רפאל גונצ’ריוק, בן 17 בלבד, אבל מסומן כאחת מההבטחות הגדולות של ישראל בענף הכדורעף. רפאל גר באשקלון ולומד בבית הספר אורט אפרידר בעיר. הגובה שלו הוא 1.85. הציפייה היא שבעוד שנים בודדות יככב באחת ממדינות אירופה החזקות בענף. האשקלוני הצעיר משחק כבר מגיל 13.5 בבוגרים וכבר מגיל 15 בליגת העל ומככב בנבחרת ישראל לנוער. בשבוע שעבר הוא כיכב במדי נבחרת ישראל במשחקי ההכנה למוקדמות אליפות אירופה ונבחר לליברו מצטיין בטורניר שנערך בסלובניה.
אז מה גורם לילד לבחור דווקא בענף ספורט כמו כדורעף על פני כדורגל או כדורסל הפופולריים יותר. אצל רפאל, כך מסתבר, זה קרה בגלל המשפחה. "הגעתי דרך אחי הגדול, הוא משחק באליצור אשקלון בליגה הלאומית", הוא מסביר, "ראיתי אותו משחק כשהייתי בן 10 בערך, וזה עניין אותי, הלכתי לאימון ניסיון והמשכתי. שיחקתי באליצור אשקלון שלוש שנים, שנתיים בליגה הלאומית ושנה בליגת העל. כבר בגיל 13.5 התחלתי לשחק בבוגרים. חבל שאין יותר פרסום לענף הכדורעף, אם היו משדרים אותו ומעניקים לו חשיפה כמו שמעניקים לכדורגל ולכדורסל, אז הוא היה מתרומם ומגיעים יותר צופים למשחקים".
גונצ'וריוק בפעולה. צילום: מכבי AOV אשדוד
איך זה לשחק בליגת בוגרים מגיל 13.5? יש פערי פיזיות? קשיים?
"אתה מקבל ניסיון, לשחק נגד בוגרים. זה קשה לשחק בעיקר מבחינה פסיכולוגית. היה מפחיד כי היריבים יותר גדולים ממני, אך למדתי להשתחרר, ונהיה לי יותר קל. היו הבדלים בעוצמות, והכול היה חדש לי, היה קשה המעבר החד הזה, עכשיו כבר התרגלתי".
"נדלקתי על הכישרון שיש לילד הזה"
גונצ’וריוק החל את דרכו כמו אחיו, באליצור אשקלון, ושיחק בה עד לעונה שעברה. את העונה הנוכחית הוא כבר פתח במדי מכבי AOV אשדוד. הפעם הראשונה שהאשדודים הבחינו בכישרון של גונצ’ריוק הייתה לפני כשלוש שנים. אלכס בובריק, ממייסדי המועדון, צפה בו משחק כדורעף חופים: "הוא היה אז בכיתה ט’. נדלקתי על הכישרון שיש לילד הזה והזמנתי אותו לשחק איתי כזוג בחופים. אף פעם לא שיחקתי עם מישהו צעיר וטוב כל כך. ניצחנו ביחד כמה טורנירים בזירה המקומית, ומכאן נרקם הקשר הראשון. מאז שמנו עליו עין".
"ניצחנו ביחד". אורי שפירא ואלכס בובריק. צילום: טניה קולנוגורוב
אורי שפירא, שותפו של אלכס, מוסיף: "בעונה הקודמת הוא שיחק בליגת העל עם אליצור אשקלון, הוא צבר ניסיון, וזה היה מצוין מבחינתנו. בקיץ רצו שהוא יגיע לווינגייט ויצטרף לנבחרת, אבל הוא הגיע למסקנה שאם הוא ישחק ויתאמן כל יום מול שחקנים בוגרים וזרים, ולא מול שחקנים בני גילו, הוא יוכל להתקדם בצורה משמעותית יותר. אנחנו מסכימים ומקבלים את ההחלטה שלו.
"רפאל הוא אחד הכישרונות הבולטים בשנים האחרונות בכדורעף. נער מאוד מוכשר, חרוץ, חביב וחברותי בחדר ההלבשה. אנחנו רואים את ההתקדמות שלו משבוע לשבוע, את ההבנה של המשחק. הוא משדר שקט, ריכוז, ויחסית לגילו הצעיר הוא מראה ביצועים ברמה גבוהה. בתחילת הקיץ החתמנו אותו לחוזה לעונה אחת. בעקבות היכולת הטובה שהוא מציג פתחנו את החוזה לפני כחודש והארכנו אותו לתקופה ארוכה כדי לתת לו את השקט והביטחון להתקדם וגם לטעות. אנו מאמינים שהוא יכול להפוך לעמוד תווך במועדון, שחקן מרכזי שיוביל את הקבוצה גם בשנים הבאות".
רפאל, למה עברת מאליצור אשקלון למכבי אשדוד?
"אמרו לי שיש קבוצה רצינית באשדוד, שמכוונת גבוה בליגת העל. בנו עליי לכמה שנים. זה עניין אותי מאוד, יש פה תנאים טובים ואימונים מסודרים, ההנהלה עוזרת לי לשלב את הכדורעף עם הלימודים. יש פה באמת הנהלה טובה שעוזרת, מעניקה לשחקנים הכול. בהתחלה היה לי קשה להתאקלם בקבוצה, עכשיו כבר התאקלמתי, היה עליי לחץ בתור שחקן צעיר שנכנס להרכב של קבוצה בליגה הראשונה, פחדתי לפשל. מנהלי המועדון אלכס בובריק ואורי שפירא עושים עבודה מצוינת. יש למכבי אשדוד קבוצות בליגה הבכירה גם בגברים וגם בנשים, והמועדון קיים רק כשלוש שנים. הם עובדים קשה מאוד, ואני בטוח שהם יגשימו את כל המטרות והשאיפות שלהם".
"אני מחכה לכל משחק". גונצ'וריוק על המגרש. צילום: מכבי AOV אשדוד
איך זה לשחק בנבחרת ישראל לנוער?
"המאמן גל גלילי והצוות המקצועי נתנו לי את הצ’אנס הראשון שלי בנבחרת בטורניר בסלובניה, נבחרתי לליברו הכי טוב בטורניר, הרגשה נפלאה. הרבה מזה בזכות המאמן גל גלילי ועוזר המאמן לירן שפירא, שעזרו לי בהכול. רק חבל שלא הגענו לפודיום, כי זה הכי חשוב לי. הגענו למקום חמישי מתוך שבעה. חשובה לי קודם כול הנבחרת ורק אחר כך הפן אישי. בלי השחקנים והצוות המקצועי לא הייתי זוכה בפרס הזה. יש לנו טורניר מוקדמות אליפות אירופה בחודש אפריל, ואנחנו רוצים לעלות לאליפות אירופה ונעבוד קשה באימונים על מנת לעשות זאת".
למה אמרת לא למכון וינגייט?
"לא התחברתי ללגור שם, העדפתי להישאר לגור באשקלון, ההורים תמכו ורצו שאעבור למכבי אשדוד כדי שאתקדם לליגת העל ולקבוצה בעיר קרובה אליי כדי שאוכל להשקיע בלימודים תוך כדי שאני מתפתח בתחום הכדורעף".
"זה נכנס לי ממש ללב"
חשוב לזכור שכדי לשמור על רמה גבוהה של משחק נדרשים אימונים רבים וזה לא פשוט עבור מי שעדיין תלמיד בבית ספר. "זה קשה", הוא מודה ומספר, "אני קם בבוקר מוקדם ללימודים, ישר נוסע לאשדוד לאימון באוטובוסים. חוזר הביתה, מתקלח, אוכל והולך לישון. המשפחה שלי תומכת בי לאורך כל הדרך, הם מגיעים לכל המשחקים שלי ועוזרים לי במה שהם יכולים".
מה דוחף אותך קדימה?
"האהבה למשחק, אני מחכה לכל אימון ומשחק. זה לא משהו שאני לוקח אותו כדבר פשוט, זה נכנס לי ממש ללב. אני ביקורתי עם עצמי, אני כל הזמן חושב על מה לעבוד, במה לא הייתי טוב, אני לא ישן בלילה וחושב מה אני יכול לשפר ואיפה לא הייתי מספיק טוב, אני מריץ את המשחק בראש".
"להגיע הכי רחוק". גונצ'ריוק. צילום: לירון מולדובן
מה השאיפות שלך לעתיד?
"השאיפות שלי העונה הן להגיע הכי רחוק עם מכבי אשדוד בליגה ובגביע, יכולנו להיות בטופ ארבע עם טיפה יותר מזל. יש לנו סגל קצר של שחקנים וקשה לעבוד עם סגל כזה, אם היו לנו 14-12 שחקנים, אני בטוח שהיינו היום במקום גבוה יותר בטבלה, אבל זה לא תירוץ, וצריך לעבוד עם מה שיש. השאיפות שלי לעתיד הן לשחק בחו"ל, במדינות בכירות כמו איטליה, רוסיה, פולין".
אתה מודע לציפיות שתולים בך? אתה מרגיש שאתה יכול לעמוד בהן?
"כן, אני שומע את זה, אבל מנסה פחות להקשיב. אני עובד קשה ומנסה להשיג את המטרות שלי. אני מאמין שעם עבודה קשה אני אהיה מסוגל להגיע לרמות הכי גבוהות".
