בשבוע האחרון דיאנה ויסמן (21), המתחרה המצטיינת באתלטיקה מאשקלון, השתתפה בתחרות ריצה ל-60 מטר, "IAAF world indoor tour 2020" בעיר קרלסרוהה שבגרמניה. לאחר שבשלב המוקדמות קבעה את התוצאה השישית בטיבה (7.33 שניות) סיימה בשלב הגמר במקום החמישי, כשקבעה שוב את אותה התוצאה.
כמה ימים לאחר מכן המשיכה האשקלונית לאליפות ריצה ל-60 מטר בפריז במסגרת סבב התחרויות העולמי באולמות של ה-IAAF. בשלב המוקדמות סיימה דיאנה בתוצאה של 7.39 שניות ובמקום השני במקצה שלה, מה שהוביל אותה להעפלה לשלב הגמר. בשלב הגמר סיימה ויסמן במקום החמישי לאחר שרשמה תוצאה של 7.37 שניות.
דיאנה, ספרי מה עובר עליך בתקופה האחרונה.
"אני מתחרה באתלטיקה, והמקצוע העיקרי שלי זה ריצה ל-60 מטר ו-100 מטר. לעומת הקיץ, בו אני רצה למרחקים של 100 מטר באצטדיון אתלטיקה פתוח, בתקופה הזאת של השנה, של החורף, אני מתחרה רק בריצה ל-60 מטר, זה תחרות בסוג של אולם, אצטדיון סגור, זה נקרא "indoor", זה מן עיגול באורך של 200 מטר. אין כזה בישראל, אז כדי להשיג תוצאות טובות ושיאים ישראליים אני טסה לכל מיני מקומות בעולם על מנת להתאמן ולהתחרות.
דיאנה וייסמן באליפות ישראל. צילום: אילן אסייג
איך זה להתחרות בתחרויות כל כך נחשבות עם מתחרות ברמה כל כך גבוהה?
"אני מאוד נרגשת להתחרות בזה כי זה סבב עולמי של תחרויות. אלה תחרויות שקשה מאוד להגיע אליהן, כי אני בחורה מישראל, והספורט פה הוא לא הכי מפותח. הגעתי לתחרויות האלה בעיקר בזכות הקשרים של המנג’רית שלי קיארה שהיא מאיטליה. יש כאן מתחרות חזקות מאוד מאמריקה וג’מייקה, סיימתי במקום השישי בגרמניה והחמישי בפריז, ואני חושבת שזה מאוד יפה ומכובד. סבב התחרויות הזה צפוי להימשך מדי שבוע עד לחודש מרץ בערך, בכל מיני מדינות. לפני שתי התחרויות בהן השתתפתי כעת הייתי במחנה אימונים בפריז. עכשיו חזרתי לארץ, כמה ימים של אימונים, ואז אני טסה לאליפות הבלקן בטורקיה".
איך את משלבת את האימונים הקשים, התחרויות והנסיעות לחו"ל עם עוד דברים בחיים?
"אני בסך הכול בת 21, אני חיילת משוחררת. שירתי בצבא בתור מדריכת חדר כושר בבסיס מז"י, והיום אני לומדת לתואר בחינוך גופני בווינגייט. האמת שהשנה הפסקתי קצת, כי זו שנה אולימפית, אך אני משתדלת ללמוד מהבית כשאני יכולה".
מתאמנת. ויסמן. צילום: אורי קריספין
מה הסיכויים שנראה אותך בקיץ באולימפיאדת טוקיו?
"הסיכויים כרגע טובים. עד השנה, כדי להשיג כרטיס לאולימפיאדה, היו צריכים להשיג את התוצאה 11.15 בריצה ל-100 מטר. מהאולימפיאדה הקרובה השיטה התחלפה לשיטת הניקוד. לא צריך להשיג רק את התוצאה המבוקשת, אלא גם להשיג כמה שיותר ניקוד בדירוג העולמי. לכן אני טסה לכמה שיותר תחרויות כדי לצבור ניקוד. אם יהיה לי כמה שיותר ניקוד בדירוג העולמי, אהיה באולימפיאדת טוקיו 2020 בקיץ הקרוב. כרגע אני במקום 36 מתוך 56 מתחרות שיכולות להיכנס, אז מצבי נחשב די טוב".
את חושבת שאת מוכנה לייצג את ישראל במעמד כזה? קצת מרגש, לא?
"אם הדבר המטורף הזה אכן יצא לפועל ואני אייצג את ישראל באולימפיאדה, זה יהיה מרגש מאוד. לא הייתה למדינת ישראל נציגה באתלטיקה מאולימפיאדת מינכן לפני המון שנים. אני רוצה לעשות היסטוריה ולייצג את המדינה שלי בכבוד בריצה ל-100 מטר, דבר שאף אחת לא עשתה בעשרות השנים האחרונות, אף אחת לא הצליחה להשיג את הקריטריון האולימפי".
רגע של אושר אחרי השיא הענק. ויסמן. צילום: ניר קידר
האם את מרגישה שאת מייצגת את העיר אשקלון ברחבי העולם?
"האליפות שבה התחריתי עכשיו בפריז הייתה אליפות עולמית ושידרו אותה בכל מיני מקומות בעולם. לאחר התחרות שלחו לי סרטון מתוך הטלוויזיה וראיתי שאמרו דיאנה ויסמן מאשקלון, משהו שמאוד הפתיע אותי, כי בדרך כלל לא אומרים את שם העיר, אלא רק דיאנה ויסמן מישראל. אין לי מושג איך הגיעו לעיר שלי. זה הצחיק והפתיע, וזה מאוד מעניין אותי מאיפה הם ידעו שאני מאשקלון".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
אז כן, דיאנה היא מאשקלון, גרה כאן מאז שנולדה, אך לצערה היא נאלצה לעבור להתאמן בראשון לציון. "אני גרה כאן כל החיים ומאוד רוצה שיבנו בעיר אצטדיון אתלטיקה. אני מתאמנת מגיל 6, מגיל 9 מתחרה באליפויות ישראל, עד גיל 15 התאמנתי באשקלון ללא מסלול, אך לא יכולתי להמשיך להתאמן בתנאים כאלה. אני גרה כיום באשקלון ומתאמנת בראשון לציון, זה מאוד קשה. אשמח מאוד אם תהיה יוזמה שיקום מסלול או אצטדיון. דיברתי כבר עם כמה אנשים בעבר, אך זה עדיין לא יוצא לפועל וחבל, כי זה דבר מאוד חשוב".
שוברת שיאי. דיאנה ויסמן. צילום: שרון בוקוב
לסיום, ויסמן רוצה להעביר מסר להורים, אבל הוא לא מתאים לאשקלון, "הייתי רוצה לשלוח מסר להורים באשקלון: תשלחו את הילדים לחוג אתלטיקה, אך לצערי גם את זה אין באשקלון, וזה אחד מהדברים שארצה לעשות אחרי סיום הקריירה שלי – להקים חוג אתלטיקה בעיר שלנו. בינתיים אני אסתפק בלמסור להורים לשלוח את הילדים לעשות כל סוג של ספורט".
