את העונה הנוכחית פתחה קבוצת אליצור איתו אשקלון בסערה ולא מהסוג הנכון. הקבוצה עלתה ליגה, והשדרוג המקצועי גרם ליו”ר הקבוצה מיקי שרביט לנסות לבצע את ההתאמות הנכונות על מנת לבנות קבוצה שתצליח לתקוע יתד בליגה הלאומית ואולי אף יותר מכך. חברו רועי ברקוביץ', שהכירו כאוהד הקבוצה, טלפן אליו בשביל לנסות לחזק את קבוצתו רמת השרון, אך השיחה הובילה את השניים לאפיקים משותפים. ברקוביץ’ חזר לאשקלון, הפך למנהל המקצועי של הקבוצה והחתים את סמל הקבוצה בעבר אבי סוכר כמאמנה ואת אחיו הצעיר ניב, שחזר לקבוצה אף הוא לקדנציה נוספת לאחר עשר שנים שבהן שיחק בליגת העל.
בספורט הישראלי השם ברקוביץ' הוא שם מחייב מאוד, במיוחד כשמדובר בבנים של האגדה החיה מיקי ברקוביץ’. למרות הרזומה של השניים וההיסטוריה במועדון, הקהל לא קיבל אותם מיד.
רועי, מיקי וניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט
הגל הכחול תמך בכוכבי העונה שעברה והתמרד מול ברקוביץ’ ג’וניור. למרות זאת, הקבוצה תחת ניהולו פתחה היטב את העונה עם שני ניצחונות רצופים על אליצור נתניה והפועל ר”ג, שלא בישרו על העתיד לבוא. בד בבד ההסלמה בגזרת עזה החריפה וגרמה לעזיבתו של זר הקבוצה כריס מקניית’ והכריחה את ברקוביץ’ לחשב מסלול מחדש ולשנות קונספט במהירות בשביל לעזור לקבוצה לחזור למסלול.
“ההסלמה גרמה לנו לעשות בנייה מחדש”
אנשי כדורסל רבים סימנו את הקבוצה כיורדת הבטוחה, כמה מהם טענו שהיא תיאבק על הירידה עד הרגע האחרון, והאופטימיים ביותר חשבו שהיא תצליח להימנע מהם, אך אף אחד לא האמין שהקבוצה הצנועה הזו, שעד לפני שלוש שנים עוד שיחקה בליגה א’, תצליח להגיע מרחק משחק אחד מהפיינל פור של הפלייאוף העליון ואולי אף להעפיל לליגת העל בסוף העונה. אף אחד מלבד ברקוביץ’ עצמו.
כיום, כשהוא נמצא במשא ומתן להארכת חוזהו בקבוצה, האיש שרבים באשקלון הרימו גבה על הגעתו, כבר מביעים בו תמיכה גורפת מקיר לקיר ובטוחים שהוא האיש הנכון בזמן הנכון להוביל את הקבוצה בעונות הבאות בדרך אל היעד המוצהר – ליגת העל בכדורסל. “אני חושב שבקלות מועדון יכול להתפרק מהטלטלות שעברנו”, אומר ברקוביץ’. “ההסלמה בתחילת העונה גרמה לנו לעשות בנייה מחודשת ולשנות קונספט. במקום גארד וגבוה הבאנו שני זרים גבוהים ובנינו על ליאור כלפון ורועי נציה בחמישייה הפותחת מתוך אמונה בהם”.
בנו עליו. חן כלפון
“אבי יודע מתי להכניס טירוף לשחקנים”
ברקוביץ’ גם יודע לפרגן ולא לוקח את כל הקרדיט. מבחינתו, הוא רק חלק ממשולש שמנהיג את הקבוצה ומביא אותה להישגים, “המרכיבים שהובילו לכך שהקבוצה בסופו של דבר הצליחה הם בראש ובראשונה מיקי שרביט שהצליח להיות מאוד נינוח ושקט בתוך הסיטואציה הזאת. מה שהוא הקרין חלחל לשחקנים, והשיתוף פעולה בין מיקי לביני היה מאוד פורה, אמיתי וכנה. אני לא אוהב לדבר על עצמי, אבל מה שהקרנו כלפי מטה, וגם בתקופות שלא הלך חיבקנו וחיזקנו ולא הורדנו לשחקנים פטיש על הראש. הניסיון שהבאתי איתי כשחקן וכמנהל מקצועי בכל הסיטואציות שעברתי עזרו לי למצוא את הפתרונות העונה. השחקנים הם חכמים והם רואים את הדברים, וההצלחה הרבה מאוד בזכותם כי הרבה מאוד שחקנים לא היו מצליחים להישאר רגועים ומאוחדים כמו שהם נשארו למרות כל הקשיים מסביב. גם אבי עשה עבודה נהדרת, השחקנים מאוד אהבו אותו והתחברו אליו, והם החזירו לו את זה על המגרש. אלה הגורמים שעזרו לנו לצלוח את הקשיים ולרשום את ההצלחה הזו. אבי מאמן עם המון רגש ותשוקה והצליח לגעת בשחקנים, וראו את זה בחצי העונה האחרונה שנלחמנו בכל רגע ונאבקנו על כל כדור. אבי הוא איש כדורסל והוא מבין מה עוברת נפשו של השחקן בכל רגע ורגע והוא יודע מתי צריך להכניס טירוף לשחקנים ומתי טיפה להוריד, וביחד הצלחנו לגרום לשילוב מאוד טוב, שכל אחד נתן את האינפוט שלו”.
רועי ברקוביץ ואבי סוכר עם השחקנים בפסק זמן. צילום: סיוון מטודי
האמנת שתהיו מרחק נגיעה מהעפלה לפיינל פור?
“באחד הראיונות הראשוניים ל’כאן דרום’ אמרתי שהמטרה היא פלייאוף עליון, ואנשים לא כל כך הבינו על מה אני מדבר, אבל מי שמבין כדורסל וראה אימונים היה מבין שיש דברים בגו. לא הרגשנו שהיינו צריכים להוכיח למשהו, אלא להוכיח לעצמנו. הרגשנו שלא קיבלנו את הפרגון מבחוץ, שלא שופטים אותנו באופן אובייקטיבי, אבל בשורה התחתונה הצלחנו, הגענו לפלייאוף, שאותו הבטחנו כמה מחזורים לפני סוף העונה והיינו מרחק נגיעה מניצחון, שהיה מעלה אותנו לחצי הגמר. עברנו קשיים מכל מיני כיוונים העונה, והתחושות בסוף העונה ממה שהשגנו היו פשוט מדהימות”.
אתה, אבי סוכר ואחיך ניב הגעתם לכאן לאחר שכבר שיחקתם פה בעבר. כיצד ההיכרות המוקדמת עזרה לכם לצלוח את האתגרים?
“ההיכרות שלנו עם העיר אשקלון תרמה לנו הרבה באתגרים שנאלצנו להתמודד איתם בתחילת העונה. אני חושב שאנשים אחרים, שלא מכירים את הקהל ואת העיר, אולי היו מרימים ידיים והולכים. אני חושב שההיכרות של אבי, ניב ושלי כשחקנים בקבוצה ועם הקהל עזרה לנו ליצור שיח עם הקהל וללבן את העניינים, ובגלל שלא טאטאנו מתחת לשולחן, הקהל הבין שבאנו עם מניעים טהורים ואנחנו רוצים את הצלחת המועדון. עם כל הכבוד לרמת השרון, הקהל לא היה החלק החזק שלה ולא נתקלתי בבעיות מסוג זה אז. לא באתי בגישה שאני יודע הכול והייתי מוכן להקשיב, אבל זה גם לא אומר שאני חייב לעשות מה שכל אחד חושב, כי אין לזה סוף. אני חושב שלהקשיב תמיד צריך, וזה עזר לנו להשיט את הספינה למקום טוב”.
התחלתם עם הקהל ברגל שמאל, לאחר שכמה גורמים להצלחה בשנים האחרונות הועזבו.
“אם לא היה רגש, לא הייתי מתעסק בזה. אני מבין את המקום שגרם לקהל לכעוס, כי זה בא מתוך רגש, ואנשים נקשרים לשחקנים ואנשי צוות, שהיו חלק מההצלחה ומהדרך שהקבוצה עשתה, ומטבע הדברים יש להם רגש כלפיהם, אבל לפעמים בשביל שמועדון יתקדם צריך לעשות את ההתאמות, ולא תמיד זה הולך ביחד עם הרגש”.
משבר עמוק עם ההנהלה. אוהדי אליצור איתו אשקלון. צילום: אורי קריספין
אין ספק שמבחינה מקצועית ניב הוא אחד השחקנים הטובים בליגה ונכס לקבוצה, אך כיצד שומרים על חדר הלבשה שקט חרף הקשר המשפחתי והחשש לקומבינות?
“אני חושב שזה מתחיל בניב עצמו. מי שמכיר אותו יודע שהוא סופר מקצועי ולא עושה לעצמו הנחות, וברגע שהשחקנים רואים את זה, הם מבינים שהוא בא כדי לעשות משהו ולא רק להעביר עוד עונה, לקחת את הכסף וללכת הביתה. שחקנים הם חכמים, ואם הם יזהו פרצה מסוימת, הם ינצלו אותה. ובמקרה הזה מהיום הראשון הם ראו שלא עושים לו הנחות ושהיחס לשחקן הראשון עד האחרון הוא זהה, ולכן לא היה רגע אחד כזה. דווקא בגלל שאנחנו אחים ואני מכיר אותו כל כך טוב, אני יכול לספר שבהתחלה לא היה לו קל מבחינת הסתגלות לליגה. אחרי כמה שנים בתור רוג’ר לחזור כמה שנים אחורה ולהיות מנהיג, שבליגת העל הוא היה שחקן משלים. לי ולאבי היו המון שיחות איתו, ובגלל ההיכרות איתו ידענו איך לגשת אליו ואיך לחזק את הביטחון שלו ולהרים אותו למעלה, וזה עזר להרים את כל הקבוצה”.
ניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט
מה היו הרגעים הקשים ביותר על הפרקט העונה?
“ההפסדים לנתניה והפועל ר”ג היו מאוד כואבים עבורנו, ולא היה קל לצאת מהם, והאופי של הצוות והשחקנים הוציא אותנו מזה, וזה לפעמים ההבדל בין עונה פחות טובה לעונה טובה או מצוינת. אבי שידר לאורך כל הדרך שהוא מאמין בשחקנים וגם הניסיון שלי ברמת השרון, שם הייתה לי עונה שהפסדנו את שבעת המשחקים הראשונים ועשינו כמה שינויים והגענו לפלייאוף העליון, אז יכולתי להביא את הניסיון והביטחון הזה להגיד לשחקנים: ‘הייתי במקום הזה והצלחנו, אם תאמינו, נצליח לעשות את זה’”.
מה היה חסר לקבוצה להערכתך בשביל ללכת עד הסוף?
“בתחילת העונה בנינו את הקבוצה סביב שני זרים בעמדות 4/5 ו-2/3, רצינו למצוא גארד טוב שייתן לנו את האיכויות שאנחנו צריכים בשביל לשפר את הקליעה ולהוריד לחץ מבחינת קבלת החלטות. אלה דברים שקבוצה צריכה בשביל להגיע לשלבים הסופיים. עשינו את החילוף הזה מתוך ראייה שנוכל להתמודד, אבל גארד מהסוג הזה יכול היה לעזור לנו בשביל להגיע עד הסוף”.
על מה בדיעבד הצטערת או היית נוקט אחרת במהלך העונה?
“ברגע שראינו שאריק פאנינג הוא לא מספיק איכותי וגם הזר השני לא יכול לתרום לנו, ובאמת בסופו של דבר הם לא היו בקבוצה. הם לא היו טובים מספיק מקצועית, אך יחד עם זאת גם מבחינה חברתית היו בעיות, וזה פגע במרקם של הקבוצה. ברגע שכריס עזב, הרמתי טלפון לבילי מקשפרד, שהוא אחד הזרים הכי טובים בליגה, ויש לי היכרות מוקדמת איתו ברמת השרון, ולשמחתי השינוי הזה צלח”.
השינוי צלח. בילי מקשפרד
מה היו הפעולות שנקטת בשביל לחזק את הקשר עם הקהילה?
“עשינו המון פעולות עם הנוער וילדים בסיכון באשקלון, אבל יש עוד המון דברים שאפשר לעשות ברמה השיווקית עבור הקהל ולחשוף את המועדון לעוד אנשים במטרה ליצור קהל חדש. במידה ואמשיך במועדון, אלה דברים שאשים עליהם דגש. אני חושב שהתמיכה והאמון של הקהל בקבוצה היום נותנים לנו נקודת פתיחה טובה מאוד לעונה הבאה”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
מתי הבנת שתוכלו לכבוש את היעדים?
“המשחק נגד מכבי חיפה בבית, שהיא הקבוצה עם התקציב הכי גבוה בליגה, והיינו בפיגור 20 הפרש במחצית. אני תמיד נכנס לחדר ההלבשה, אבל רק לעיתים רחוקות אני מדבר. אבל במשחק הזה, נאמר בעדינות, הרמתי את הקול על השחקנים, והם נתנו חצי שני פשוט הירואי וניצחנו את המשחק. שם ראינו שיש בקבוצה הזו אופי ושעם טיפה התאמות, אפשר לעשות דברים מיוחדים, ואני שמח שלא טעינו”.
איך הצלחתם מצד אחד לשמור על רוח לחימה ואופי של וינרים ומצד שני להראות שאתם יודעים לשחק כדורסל יפה?
“אני חושב שזה מתחיל בבניית הקבוצה, לבחור את השחקנים הנכונים. ישנם מאמנים שמורידים שחקנים לספסל על כל טעות בלי להתחשב אם זו אשמתו או לא, ופה זה גדולה של מאמן לתת לשחקנים שלו את החופש היצירתי ולאפשר להם גם לטעות. זה נותן לשחקן את הנוחות לשחק וגם גורם לו לתת יותר בשביל להחזיר למאמן שלו על האמון. יחד עם זאת, אנו עושים את ההתאמות הנכונות איך לשים את השחקנים במקום שנוח להם להפיק מעצמם את הטוב ביותר ולתת לכל אחד את התרגילים המתאימים מבחינה טקטית”.
כמה אליצור איתו אשקלון תופסת מקום בשיחות שבת וחג של משפחת ברקוביץ’?
“90% מהזמן. אחרי המון שנים שפיצלנו את ההורים בין המשחקים שלנו, איחדנו כוחות כמשפחה, וזה מאוד חיבר אותנו וחיזק את הקשר ביני לבין ניב, אפילו יותר ממה שהיה קודם, וזו אחת המתנות הכי גדולות שלי מהעונה הזו”.
אתה נעזר מדי פעם באבא?
“זה תמיד כיף שיש מישהו כזה להתייעץ איתו ולשמוע את דעתו. אחרי ההפסד ברמת השרון, טיילר סמית’, שהיה רע מאוד במשחק הזה, שלח לי הודעה ואמר שהוא מרגיש שהוא לא תורם ומזיק לקבוצה ושהוא רוצה לעזוב. אמרתי לו שיישן על זה לילה ושנדבר מחר. אבא שלי אמר לי שיש בבחור הזה משהו ושלא נוותר עליו בכזו מהירות. למחרת עשינו איתו שיחה, שבה הסברנו לו שאנחנו מאמינים בו עדיין, ובמשחק הבא מול רחובות הוא פשוט התפוצץ וראינו את הטיילר האמיתי”.
התפוצץ מול רחובות. טיילר סמית' (צילום: מועדון אליצור 'איתו' אשקלון)
השמועה אומרת בהומור שדווקא כשאביך לא מגיע – הקבוצה מנצחת.
“אבא היה באיזה תקופה בחו”ל, ואז עשינו את הריצה הגדולה שלנו, ואז ששאלו אותי מתי הוא חוזר אמרתי שנשמור אותו בחו”ל עוד קצת".
