ספק קטן, כדי להציל חיים". מכל מקום, נראה שמערך האלרגיה של ברזילי פורח במובן החיובי של המילה.
ד"ר אבנר רשף. צילום: מורן ניסים
כתבה שיווקית
