המפרק הזמני של הפועל אשקלון, עו"ד ליאור דגן הגיש לבית המשפט העליון של ההתאחדות לכדורגל בעניין הפחתת 9 הנקודות. בכתב הבקשה גולל דגן מספר טענות כלפי בית הדין של ההתאחדות לכדורגל והבקרה התקציבית אשר לפיהן עולה כי להפועל אשקלון הופחתו 9 נקודות שלא כדין.
הסנקציה של הפחתת הנקודות ממאזנה של הפועל אשקלון, באה לאחר שהקבוצה הגיעה למצב של חדלות פירעון. לקבוצה נוצרו חובות שלא הייתה יכולה לשלם, מה שהביא למינוי של מפרק זמני לעמותה המנהלת את הקבוצה. על פי הנהלים של ההתאחדות, ברגע שמועדון נכנס לפירוק זמני, מופחת ממאזן הנקודות 9 נקודות. מה שאומר שהפועל אשקלון החלה את העונה עם מינוס של 9 נקודות. לטענת מפרק הפועל אשקלון מדובר במקרה חריג ושונה מאשר מקרים אחרים שבהם הופחתו הנקודות. לטענתו במקרים אחרים הדבר נועד להעניש קבוצות שנהגו באופן פזרני ולא אחראי ואילו כאן המקרה שונה.
לטענת המפרק, הקבוצה החזיקה ביתרה כוללת 1.3 מיליון ש"ח מתוכם כ-400 אלף ש"ח יתרת תקציב מהעירייה, 300 אלף ש"ח ממנהלת הליגות בכדורגל וצ'ק נוסף על סך 500 אלף ש"ח שהופקד על ידי עמוס לוזון ובוטל. לעומת זאת הקבוצה מחזיקה בחובות של כ-2 מיליון ש"ח לכל היותר ולא מדובר בחוב אשר מצדיק פירוק. לקבוצה יש טענות קשות כלפי הבקרה התקציבית, שלטענתה לא עשתה את עבודתה נאמנה ואילו היה גובה את השיק שהופקד יחד עם ערבויות נוספות אשר הופקדו על ידי אנשי ההנהלה על סך 650 אלף ש"ח והוחזרו על ידי הבקרה באופן תמוה. הקבוצה טוענת שהנסיבות הספציפיות של המקרה אינן דומות למקרים הרגילים של חדלות פירעון. למעשה לא נטען מעולם כי הקבוצה התנהלה בפזרנות, וההיפך הוא הנכון. כל שקרה הוא שהתגלעו חילוקי דעות בין העמותה לבין העירייה שהובילו למבוי סתום. בקבוצה מקווים שהתקדים המשפטי אשר הוביל בנסיבות אלו את ההתאחדות האנגלית לכדורגל, ממנה שאבה ההתאחדות הישראלית את הסנקציה, לבטל את עונש הורדת הנקודות לקבוצת בלקפול יגרום לתקדים גם כאן בישראל.
מלבד זאת, בקבוצה טוענים כי ההתאחדות לכדורגל מפרה את פסק בית הדין העליון מלפני 7 שנים ובו ערערה קבוצת הפועל פ"ת נגד סנקציה זו ונדחתה אך בפסק הדחייה הטיל בית הדין העליון על ההתאחדות לתקן את החוק אשר קובע כי במידה של חדלות פירעון תוטל סנקציה של הורדת 9 נקודות ללא שימוע וללא אפשרות ערעור. בפסק נכתב: "בהמלצתנו, חוזרים בהם המערערים מהערעור, זאת לאחר שרשמנו לפנינו את הודעת ההתאחדות לכדורגל בישראל כי יובהר בתקנון ההתאחדות כי התקנה המורה על הפחתה של נקודות הליגה אינה, בהכרח, סוף פסוק וכי עשוי להתקיים בעקבות הפחתה שכזו בירור בקשר לשאלה האם ראוי היה להפחית את הנקודות. בירור כזה יתקיים במוסדות השיפוט של ההתאחדות". למרות זאת עד היום לא נעשו תיקונים לחוק זה.
לאחר בקשת המועדון בירור שכזה אכן נעשה אך בדיעבד ובסופו נאמר לקבוצה שאין בית הדין יכול לשנות את הפסק. בכתב הבקשה נכתב: "התוצאה היא שהסנקציה שנותרה במתכונתה ההיסטורית והמנדטורית היא הוראה בלתי חוקית המטילה סנקציה חריפה באופן שרירותי תוך שלילת שיקול דעת כלשהו בנוגע לעצם הטלת הסנקציה או אופן יישומה, בלא שנעשית בחינה או בדיקה כלשהי בנוגע לנסיבות הספציפיות, שבגינן נקלעה הקבוצה להליכי חדלות פירעון, תוך שלילת זכות טיעון או שימוע בטרם הטלת הסנקציה, תוך שלילה זכות הערעור בנוגע להחלטה, ובלא שניתן להעביר בביקורת שיפוטית כלשהי את טיבה או תוכנה של ההחלטה המנהלתית".
כמו כן נטען שההתאחדות היא גוף דו מהותי הכפוף לכללים ולנורמות של המשפט הציבורי-מנהלי. לכן לא ייתכן שבתקנון ההתאחדות תהיה תקנה כזו שרירותית, בלתי סבירה ובלתי מידתית. התקנה במתכונתה הנוכחית אינה עולה בקנה אחד עם הנורמות המקובלות במשפט המנהלי ולכן מדובר בהחלטה שהיא אינה חוקית.
בהחלטת בית הדין של ההתאחדות, בו נדחתה פניית הקבוצה נכתב: "ההתאחדות, אינה מוסמכת לשנות (להוסיף או לגרוע) מסעיפי תקנון היסוד ואין ביכולתה או בסמכותם של גורמי הניהול בה להורות כי ממאזנה של קבוצה שמונה לה מפרק זמני לא יופחתו נקודות כלל או שיופחתו יותר ממה שמורה התקנון".
בנוסף הוגשה בקשה דחופה לחלט את השיק שהפקיד מר עמוס לוזון בבקרה התקציבית על סך 500 אלף ש"ח ובוטל על ידו, בנוסף ל-200 אלף ש"ח במזומן, מהם מומשו 80 אלף והיתרה נמשכה על ידי לוזון. לוזון טוען באמצעות עו"ד כי מדובר בשטר התחייבות לתשלום העירייה ומאחר והעירייה העבירה סכומים באותו שווי לקבוצה במהלך השנה צ'ק זה מבוטל. גם בעירייה מאשרים את הדברים וטוענים כי מדובר בערבויות לכל דבר ויתרה על כך ולכן במצב שאליו נקלעה הקבוצה על הבקרה התקציבית היה לממש את השיק הזה ואשר עשוי היה למנוע את פירוק הקבוצה. "אילו היה ממש כלשהו בגרסתה הבושה והמאוחרת של לוזון נכסים הרי שמן הסתם לוזון נכסים הייתה מתנגדת למימוש בטוחת המזומן או חלק ממנה (דבר שלא נעשה על ידה מעולם, לא בזמן אמת ולא בשלב מאוחר יותר. בפועל, לוזון לא התנגד למימוש חלק מבטוחת המזומן. כמו כן, גרסתו מנוגדת לעמדת הבקרה התקציבית ולעמדת יו"ר הרשות לבקרה תקציבית, לפיה הבטוחות שהופקדו על ידי לוזון נועדו לכסות ולהבטיח את חובות הקבוצה לעונת המשחקים 2018/19", נכתב בכתב התביעה.
את תגובתו של יו"ר הבקרה התקציבית, מר עופר אורליצקי, לא ניתן היה להשיג.
עמוס לוזון בחר שלא להגיב בנושא.
