"אני רוצה להיות הבעלים": מנכ"ל הפועל אשקלון, דרור אלמלם, בראיון בלעדי

את מנכ"ל הפועל אשקלון, דרור אלמלם, אנחנו פוגשים שלושה ימים אחרי ההישג האדיר של קבוצתו, שהבטיחה עונה נוספת בליגת של הגדולות, ויממה לאחר שחגג יום הולדת 42. הפגישה הייתה אמורה להיערך למעשה יום קודם, אך נדחתה עקב בילוי משפחתי של אלמלם, לרגל יום הולדתו. כשאנחנו כבר מתיישבים לשיחה בארבע עיניים, הוא מראה לי קודם כל את ההודעה המרגשת ששלחה לו בכורתו, אוריה בת ה-13, שבירכה אותו בצורה בוגרת ואיכותית למדי.

אלמלם, נשוי ללילך ואב לשלוש בנות, אוריה, נעמה והילה, עבר את גיל ההתבגרות עם חסך מסוים. בגיל 15, הוא איבד את אמו שחלתה במחלת הסרטן, ומי שגידל אותו ואת שתי אחיותיו היה אביו, ג'ימי. "אמא שלי הייתה אישה מדהימה", מספר אלמלם, בראיון בלעדי וגלוי ל'כאן דרום'. "לא קל לגדול בלי אמא, שהיא אשת הסוד שלך והחברה הכי טובה שלך. בגיל 15 פתאום אתה מרגיש שחרב עליך עולמך. בזמנו אבא שלי לא היה כזה איש משפחה, לא היה עובד מסודר. מגיע לו צל"ש, הוא הצליח להוציא את הילדים שלו כמו שאנחנו. גידל אותנו עם ערכים וחינוך. אני חושב שהוא גאה בילדים שלו".

"יש לי שלוש בנות נסיכות ואישה נפלאה אבל אני חולם על בן". משפחת אלמלם בהרכב מלא

אלמלם, לא נוהג לספק הצהרות לכלי התקשורת. למעשה, בכל שלוש השנים שלו בהפועל אשקלון, מאז קיבל את מפתחות הניהול מראש העיר דאז, איתמר שמעוני, הוא מעולם לא ערך ראיון מקיף. "אני מעדיף לעשות את העבודה ולא לצאת בהצהרות", מסביר אלמלם. "זה אופי של בנאדם. סירבתי להגיע להרבה תכניות טלוויזיה, אפשר לשאול את איתן ואת הדובר שלומי, כמה וכמה פעמים פנו אליי וכל הזמן שלחתי את איתן. יש אותו, את הדובר ואת יובל. עשינו את החלוקה. לא מעניין אותי שבתל אביב לא יודעים מי זה דרור, זה לא מעניין. אני עושה את העבודה שלי בשביל הפועל אשקלון כי היא חשובה לי. חשוב לי שהיא תהיה שם דבר בכדורגל הישראלי".

"ב-1:0 לקריית שמונה הייתי לבן כמו סיד"

מנכ"ל אשקלון משדר לא מעט צניעות וענווה, ונוטה לדבר עם הסביבה בגובה העיניים. במהלך הריאיון ניכרת תחושת ההקלה על פניו, אחרי ההישג הגדול במוצ"ש האחרון. "אני מרגיש אנחת רווחה גדולה מאוד", הוא מודה. "כאילו ירדה ממני משקולת של כמה טונות מהגוף. היה חשוב מאוד בשביל העיר, הכדורגל והספורט שהקבוצה הזאת תצלח את העונה הראשונה שלה בליגת העל כי העונה הראשונה היא הכי קשה. שמח שהצלחנו. ב-1:0 לקריית שמונה אם היית רואה אותי, הייתי לבן כמו סיד. הביאו לי לשתות משהו מתוק, ראיתי את שלוש השנים שלנו הולכות לטמיון. צריך להבין מה זה בשבילנו הקבוצה הזאת. זה לא שאתה בא מדפיס כרטיס והולך הביתה. אתה 24/7 במועדון כי אתה אוהב אותו, כל מי שעובד במערכת בלי יוצא מן הכלל אלו אנשים שגדלו על הפועל אשקלון, בשבילם זה לא עוד מקום עבודה זו דרך חיים. זה מה שמבדיל אותנו מהנהלות אחרות וממועדונים אחרים. קטלו אותנו, ההנהלה, הרבה בשנתיים האחרונות כשלא שילמנו משכורות, ואני חושב שלא בצדק. מי שבמערכת יודע כמה אנחנו עושים, משתדלים ורוצים אבל יש דברים שלא תלויים בנו. עשינו הישג אדיר, כיסינו גירעונות של שנתיים אחורה, שנה הבאה נביא את הקבוצה בלי שקל חוב, שכל המשאבים שנקבל ילכו לטובת חיזוק שחקנים וכד להעמיד קבוצה שהיא ראויה, נתחיל לכוון יותר גבוה מלהישאר בליגה".

מונף אל על. צילום: אורי קריספין

תנסה לתאר לי את 24 השעות שלך שקדמו למשחק מול קריית שמונה.

"אני אלך לכל השבוע שקדם למשחק, עוד מהמשחק נגד הפועל תל אביב, שזה מועדון ענק. הייתה חשובה לנו שם התוצאה ולא איך נשחק. שיחקנו כמו גברים. כשהשופט שרק לסיום וידענו שאנחנו מעבירים את ההכרעה אלינו הביתה, סמכתי על השחקנים והצוות המקצועי, ידעתי שאם שרדנו את הר הגעש במושבה ואת התקשורת, נעשה את זה. ככל שהתקרב המשחק מול קריית שמונה, אז פחות ופחות שינה, הרבה דאגות ומחשבות, כל מיני תרחישים בראש, אם חלילה יהיה ככה, אז מה צריך לעשות ואיך להתנהל. אני חושב שאת התסריט הזה אף אחד לא יכל לכתוב טוב יותר ממה שהוא באמת היה".

את ההישארות בליגת העל הוא זוקף לזכותם של כלל השחקנים שעשו עבודה טובה עם מעט תקציב, אבל מדגיש: "יש מתופף טוב, כנר טוב, אבל בסופו של דבר צריך שיהיה מנצח ואני חושב שזה יובל נעים. שאפו גדול".

אלמלם: "יום אחד אני ארכוש את הפועל אשקלון ואז יגמרו כל הבעיות". צילום: אורי קריספין

מתחילת העונה היית נחרץ בדעתך שהקבוצה תישאר בליגה. באיזו נקודה הבנת את זה?

"ב4:1 על הפועל חיפה. ראיתי את הקבוצה מתפוצצת על המגרש. מקבוצה שכל הזמן הייתה מתגוננת, ראיתי פתאום קבוצה שמשחקת מהר, לעומק, מעיזה. זו הייתה הצהרת כוונות לכולם. לתת ארבעה שערים להפועל חיפה בחיפה זה לא דבר של מה בכך. שם היה המפנה שהביא לנו את האמונה".

אחת ההתרחשויות המוזרות שאירעו לפני משחק ההישארות, שהוא המשחק החשוב ביותר שהיה לקבוצה בעשור האחרון, הייתה ההיעדרות של יו"ר הקבוצה, איתן קסנטיני, בגלל נסיעה למרוקו. "אני בטוח שאיתן אכל את עצמו שהוא לא היה במשחק הזה", אומר אלמלם. "הוא חשב לקחת טיסה ולחזור בחזרה אבל אמרנו לו שעדיף שיישאר שם, שאנחנו נעשה את העבודה והכל בסדר. הוא לא יכל לדחות את זה, הוא טס מהסיבות שלו. אף אחד לא יכול להמעיט מהמשקל שלו על הקבוצה".

"אני בטוח שאיתן אכל את עצמו". עם קסנטיני. צילום: אורי קריספין

השינויים בינואר הוכיחו את עצמם.

"ללא ספק. אבל אני יכול להגיד שהחיזוק הכי גדול שהיה לנו בינואר היה שיובל נעים חזר להאמין ברודי חדד. שחקן העונה ביי פאר על כולם. יובל נעים מאוד שומע למה שאני אומר לו. אחד מהשחקנים שדחפתי ושיגעתי אותו עליו היה רודי חדד. אמרתי לו הוא כוכב כדורגל. אני שמח שהוא הצדיק את הקרדיט, את רואה שחקן באימונים, אפילו במשחקי האימון הוא היה טוב. הוא שחקן החיזוק הכי משמעותי שהיה לנו בינואר".

הפועל אשקלון. צילום: אורי קריספין

"פלייאוף עליון יהיה הישג ענק"

נראה שאלמלם כבש כל פסגה אפשרית במועדון בסדר גודל של הפועל אשקלון. הוא חגג איתה שתי עליות ליגה רצופות מליגה א' לליגת העל, ורק לפני שבוע הצליח לשרוד יחד איתה בליגה הראשונה.  "יש עוד כמה דברים שלא הצלחתי לעשות", הוא מפתיע. "בגלל זה אני עדיין במערכת, כי כשאני אשלים את המשימה הזו אני אוכל להגיד שעשיתי את שלי ואני אפנה את הבמה".

לאן עוד אפשר להגיע?

"היעד המתבקש, שאני כועס על עצמי שלא עשיתי, הוא לשלב שחקני נוער בבוגרים, שיהיו שחקני הרכב ולא רק סגל. אני חושב שבהפועל אשקלון לדורותיה צמחו שחקנים טובים ומוכשרים ובעשור האחרון לא, להוציא את טל מכלוף. גם הוא הלך לליגה א' ורק אחרי זה החזרנו אותו. אני חושב שלא העניקו להם כלים מספיק טובים בעשר השנים האחרונות, אנחנו באנו ונתנו להם כלים מצויינים. מנהל מקצועי ברמה גבוהה ללו אנקה, מאמן כושר יוסי קקון, מאמן שוערים אשר אלחרר. לא באנו, זרקנו כדור ואמרנו תרוצו ומי שמוכשר יעלה לבוגרים. הבאנו אנשים מהשורה הראשונה. ברגע שאתה מלמד ילד הוא קולט את זה ומיישם. רק ככה אפשר להגיע לקבוצה הבוגרת. למה זה לא הצליח עד עכשיו? מכמה סיבות. באנו לליגה א', רצינו להגיע ללאומית, באנו ללאומית רצינו ליגת העל, כשהגענו לליגת העל רצינו להישאר. נשארנו, עכשיו נוכל לשלב שחקני נוער".

גם שנה הבאה תרצה רק להישאר בליגת העל.

"שנה הבאה אני רוצה לכוון ליותר גבוה. עברנו את השלב של להישאר בליגת העל. אם נהיה בפלייאוף העליון זה יהיה הישג ענק. אבל זה תלוי במשאבים ובכסף. מה שאיתמר עשה בכדורגל באשקלון זה נס, לקח קבוצה שהיא על סף פירוק והעלה אותה לליגת העל. תומר נכנס לנעליים שלו והוא חבל על הזמן. בשבועיים הקריטיים שהשחקנים עשו שביתה ורצו את הכסף שלהם, תומר השבית את כל העירייה ועשה הכל כדי שהשחקנים יקבלו את הכסף. כשהבאנו לו את הנייר של הניהול תקין, הוא עצר את ההתנהלות ואמר שהדבר הכי חשוב זה השחקנים יקבלו משכורות. גם משה ג'רפי עשה את שלו. הוא חלק לגיטימי מההנהלה, רץ, עושה, תומך, בחור מדהים שעובד בעירייה. הוא אוהב את הקבוצה ונרתם".

"תומר הוכיח את עצמו מהיום הראשון". גלאם ושמעוני על כתפי האוהדים. צילום: אורי קריספין

"העיסוק בכדורגל – פגע בעבודה שלי ב'רימקס'"

אלמלם משתדל לפנות זמן איכות למשפחתו, שבאופן טבעי פחות מצליחה ליהנות מחברתו בחיי היומיום עקב ההתחייבויות העסקיות שלו. "אני נעדר הרבה מאוד מהבית", משתף אלמלם. "הבנות שלי לא רואות אותי כמעט בכלל, אבל אני לא מחסיר מהן כלום, אני נותן להם חינוך בראש ובראשונה, ערכים, ה-א' ב' שאני אומר לילדות שלי זה דרך ארץ קדמה לתורה ועזרה לזולת. הבת שלי אם תראה מקבץ נדבות ישר תגיד לי אבא תביא לי ותיתן לו. אם יש לי יותר מאחר זה לא אומר שאני צריך להתנשא מעליו. זה המוטו שלי בחיים. את יודעת, לא לעולם חוסן. היום יש לך ומחר לא, ולא משנה איזה תפקיד יש לך".

מה עם איזה ילד נוסף שתוכל לשחק איתו כדורגל?

"אני מאוד רוצה. זה החלום שלי, בן, אני הרי בא מהכדורגל. אבל גם אם לא יהיה, אז אלוהים זיכה אותי ותמיד צריך להגיד תודה על מה שיש ולא על מה שאין. יש לי שלוש בנות נסיכות שאני מאוהב בהן אחת אחת, יש לי אישה נפלאה ומדהימה שתומכת ומבינה אותי כשאני נעדר ימים ולילות".

מהצד אתה מצטייר כאדם מעט מופנם, שפחות אוהב להתבלט. מה אנשים בכל זאת לא יודעים עליך?

"אני לא מופנם וביישן, אני את הדעה שלי אומר. אבל אני בנאדם שחושב ומקבל גם דעות אחרות. אנשים לא יודעים שאני מאוד רגיש, מאוד. ראיתי היום כתבה על מאיר נמני שאימן אותי, ירדו לי דמעות. אני אראה ילד שאין לו מה לאכול זה יקרע אותי, זה נותן פרופורציות לחיים".

יש לך תחביב חוץ מהכדורגל?

"ברור, לשחק כדורגל (צוחק). סדר העדיפויות שלי זה כדורגל. זה הדבר שאני הכי הרבה אוהב. אני משחק בימי שישי עם קבוצת הוותיקים, זה בשבילי הכל. אבל יש לי גם תחביבי אקסטרים כמו אופנועי ים ובאנג'י".

איזה נופש אתה מתכנן בפגרה?

"יש לי בעיה גדולה. אשתי היא מחנכת ומורה. אמרתי לה עכשיו 'בואי נטוס לברלין, זוהר רוצה וכל החבר'ה עם הנשים, בואי נעשה נופש'. אשתי מאוד נאמנה ומסורה לעבודה שלה, היא לא יכולה להחסיר. היא מלמדת מחוץ לאשקלון כי פה כולם מכירים את דרור, אז היא לא מוכנה שישגעו אותה. היא אומרת לי 'יבואו אליך הורים של תלמידים וישגעו אותך'. אז היא מלמדת מחוץ לאשקלון, בקיבוצים".

"כדורגל זה הכל בשבילי". צילום: אורי קריספין

מלבד הפועל אשקלון יש לך גם את העבודה שלך במשרד התיווך 'רימקס'. כמה העיסוק בהפועל אשקלון פגע לך בעסק?

"פגע לי מאוד. לפני שהתחלתי את הכדורגל, היו לי 22 סוכנים ברימקס, הייתי עושה גלגול ומחזור כמעט פי 3 ממה שאני עושה היום. נכון, אני משתכר בהפועל אשקלון אבל זה כאין וכאפס לעומת מה שהפסדתי באישי שלי. בסופו של יום כדי לעשות משהו שאתה הכי אוהב בעולם אתה צריך גם להפסיד, אז אני מפסיד. היום יש לי 8 סוכנים".

"כשהשחקנים השביתו אימונים הרגשתי סכין בלב"

לא הכל הלך ורוד וחלק בהפועל אשקלון העונה. שחקני הקבוצה, בדומה לעונה שעברה, נותרו ללא משכורות במשך חודשיים ימים. הפעם זה נבע מחוסר באישור ניהול תקין מרשם העמותות, דבר שבאופן טבעי השליך על תזרים המזומנים במועדון. "יכולת לראיין אותי גם בנסיבות אחרות", מספר אלמלם. "יכול להיות שלא היינו נשארים בליגה, והייתי יכול לתת לך המון סיבות למה לא נשארנו, אבל את מראיינת אותי בנסיבות משמחות. אני יכול להגיד לך שאני הוצאתי מכיסי כדי לשלם לקבוצה, בתקופות שהיינו צריכים, 100-200 אלף שקל. אני לא כזה עשיר, אני בנאדם מסודר. נתנו צ'קים שהיו צריכים לרדת כל חודש, כמו דירות לשחקני כדורגל, שיכלו לחזור ואז זה היה מסבך אותנו. זה יכול היה לבייש אותנו בתקשורת, אז הייתי חייב להוציא כספים ממני, ולא הייתה לי בעיה לעשות את זה. ידעתי שבסופו של יום יש כסף והוא יוחזר אליי. יש לנו ניהול נכון ותקין ועובדה שבסופו של דבר החזירו לי הכל".

איך הרגשת באופן אישי, כשמגיע העשירי לחודש ואתה נאלץ להסתכל לשחקנים בעיניים ולבשר להם שאין משכורות.

"לא קל. אני לא יכול לתת תשובות בעניינים האלה. עמדתי מול השחקנים בעונה שעברה ובמהלך כל הבלאגן שהיה עם איתמר, אמרתי להם שאין לי תשובות ואני צריך לפנות ללמעלה. בזמן שעשיתי את דרכי לגזברות בעירייה, קיבלתי טלפון מברוך דגו, שאמר שהשחקנים החליטו לשבות. קיבלתי באותו רגע סכין בלב, הם פשוט השאירו אותנו להילחם לבד. התנצלתי בפניהם, ביקשתי סליחה, אמרתי 'אתם צודקים זה כסף שלכם, אבל תנו לי הזדמנות להביא לכם תשובות'. הם ממש עצבנו אותי, ירדתי מהגזברות ומהעצבים לא הלכתי לקבל תשובות. אמרתי להם 'כשתרצו להתאמן תדברו איתי'. לא נתנו לי את הצ'אנס שזה המינימום".

רודי חדד – שחקן העונה של אלמלם. צילום: אורי קריספין

מה שהוציא את אלמלם מהכלים, היה השלב שבו גויס הכסף, אבל הוא מצידו התקשה לגייס את אמון השחקנים, "את יודעת למה כעסתי? כי כשבאתי ואמרתי להם שיש את כל הכסף ומחר הם יקבלו משכורות, שחקנים לא האמינו לי. יש לנו שחקנים שמתנהלים איתי שנה שלישית ברציפות, מה אתם לא מכירים אותי? אתם לא יודעים שהבאתי כסף מהבית? אני אתכם לא נגדכם. אמרתי להם תחכו למחר, לא יהיו לכם צ'קים, אל תעלו למשחק. לא נתנו לי אפילו 24 שעות. אז איך אפשר לא לכעוס? זו סטירה וכעסתי, לא רציתי להגיע לאימונים. ממש כעסתי. זה היה עוד סכין בלב. מזלי שאני בנאדם שלא שומר טינה, אני אחד שהולך לישון בלילה ושוכח מה היה יום קודם. מעביר ושוכח".

"איזה שיבוש אני יכול לעשות? הם היו עצורים כולם" איתמר שמעוני, יואל דוידי ועופר שמעוני. צילום: אורי קריספין

 "מעצר הבית שלי בפרשת שמעוני הכתים את שמי"

לאורך השנים אלמלם הצטייר כמזוהה מאוד עם איתמר שמעוני, לאחר ששמעוני היה ראש העיר שהעניק לו את המפתחות להיות מנכ"ל המועדון. אלמלם שומר לו חסד, אך יחד עם זאת, ידע לקבל את תומר גלאם, ראש העיר החדש, בזרועות פתוחות. שיתוף הפעולה בין השניים בתקופה הקצרה נראה פורה במיוחד, כאשר אלמלם בונה על שיתוף פעולה עתידי, לא פחות מאשר היה עם שמעוני. "קודם כל, איתמר עשה פלאים בשביל הכדורגל ובכלל בשביל העיר, אי אפשר לקחת את זה ממנו", מפרגן לקודמו ועובר למחליפו. "אבל צריך לפרגן גם לתומר גלאם. גם כשתומר היה סגן וממלא מקום, הוא היה בא למשחקים ואוהב את הקבוצה, אני מכיר אותו עוד כשהייתי שחקן. אני יכול להגיד שבתחילת העונה הוא לקח אותי למפעל קרלסברג כדי לגייס ספונסרים, וזה עוד לפני שהיה בתכנון שהוא יהיה ראש העיר. הבנאדם נרתם בשביל הכדורגל, הוא הבוס היום של הקבוצה, הוא עמד דום בשבילה. הוא הוכיח את עצמו מהיום הראשון, בשיחות איתי הוא אמר לי כל דבר שאני צריך, ישירות אליו, בלי מתווכים של לשכה, ואם אני צריך גם ב-12 בלילה אז לחייג אליו. הוא לא מאכזב ועומד בכל הציפיות. גם אחרי שנשארנו בליגה היה לו בלו"ז הרבה דברים, אבל אמרתי לו שזה חשוב שיראו אותו, הוא עזב הכל ובא לחגוג איתנו. בלי ראש עיר שנותן משאבים, לקבוצה הזו אין זכות קיום. אני יכול להגיד לאוהדים שישנו בשקט ויהיו רגועים. יש לנו ראש עיר שהקבוצה חשובה לו".

אפרופו איתמר ופוליטיקה, אולי הגיע הזמן לשים סוף לשמועות ולעשות סדר ברמת המעורבות שלך בחקירה של איתמר שמעוני?

"יש דברים שאני לא יכול לדבר עליהם. אני איש עסקים, חוץ מהכדורגל, הלחם והחמאה שלי זה תיווך. יש לי משרד תיווך מאוד גדול, 'רימקס', מאוד משגשג ומאוד עובד. בגדול, הואשמתי במירכאות שהייתי צינור לקבלת כספים דרך קבלן כזה או אחר. המשרד שלי קיבל שירותים, שיווקנו פרויקט, מכרנו 6 אלף מ"ר מסחרי ב-6 שבועות. אותו קבלן עף עלינו, הוא לא האמין שעשינו את זה. כולם בסופו של דבר היו מבסוטים וקיבלו את החלק שלהם. מפה ועד לערב אותי בחקירות כאלה, זה לא אני", מסביר אלמלם.

אלא שהמעורבות שלו בפרשה לא הסתיימה רק בחקירה במשרדי לה"ב 433, אלא נמשכה גם במעצר בית, אירוע שהיה מתוקשר מתוקף מעמדו בקבוצת כדורגל בליגת על. היום הוא מספר כי הוא ניסה להילחם בכל תוקף בהחלטה הזו, "כשאמרו לי מעצר בית לא הייתי מוכן לשמוע, כי ידעתי שזה יכתים את השם שלי", הוא מספר. "הייתי מוכן לתת ערבות יותר גבוהה אבל הם לא היו מוכנים לשמוע. הייתי במעצר בית מיום חמישי בערב עד יום ראשון בבוקר, אז איזה שיבוש אני יכול לעשות? הם היו עצורים כולם, ואני בחוץ, בואי תגידי לי מה אני יכול לעשות בפרק הזמן הזה? אמרתי להם, 'במה אני יכול לפגוע לכם'? הם היו כועסים ונסערים, ידעתי שזה יפגע בי, ואחרי זה כשהתקשרו אליי, אמרתי להם שאת הנזק אי אפשר להשיב. באמת לא היה כלום ועובדה שכלום לא קרה בסוף".

יש כמה וכמה בעלי ממון בעיר, למה אנחנו לא רואים יותר אנשי עסקים נרתמים עבור ספינת הדגל של העיר?

"היה קשה לשבור את הסטיגמה שנבנתה ב-10 שנים אחורה, אנשים לא התחברו לקבוצה. אני לא אומר על פרוספר שהוא נכשל, קטונתי מלהגיד שהוא לא בסדר. לאנשים היה מחסום פסיכולוגי לבוא ולהתחבר לקבוצה. היה קהל שהדיר רגליו מהמגרשים. כשבאנו לספונסרים, הם היו סקפטיים ואמרו שהקבוצה תחזור חזרה לפרוספר, אז למה להשקיע. משנה לשנה זה נהיה יותר קל, אנשים כמו אלי אלעזרא שהוא איש מדהים ונפלא, עוזר, תומך, מכניס יד לכיס. כל פניה, כל דבר הוא מביא לנו. כנ"ל לגבי יואל דוידי, רונן מלכה, רוני גז. אלו אנשים שאוהבים את העיר. אנחנו צריכים עוד אנשים כמו אלי אלעזרא, שהוא הספונסר הראשי. היה את נחום ביתן שתרם בשנתיים הראשונות, אחרי זה משום מה הוא הפסיק להיות מעורב. אנשים בסדר גודל של ביתן, אלי, יואל צריכים לבוא ולהירתם".

היו במשך כל שלוש השנים הללו דיבורים שלא מספיק סופרים את ההנהלה, ושבעיקר מכתיבים לכם דברים מלמעלה, שאתם לא באמת לוקחים את ההחלטות בהפועל אשקלון.

"כל החלטה, כל חוזה, כל שחקן שהגיע להפועל אשקלון, כולל יובל נעים, עבר דרכי ודרך ההנהלה. אין החלטה שיכולה להתקבל בלי אישור שלנו. גם כשאיתמר רצה את יובל עונה שעברה, הוא אמר לי דרור לך תשב עם יובל ותראה איך אתה יכול לסגור איתו. אם לא הייתי מסתדר איתו כספית אז יובל לא היה בקבוצה. גם עכשיו, יובל צריך לשבת איתנו בקרוב, לתאם ציפיות, אם הוא ייקח את האתגר הזה ויסתנכרן איתנו מבחינה כספית, אז אני מאמין שהוא ימשיך ואם לא אז אחלה יובל שבעולם. הוא עשה היסטוריה באשקלון, הוא המאמן הכי מצליח שהיה פה. חסר לו רק להביא את גביע המדינה".

"משחק טעון".מול הפועל ת"א. צילום: ניר קידר

 "רצינו להחזיר להם את כל 13 ההזמנות ושילכו קיבינימט"

שבועיים אחרי מאורעות אצטדיון 'המושבה', ובהפועל אשקלון מתקשים להניח לדברים בצד. אשקלון אמנם סיימה בתוצאה משמחת עבורה, אך הצלקת הגדולה לנוכח היחס המשפיל שספגו מאנשי הפועל תל אביב, לבטח לא תשכח כל כך מהר ועדיין מציקה במקום מסוים. "בואי נגיד שכל מה שהיה שם לא הוסיף כבוד למועדון כמו הפועל תל אביב", משחזר אלמלם. "הם התנהגו לא יפה. יש כבוד וחוק ג'נטלמני שכשקבוצה מכבדת אותך אז אתה מחזיר לה בהתאם. אנחנו רושמים כל קבוצה שאנחנו מתארחים אצלה כמה הזמנות היא הביאה לנו ובמקביל כשהם באים אלינו אנחנו מחזירים. אני יכול להגיד שאנחנו מארחים הכי יפה שאפשר, לפעמים נותנים יותר ממה שמבקשים מאיתנו. אין מועדון מליגה א' ועד ליגת העל שהיה אצלנו ולא התקבל בצורה יפה. משתייה חמה וקרה ועד עוגות, פירות וכרטיסים. לא חוסכים במעט שיש לנו. כשבאנו למשחק מול הפועל תל אביב, משחק כל כך טעון, שיש לנו ספונסרים, והרבה אנשים שבאו לכבד אותנו, אני צריך לקבל 10 הזמנות ליציע הכבוד? זה לא מכובד. אצלנו הם קיבלו 25 חוץ ממה שהכנסנו מעבר. אז ביקשנו רק את ה-25, כדי לכבד את האנשים שלנו, אבא שלי, אבא של איתן, אבא של צ'יקו, ראש העיר, אנשים מכובדים שצריך לכבד אותם במשחק עונה. אלי אלעזרא, אחד שהכניס יד לכיס, יואל דוידי, אנשים כאלה מבקשים ממני כרטיס, מה אני עושה? אין בעיה אם צריך אני אקנה להם כרטיס, אבל מה הייתה הטענה שלהם? שבמשחקים כאלה יש להם ביקוש מאוד גדול אז הם צמצמו מאיתנו. ערבנו את מנהלת הליגה, הם הצדיקו אותנו, התקשרו, עשו בלאגן. ואז הגיעה אלינו מעטפה. היינו בטוחים שקיבלנו עוד 15 הזמנות ובא לציון גואל. אנחנו פותחים רואים עוד 3 הזמנות, חשכו עינינו. רצינו להחזיר להם את כל ה-13 ושילכו קיבינימט. אמרנו ניקח מה שיש ונראה להם על המגרש מה אנחנו שווים. אחרי זה ראינו את הבעלים, אמרנו לו 'אנחנו חושבים שכיבדנו אותך בצורה יפה באשקלון ושאתה לא מתנהג יפה', הוא התחיל לדבר לא יפה, 'מי אתם ומה אתם', ויש אצלנו אנשים שגם יודעים לדבר ולענות, אז הכל התלקח. בא חכמולוג מאצלם זרק בקבוק מים מלא לכיוון שלנו, ומפה כבר כל אחד נתן דרור לעצמו. הם השתמשו בתקשורת, גייסו את כל התקשורת לטובתם, אנחנו דוד מול גוליית מולם".

גם היום אנחנו רואים שהפוקוס התקשורתי מתמקד בירידה של הפועל תל אביב, ופחות מהללים את ההישארות של אשקלון.

"מסורת אתה לא בונה ביום אחד. הפועל תל אביב זה אליפויות, גביעים, שחקני נבחרת, באמת מועדון ענק. וזה מועדון שנמצא בתל אביב. מה לעשות, הרי יש שתי מדינות בישראל, מדינת תל אביב ומדינת ישראל. אז כל התקשורת נמצאת בתל אביב. זו המציאות ואנחנו משלימים איתה. שיורידו את כל האורות מעלינו ושהכל ילך להפועל תל אביב. מה שהכי מפריע לי בתקשורת, זה שאומרים שאילולא הורדת 9 הנקודות להפועל תל אביב, אשקלון הייתה יורדת ליגה. זה ממש לא פייר. אין בעיה, שגם לי יורידו 9 נקודות ויתנו לי לבנות קבוצה ב-50 מיליון. מה זה בשבילם 9 נקודות? הייתי בטוח שהם יישארו בליגה עם התקציב והסגל שלהם. לי חודשיים לא נתנו להעביר את מירקו אורמוש כי אמרו שאין לי כסף".

התקציב הקיים יוכל לפתוח את העונה הבאה?

"עונת כדורגל מתנהלת מחודש אוגוסט ועד חודש מאי ובעירייה מתנהלים מינואר עד סוף שנה. לכן, כל הכסף של 2017 סיימנו אותו כבר. בתחילת העונה אנחנו נתנהל על פי ההקצבות של הטוטו והמנהלת עד חודש דצמבר, ומינואר נקבל 25% מהתקציב של 2018 מעיריית אשקלון ומשם נתקדם, זה מה שאנחנו עושים משנה לשנה. אבל את יודעת מה, אני מקווה ומאמין שיום אחד אני ארכוש את הפועל אשקלון ואז יגמרו כל הבעיות שלה. זה החלום שלי. שאני אהיה הבעלים של הפועל אשקלון. אמנם לא לבד, אבל שותף בהחלט. ברגע שהעירייה תיקח את הקבוצה ותרכוש אותה מפרוספר, בסופו של דבר היא תצטרך למסור אותה לבעלים פרטיים ואין לי ספק שאגיש מועמדות".

"אני בטוח שהאוהדים ירכשו מנויים". האוהדים חוגגים. צילום: אורי קריספין

בשלוש השנים האחרונות הקהל של אשקלון עשה שדרוג, יש חבר'ה צעירים וחדשים שדוחפים, מארגנים ומעודדים, איך שיתוף הפעולה איתם?

"היה לנו השנה את יו"ר חוג האוהדים שהייתה לנו הידברות ישירה איתו, אלון אליהו. בהתחלה האוהדים היו אנטי, הם לא האמינו לכל המהפך שהולך לקרות. היו להם משקעי עבר. לאט לאט שברנו את הקרח ברמה שהיום הם בדיבור ישיר איתי, עם כל ההנהלה, הם צריכים כסף ואנחנו נותנים להם, לאביזרי עידוד, לאוטובוסים, מתי שהם רוצים וכמה שהם רוצים. אנחנו נותנים להם יד חופשית לנהל את עצמם והם עומדים בציפיות. אפילו במושבה, השתקנו את האוהדים של הפועל תל אביב עם ה-1,200 אוהדים שהבאנו, וגם במשחק הבית האחרון היה מפוצץ, יותר מהקיבולת שיכולה להיות. הייתה תפאורה מדהימה. אנחנו רוצים להוציא מנויים, אנחנו הכי זולים בארץ וגם השנה נהיה זולים. אנחנו רוצים שאנשים יבואו ויקנו כי קניית המנויים בהתחלה זה תזרים המזומנים שלנו. תהיה לי פגישת עבודה עם ראש העיר, ולאחר מכן נתמחר ונראה מה אנחנו רוצים לעשות. אני בטוח ומאמין שהאוהדים ירכשו מנויים".

איזו עונה יותר קשה, העונה שהסתיימה או שנה הבאה שתצטרכו לשחזר את ההישג?

"העונה הזו הייתה הכי קשה. ואני מאמין שהעונה הבאה תהיה יותר קלה, יהיה כדורגל יותר יפה, פחות ללכת אחורה ולהסתגר, במשחקי הבית אנחנו רוצים יותר ליזום ובשביל זה צריך שחקנים יותר איכותיים ממה שיש לנו היום".