בחודש ינואר האחרון עזב הקפטן טל מכלוף את הפועל אשקלון לטובת מועדון הפועל כפר סבא. בעצם תסריט זהה לכך אירע כבר בתחילת אותה עונה, לאחר שמכלוף חתם בשורות הירוקים, אך לבסוף החליט לחזור הביתה ופתח את העונה בשורות קבוצת נעוריו.
בחלון ההעברות החל למעשה הבלגן הגדול במועדון הכחול: המלחמה בין העירייה לעמותה יצאה לדרך, המשכורות החלו להתעכב, ומכלוף בן ה-27 מצא לעצמו פתח מילוט אצל הקבוצה מהשרון, מועדון עם מוסר תשלומים מעט טוב יותר. מעבר לכך, הוא גם ראה במועדון הכפר-סבאי פוטנציאל לקדם אותו, הבין ששם בונים קבוצה לצורך עליית ליגה ושבסיום העונה הוא יכול למצוא את עצמו בליגה הראשונה ועוד ככינור ראשון.
“אני רוצה לתקוע יתד בליגת העל”
מכלוף, שחתם על חוזה לעונה וחצי, לא תיאר לעצמו בחלומות הכי ורודים שלו שמשחק העלייה של הירוקים יוכרע בדקה ה-97 עם שער דרמטי בשנייה האחרונה שיהיה שווה עבורו כרטיס לליגת העל. כעת, לאחר שהסתיימה עונה מטורפת מבחינתו וכשהוא מתכונן לעונה הבאה בליגה הבכירה בישראל, מתפנה הקפטן האשקלוני לשעבר ויליד העיר לפתוח את הפצעים, לחגוג סיום עונה מתוק במיוחד ולסמן מטרות חדשות.
טל, תיארת לעצמך שבתום העונה תמצא את עצמך בליגת העל?
“אחת המטרות שלי הייתה לעלות לליגת העל. בהתחלה מאוד רציתי שזה יקרה עם אשקלון, אבל כשהבנתי שזה לא יכול לקרות מפאת הנסיבות, אז מאוד האמנתי שאפשר לעשות את זה עם כפר סבא, ואני באמת שמח שהצלחנו להעפיל לליגת העל. זה הלך קשה מאוד, הדרך הייתה מיוחדת, וזה קרה בשנייה האחרונה, בצורה הכי מתוקה שאפשר”.
משחק העלייה שלכם, עם שער בדקה ה-97, זה המשחק הכי מטורף שלקחת בו חלק?
“לא יודע אם הכי מטורף. היה לנו משחק אם את זוכרת באשקלון, אצלנו בבית, שנגמר 4:5 נגד הפועל פתח תקווה. זה אמנם לא היה המשחק שהכתיר אותנו רשמית כעולה, אבל זה היה משחק מאוד חשוב שקידם את המטרות שלנו באותה עונה. עם כפר סבא זה היה מיוחד כי זה היה בדקה ה-97. כשאתה יודע שעם השריקה של השופט אתה עולה ליגה, יש בזה משהו קצת שונה. אבל כל ניצחון יש לו את הייחוד שלו”.
בכלל נראה שנעשית קבלן עליות. עשית את זה עם טבריה, פעמיים עם אשקלון ועכשיו עם כפר סבא.
“כן, ברוך השם. זו כבר פעם רביעית שאני עולה ליגה, אני שמח ומאושר, ואני לא אעיד על עצמי משהו, אבל אני מקווה שעכשיו אני גם אעשה את קפיצת המדרגה ואהיה בורג חשוב גם בליגת העל. עד עכשיו עשיתי את זה פעמיים בלאומית, ועכשיו יש לי מטרה להוביל גם בליגת העל. אני חושב שאני מסוגל לזה, אני אצטרך לשדרג כמה דברים במשחק שלי ואני מאמין שאני אעשה את זה, אם צריך להוסיף אימונים, אז אני אוסיף, אני רוצה לתקוע יתד בליגת העל”.
כמה כיף לעשות עלייה כזו כשאתה באנקר בהרכב ובורג מאוד משמעותי בקבוצה?
“מאוד כיף. כשמביאים אותך בינואר, למרות מה שקרה איתם בתחילת העונה, זה מאוד מחמיא לי. מעבר לזה שהייתי בורג מוביל, הקבוצה גם עשתה כברת דרך ארוכה עוד לפני שהגעתי. כשהגעתי הם כבר היו במקום השני, אז כל מי שהיה לפניי גם עשה עבודה מצוינת. אני שמח שיצא שהשלמנו את המשימה. לפעמים להגיע מלמטה ולהתברג תוך כדי העונה ולהוביל זה כיף. עשיתי את זה גם עם אשקלון כשהשתלבתי שם בדצמבר, ועשינו את הריצה המטורפת ועלינו ליגה”.
אמנם גדלת באשקלון והיו לך פה רגעים יפים, אבל בחצי עונה עושה רושם שהתחברת מאוד לכפר סבא ואתה מרגיש בבית. מה מצאת שם כשהגעת?
“אני יכול להגיד שכשהגעתי קיבלו אותי יפה ומדהים כל השחקנים והצוות, אבל לא הכרתי יותר מדי את הקהל ואת האנשים מסביב. כמו בכל מקום שאני מגיע אליו, גם בטבריה, גם באשקלון וגם בכפר סבא, אני נותן את מה שיש לי ואני משאיר את הלב על המגרש. אנשים רואים את זה, וזה מה שמחבר קהל לשחקנים, וזה מה שקרה. לא עשיתי משהו מיוחד, לא חיפשתי להתחבב על אף אחד, גם בתקופות שלא הלך וכשהפסדנו כמה משחקים ברצף, אנשים מאוד העריכו אותי ותמכו בי, והקהל היה מאחורינו. אלו דברים שלא מובנים מאליו”.
“את בעל המכולת לא מעניין שלא קיבלת משכורת”
אף על פי שעזב את אשקלון, חלק יאמרו בטונים לא נעימים, מכלוף לא איבד קשר עם אנשי המועדון. הוא עוקב אחר הנעשה בקבוצה, מודע לבעיות שרודפות אותה ולכך ששחקנים בקבוצה, חבריו הקרובים, לא מקבלים שכר, וכן, כשחקן בית וקפטן לשעבר, הוא ממש לא שמח עם המצב.
קבוצת ה-WhatsApp של "כאן דרום"
רק חדשות ועדכונים, בלי דיבורים ובלי חפירות. הקליקו להצטרפות: https://bit.ly/2Xc39PK
“לגבי זה שעזבתי בטונים צורמים, זה לא בדיוק כך”, הוא טוען. “לא סיימתי עם כולם בהנהלה בטונים צורמים. עם הרוב סיימתי באווירה טובה, זה היה סוג של החלטה הדדית. הם קיבלו את הדרך שבחרתי והבינו אותה. אני לא אחד שטורק דלתות ומסיים בטונים צורמים, לא חיפשתי לריב עם אף אחד. לא רציתי להיות במקום של חוסר ודאות ולהיות זה שצריך לתת הסברים לשחקנים על המצב. בסופו של דבר, ההנהלה הזו היא אשקלונית, וכולם חברים שלי מחוץ לכדורגל. אני יושב איתם, אם זה בערבים או בבתי קפה, ואני לא מחפש לריב עם אף אחד. הם חברים שלי. הצלחנו לסיים את זה שהדברים יחסית מסודרים בלי שזה יגיע לפיצוץ. החברים הכי קרובים שלי בכדורגל הם שי חדד, זוהר וצ’יקו, הם חברים מאוד טובים שלי. מאוד מעניין אותי מה שקורה באשקלון, עד היום אני עוקב אחרי דף האוהדים בפייסבוק, וכואב לי לראות את הדברים שמפורסמים ועל זה ששחקנים לא מקבלים כסף ושחייבים להם נקודות. כל הבלגן הזה מאוד צורם לי. גדלתי באשקלון, ולכן זה יותר כואב לי. כקפטן שהיה שם, אני חושב שבכדורגל זה משהו שצריך לטפל בו, כל העניין הזה של משכורות ונקודות שלא משולמות בזמן. זה נהיה משהו לגיטימי וסביר. האנשים האלה הם בעלי משפחות וצריכים להביא בסופו של יום פרנסה הביתה, את בעל המכולת או את הבנק זה לא מעניין שאתה שחקן כדורגל ולא קיבלת משכורת. אני לא יודע מה הסיבות ולא מבין מה הולך שם בפנים, אבל צריך למצוא את הדרך לסדר את זה כדי שכל מי שקשור להפועל אשקלון יקבל את המשכורת שמגיעה לו”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
זו הסיבה המרכזית שבגללה עזבת?
“בואי נגיד שאם כל הדברים היו הולכים חלק ולא היה את הבלגן עם המשכורות, אז לא הייתה לי סיבה לעזוב. אבל זה דבר שגרר דבר, אלו מיליון דברים שהיו בתוך המערכת. מפאת כבודם של הרבה אנשים אני לא אכנס לזה. על קצה המזלג, אני משחק מגיל שמונה כדורגל, ויש לי שאיפות מקצועיות גבוהות. השקעתי את כל החיים שלי בזה, ונשאר לי בין שבע לעשר שנים לשחק כדורגל במקרה הטוב, ואני רוצה לנצל את השנים האלה כדי להתקדם בכדורגל. בינואר הגיעה החלטה שאשקלון לא תוכל להיאבק בצמרת ולא תעלה ליגה, מפאת הנסיבות זה לא היה יכול לקרות, וכשזה לא היה יכול לקרות, זה כבר מאבד מטעם הספורט ומהתחרותיות, כי כשאתה לא מקבל כסף, אז שחקנים שובתים, שחקנים לא מתאמנים, ואתה לא יכול למצות את המקסימום ברמה המקצועית. כשזה קורה, בעצם כל מה שבנינו וחלמנו בתחילת העונה כבר מאבד חשיבות. זו אחת מהסיבות שגרמו לי לעזוב, מבלי להתייחס לסיבות האחרות. באמת רציתי להרוויח משהו מהעונה הזו, וחבל שזה לא קרה עם הפועל אשקלון”.
כשעזבת אמרו עליך שאתה לא אבידה כזו גדולה, יש בך תחושת סיפוק שהוכחת את עצמך גם לאנשים פה?
“לא, אני מעדיף לא להיכנס לזה. אני רק יכול להגיד שהכותרת הזו אצלכם בעיתון הייתה לי על המקרר כמה חודשים טובים, ובאיזשהו שלב הבנתי שהאמירה הזו הייתה מיותרת, ואני לא צריך לקחת את זה על הכתפיים שלי, זרקתי את זה לפח והמשכתי קדימה. תמיד יהיו אנשים שיתחברו אליי ויש כאלה שלא. אי אפשר לרצות את כולם”.
הדלת לאשקלון נשארה פתוחה?
“בטח, אני לא סוגר אף פעם דלת, כל הדלתות פתוחות בכל מקום. כרגע אני בכפר סבא, טוב לי שם ואני נהנה, אני עושה את הדרך הזו בכיף ובאהבה, אני מרגיש שאני מתקדם מקצועית ומקווה שימשיך ככה”.