צהוב אדום: ברוך דגו ויאיר אזולאי כבר לא

ביום שישי הבא תיפתח לה עונת 2017/18 בליגה ב' דרום ב', ולשם תשלח העונה העיר אשדוד שתי נציגות: 'הפועל אדומים אשדוד' ו'עירוני אשדוד'. שתי קבוצות האוהדים שחזרו לחיים לפני שנתיים וגרמו לפרויקט שלהן לקרום עור וגידים ניצבות לפני עונה מאתגרת, כאשר המטרה הברורה של כל אחת מהן היא לסיים את העונה עם הכרטיס הנכסף לליגה א'.

עירוני אשדוד של שרון מרציאנו תפתח את העונה בבית מול רחובות, כאשר מנגד אדומים של פיני עייש תצא למשחק חוץ בירוחם. הדבר שאולי היה מעין מכנה משתף בין הקבוצות הקיץ היה השיבה הביתה של הבנים האובדים: יאיר אזולאי וברוך דגו.

אחד נגד השני. צילום: אורי קריספין

אחרי קריירה ענפה בליגת העל וגריפת תארים בכדורגל הישראלי, הם מגיעים לסגור מעגל במועדונים שבהם החלו את הצעדים הראשונים שלהם, והמסלולים שלהם שוב מתנגשים. במקרה או לא, מדובר בשני חברים טובים מחוץ למגרש הכדורגל, כאלו שעשו חיל יחד במדי הפועל אשקלון בעונות האחרונות, וכעת נמצאים לפני הישורת האחרונה בקריירה. בריאיון זוגי של צהוב נגד אדום הפגשנו את השניים רגע לפני פתיחת העונה ושמענו מהם על ההחלטה לרדת מהליגות הבכירות לליגה ב', על הקאמבק לקבוצות הנעורים, על הדרבי שאליו שניהם מחכים וכמובן על שעת הנעילה, היום שבו יתלו את הנעליים. מאצ'-אפ חברי ביותר.

אזולאי: "היה טבעי בשבילי לחזור רק להפועל אשדוד"

ברוך ויאיר, למה אתם צריכים את זה?
יאיר: "אחרי שהתרגלתי לשחק ברמות אחרות, זו החלטה לגמרי לא קלה. אבל בואי נגיד שאתה לא שוכח גם איפה גדלת. ואם כבר התפתח משהו בכיוון של לשחק בליגה נמוכה ולא לשחק בליגות הגבוהות, אז אין כמו לחזור הביתה. מבחינתי, גם חזרתי לעיר ולקבוצת הנעורים שלי. קיבלו אותי יפה מאוד ועשו מאמצים מאוד גדולים כדי שאני אגיע. מנסים לבנות את המועדון הזה מחדש אחרי שני עשורים, כך שבאופן טבעי אם כבר לחזור, אז רק להפועל אשדוד".
ברוך: "לא היה פשוט לעשות את הצעד ששנינו עשינו ולרדת עד לליגה ב'. התייעצתי עם המשפחה והחברים הקרובים והחלטתי שזה הרגע לעשות את זה, לחזור לקבוצה שגדלתי בה ולתרום את חלקי כל עוד אני יכול לשחק. תמיד אמרתי שאם אהיה לקראת פרישה, אני ארצה לעזור לקבוצה שגדלתי בה".

איך זה פתאום להיות אחד נגד השני, כשכל אחד נמצא בקבוצה המתחרה?
יאיר: "שיחקנו אחד מול השני לא מעט פעמים בליגת העל, אבל זה לא אותו דבר כי זה לא קרה אחרי החיבור שהיה בינינו באשקלון. היה בינינו חיבור מטורף, משהו שקשה להסביר. אנחנו באמת חברים טובים מחוץ לכדורגל, כך שהעובדה ששנינו עכשיו בשתי קבוצות מתחרות עושה משהו פיקנטי, לא משהו רגיל בשבילי".
ברוך: "לא יהיה קל לשחק מול יאיר, זה בטוח. עברנו שנים מדהימות באשקלון, היו לנו רגעים מאושרים ומשמחים, והבאנו הישגים לעיר אשקלון. היום אנחנו באותה עיר, אבל בשתי קבוצות נפרדות, אבל החברות שלנו חזקה יותר מכל דבר. כל אחד יעשה הכול על מנת לעזור לקבוצה שלו להצליח".

צילום: אורי קריספין

אני מניחה שבמשחקי הדרבי תשאירו את החברות בצד ותרצו לנצח אחד את השני.
יאיר: "ברור. כשהיינו באשקלון, גם באימונים כשהיינו מתחרים קבוצה בקבוצה, אז היה טירוף ותחרות בינינו על מנת לנצח, אז בטח כשאתה נמצא בקבוצה שיש תחרות בין האוהדים ובין הקבוצות. נשים את החברות בצד לשעה וחצי, אבל לא יותר מזה".
ברוך: "בהתחלה יהיה מוזר לשחק אחד נגד השני, אבל זה חלק מהכדורגל. התרגלתי, עברתי כל כך הרבה משחקים מול חברים קרובים שהתחסנתי, זה חלק מהמקצוע".

מה מצאתם אחד בשני שהפך אתכם להיות חברים כאלה טובים?
יאיר: "כאדם, ברוך הוא אישיות מדהימה, בן-אדם שכולו טוב ומחפש לעשות טוב לאנשים. אדם מאוד צנוע, אחד שנכנס בבוקר לחדר ההלבשה, והכוח שלו זה הצניעות והשקט שלו. התחברתי לזה. כמובן שמבחינת כדורגל זה לא רק מה שהוא עשה בעבר, אנחנו אוהבים לקרוא לזה 'חוכמת משחק ושכל'. יש לו הרבה יכולות, זה לא שחקן רגיל בכדורגל הישראלי, הלוואי שיהיו עוד הרבה כאלה. מבחינתי, הוא שחקן גדול, והיה לי כיף ועונג לשחק איתו".
ברוך: "וואלה… סתם בן-אדם, עזבי אותך (צוחק). יאיר לפני שהוא שחקן הוא קודם כל בן-אדם. יש בו הרבה אור, רוגע, שמחה. זה בן-אדם שתמיד ארצה שיהיה לידי, אם זה ברגעים פחות טובים וברגעים משמחים. אני בטוח שהוא יעזור להפועל אשדוד בניסיון, בשקט שלו וגם בשיגעונות כשצריך. אני מאחל לו את הכי טוב בעולם, הוא חבר לפני הכדורגל, ואנחנו נישאר כאלה כל הזמן. אין אנשים טובים כמוהו".
דגו: "לא צריכים להסביר לי מה זה דרבי"

התחלתם להפנים שהדרבי זה המשחק הכי חשוב שלכם?
יאיר: "אין ספק, כמו בכל דרבי. ואני עוד זכיתי לשחק בדרבים של אז. דרבי זה טוב לאוהדים ופיקנטי לשחקנים, זה אווירה מדהימה, זה לא עוד משחק. יהיה לנו חשוב לשמח את האוהדים, אז כמובן שנרצה לנצח, אבל זו לא המטרה. זה ייתן שלוש נקודות ולא מעבר לזה. זה אמנם יישמע קלישאתי, אבל זו האמת".

לקראת פרישה חזרתי לקבוצה שבה גדלתי. ברוך דגו. צילום: אורי קריספין

אני לא בטוחה שהאוהדים של הפועל יסכימו איתך.
"האוהדים של הפועל אשדוד ביום שהגעתי אמרו לנו: 'רק תביאו את הדרבי'. אבל גם הם מבינים שהמטרה שלנו היא להיות בצמרת, ואם נוכל לעשות הישג בלתי רגיל ולהעפיל ליגה, זה יהיה כמו חלום".
ברוך: "נכון שאומרים ומדברים איתי על הדרבי, אבל אני האחרון שצריכים להגיד לו. שיחקתי בדרבי התל-אביבי, ואני מבין מה זה דרבי. אני יודע לאן הגעתי ומה המשחק הזה שווה, אבל בסופו של דבר המטרה שהגעתי היא לעזור לקבוצה להצליח ולבנות את היסודות. לעירוני אשדוד לא באתי בשביל הכסף, זה בטוח".

איך אתם רואים את תחיית שתי הקבוצות, האמנתם שזה משהו שיכול לקרות?
יאיר: "לא כל כך האמנתי. אבל הנה, יש דברים בחיים שאתה מופתע מהם. אשדוד זו עיר של כדורגל. אם יש כאן שתי קבוצות בליגה ב', שתי קבוצות בליגה ג', קבוצות ותיקים, מחלקות נוער, בתי ספר לכדורגל, טורנירי קט רגל ומ.ס, שזו קבוצה בליגת העל, אז זה דבר לא רגיל. לא יודע בכמה ערים יש את זה".
ברוך: "האמת שלא האמנתי. לפני שנתיים כשראיתי קבוצת אוהדים, שחלק ממנה זה חברים שלי, באה והקימה את הדבר הזה, לא חשבתי שזה יחזיק מעמד. אני מצדיע להם, הם עושים עבודה מדהימה יום-יום. אוהדים, תרומות, עושים הכול כדי להחזיר עטרה ליושנה. אני חושב שזה טוב וצריך את זה. העיר אשדוד, עם הגודל שלה, אין סיבה שלא יהיו קבוצות אוהדים שכל אחד מתחבר לקבוצת הילדות שלו ולצבע. אני מקווה שזו רק ההתחלה".

בעתיד עירוני אשדוד והפועל אשדוד יוכלו לסכן את המעמד של מ.ס אשדוד?
יאיר: "זה לא יהיה חכם להגיד את זה עכשיו כי זה רחוק מאוד. כדי להיות כמו מ.ס צריך לעבור דרך. מ.ס בליגת העל כבר 20 שנה, חוץ מירידה אחת ועלייה אחת בתוך שנה. יש קבוצות בליגת העל שלא מצליחות ליצור רצף כזה של המשכיות, ככה שאפשר לקחת מהם דווקא את הדברים הטובים ולמנף אותם. ככל שאתה מאורגן יותר, מסודר, מקצוען, וזו גם פונקציה של כסף, אתה יכול להגיע למעלה. אבל לאיים על מ.ס? אני לא חושב זו המטרה של מישהו כרגע".
ברוך: "לא רוצה להתייחס למ.ס, כבודה במקומה מונח. כשאני מסתכל על אדומים אשדוד ועירוני אשדוד, אני רואה שהן בונות דרך שלא תהיה קלה ופשוטה. אותם אנשים כל כך רוצים ומתמידים. אני בטוח שתוך כמה שנים, אם ימשיכו כמו עכשיו, השמים הם הגבול".
אזולאי: "מקווה שנהיה פקטור בצמרת", דגו: "רוצה לעלות מהמקום הראשון".

אין כמו לחזור הביתה. יאיר אזולאי. צילום: אורי קריספין

בשישי הבא נפתחת העונה. תנו לי הימור מי יהיו העולות לליגה א' בסיום העונה?
יאיר: "אני מקווה מאוד שאנחנו, אבל אני יודע שזה יהיה קשה כי יש מתחרות. עירוני קבוצה טובה וחזקה, ויש לה סיכוי לא רע, אבל יש עוד כמה קבוצות. אני מקווה שנהיה פקטור בצמרת עד סוף העונה. קבוצה שעלתה מליגה ג' ל-ב', ואין לה הכי הרבה כסף בליגה – לא יהיה חכם להגיד שנעלה ליגה, ככה אני רואה את זה".
ברוך: "אותי מעניין לעלות מהמקום הראשון, אבל זה מוקדם לדבר על זה. תחושת הבטן שלי אומרת שאלו שידברו עד הסוף יהיו אנחנו, אדומים אשדוד, שדרות ואולי גם מודיעין ונתיבות".

מה השיקול שלכם להמשיך לשחק כדורגל?
יאיר: "הדבר היחידי שבגללו אני משחק כדורגל עדיין זה כי אני מרגיש שהיכולת שלי לא נפגעה ברמה שאני לא יכול להמשיך. אני משחק בליגה הרביעית, זה לא איזה משהו שאני לא יכול לעשות. אני מתאמן ושומר על עצמי, אני אוהב את זה. ברגע שלא יהיה לי את התשוקה ואת הריגוש, אז ברור לי שבאותה שנייה אני לא אגע יותר בכדור".
ברוך: "יכולתי לשחק היום מינימום בליגה הלאומית בקלות. אני אומר את זה כי אני יודע מה היכולות שלי ומה אני יכול לתת. אבל אחת המחשבות הכי גדולות שלי הייתה לעסוק בדברים נוספים שאני חולם עליהם, כמו יזמות ונדל"ן וכמובן שתהיה לי האפשרות להחזיר למקום שקיבלתי בו את היסודות. זה מקום שאני אוהב ומחובר אליו. כשקיבלתי הצעה אמנם ידעתי שזה ליגה ב', אבל הרגשתי נכון, שזה הזמן בגילי לבוא ולעזור כל עוד אני יכול. לא החלטה קלה אבל בלב שלם".

אפשר לומר שזו עונת הפרישה שלכם?
יאיר: "אני לא חושב ולא יודע. אמרתי כל פעם שבגיל הזה אתה לא יכול לדעת מה יהיה עוד שנה או שנתיים. בגיל 40 אני לא יכול להגיד כמו אחד בן 27, שברור לו שיש לו עוד כמה שנים לפניו. אני רוצה ליהנות ולהצליח. הכדורגל זה הכיף שלי".
ברוך: "לא רוצה להגיד עונת פרישה, אבל אני מקווה ורוצה שבעירוני אני אסיים את הקריירה".

ברוך דגו. צילום: אורי קריספין

שניכם שיחקתם בהפועל אשקלון ואתם עדיין נמצאים במערכת בתפקידים שונים. מה נראה מאשקלון בעונה הקרובה? שוב פעם הישארות בשיניים או אמצע טבלה?
יאיר: "מה שקורה בהפועל אשקלון זה סרט שאם אתה כותב על זה ספר, זה יהיה משהו מדהים. התחלנו עם 30 שחקנים שלא כולם מכירים, ממש מאפס, והיום אשקלון מתפארת בשתי עליות והישארות בליגה. אנחנו הולכים לעונה לא פשוטה, מקווים שלא נגיע לסרט שהגענו שנה שעברה. להגיד שזה לא יקרה? אפשר רק לקוות. על זה אנחנו עובדים ומשקיעים, אם זה מערכת סקאוט, צוות מאמנים שעובד קשה, שחקנים שנותנים הכול כדי לרצות את הקהל בעיר. אם נצליח להישאר שנה שנייה בליגת העל, אז כבר הפועל אשקלון תהיה קבוצה לגיטימית בליגת העל, והמועדון הזה חייב לשאוף רק לשם".
ברוך: "יאיר יודע יותר טוב ממני כי הוא בבוגרת והוא רואה מבפנים בצורה יותר טובה. אני לא נמצא שם וחבל לי כי רציתי להיות שם, אבל יצאה סיטואציה שזה לא קרה. אני מקווה שהם יישארו בליגה כי אני באמת אוהב את המועדון הזה ואת האנשים שם. זה מועדון שאני מחובר אליו, עברתי שם ארבע שנים מדהימות. לא תהיה עונה קלה, צריך שיבוא מישהו, ייקח את הקבוצה וירים אותה מבחינה תקציבית כדי שהיא לא תבוא כל שנה ותתמודד על הירידה".

אתה לא נמצא היום בקבוצה הבוגרת של הפועל אשקלון בגלל יובל נעים?
ברוך: "לא רוצה להגיד יובל, אבל ציפיתי שכשסיימתי את החוזה, שיבואו וידברו איתי כי הם ידעו בדיוק מה אני שווה ומה אני יכול לתת למועדון הזה בבוגרים. זה לא קרה, המשכתי הלאה. לא שמתי את הראש באדמה ובכיתי למה. איחלתי להם בהצלחה. אני לא מנסה לבדוק למה ואיך דברים לא קרו. אם הם יצטרכו אותי, הם יודעים איך להשיג אותי; אנחנו חברים, ואני מאחל להם בהצלחה".
הדרבי הראשון של העונה יהיה אדום או צהוב?
יאיר: "אני מקווה שבע"ה אדום".
ברוך: "רק צהוב בע"ה".