יו"ר הפועל אשקלון וגזבר הקבוצה בעבר, ג'קי זריהן הלך לעולמו במהלך הלילה בין מוצ"ש לראשון לאחר שביום רביעי קיבל אירוע מוחי. זריהן בן 69 במותו היה אחד האשקלונים המוכרים ביותר, שימש כגזבר וכיו"ר הפועל אשקלון במשך שנים רבות לצד עבודתו כיועת מס במשרד, שהקים והפך לשם דבר בעיר. בשנים האחרונות התמודד זריהן עם שיתוק בפלג גופו הימני, שנבע מסיבוכים רפואיים עקב ניתוח שלא הצליח. זריהן הצליח להשתקם חלקית ומאז ניסה לנצל את הזמן שנשאר לו על אף הקשיים הרבים מהם סבל. זריהן הותיר אחריו שתי בנות ונכדים.
ג'קי זריהן ז"ל ורוז'ה חטב
שותפו בהפועל אשקלון וחבר ילדות, פיני ביטון, אמר הבוקר: "בדרך כלל אומרים על אדם שנפטר "אחרי מות-קדושים" אבל במקרה של ג'קי זה לא מס שפתיים אלא דברי אמת לאמיתה. היה איש שכולו טוב. אני ואחיו אלי גדלנו ביחד מכיתה א' היה להם 14 אחים ואני הייתי כמו הילד ה-15 במשפחה. הוא שימש עבורי כאח גדול אפילו שהוא לא גדול ממני בהרבה הוא תמיד היה שם לייעץ לי כאח לאורך קרוב ל-60 שנה. ביום שהתחתנתי הוא היה הנהג שלי ואני לא מוצא את המילים שיאירו את ג'קי באור הנכון, אני מפחד להמעיט בערכו בטעות משום שהאיש הזה כמה שהיה צנוע ידע להיות קשוח ולהתמודד עם מצבים. מי שלא יודע איך להתמודד עם לחץ בכדורגל יכל ללמוד את זה מג'קי, שהיה גזבר בהפועל אשקלון שנים רבות. הנהלות הלכו והתחלפו וג'קי נשאר ושמר על הקופה ועל כספי הציבור כמה שניתן. מעולם לא נתן ידו למהלך של כסת"ח. גם שהיה לי אתו חילוקי דעות כחבר הנהלה או כעיתונאי תמיד ידע לקבל בצורה מבוקרת ומכובדת. כל מילה שנאמר תהיה קטנה על המציאות של חייו. משפחת זריהן איבדו את אחד היקרים להם אני מאוד קשה לי היום לאבד חבר יקר אבל מצד שני אני גאה להגיד שהייתי חבר של איש כזה שגם בחולי שלו הוא היה צלול, צחק והלך לבקר בבית הקפה של רוז'ה וניסה להיאחז בחיים כי שום קושי לא הפריע לו ליהנות מהחיים. הוא ניסה לחיות גם במצב שלו. זכרו ישאר איתנו לעד!"
דוד יפרח שהיה לצידו של זריהן במשך שנים רבות בהפועל אשקלון וכחבר, סיפר ל'כאן דרום': "הקשר שלי ושל ג'קי, החל לפני למעלה מ-40 שנה עוד כשעבד במס הכנסה ובהמשך כשפתח את המשרד שלו לייעוץ מס, השתמשתי בשירותיו בחברת הקרמיקה שהייתה לי. ג'קי היה איש מיוחד במינו, אדם ישר, שומר חוק והתנדב המון בשביל החברה ותרם לאנשים רבים בייעוץ ועזרה. היינו שכנים שנים רבות, המשפחות היו חברות והיינו עושים שבתות ביחד מדי פעם. לפני חודש הבת שלי ביקשה ממני לבקר אותו ובאתי אליו והוא מאוד שמח. הוא ביקש ממני לקחת אותו איתו לטיול במרוקו והבטחתי לו שאני אטפל בכל הסידורים ואקח אותו אך לצערנו הרב אין סימנים מקדימים לדברים הללו. כאב לי לראות אותו בבית החולים משותק כשרק לפני חודש ראיתי אותו במצב טוב. גם שהיה בהפועל אשקלון, מעולם לא הרים גבה ולא צעק על משהו. היו לו תכונות של צדיק הכל עשה ביושר וכואב לי על חבר כאח לי שאיננו עוד".
חברו הטוב רוז'ה חטב ספד לזריהן: "יום עצוב מאוד עבורי. חברי הטוב ג׳קי זריהן, הלך לעולמו. כאב לי לשמוע שבדרכו לבית הקפה שלי זה מה שאירע לו. היו לנו לא מעט חוויות משותפות, ידעת ליהנות מהחיים הטובים, עם המון רגעי אושר, צחוק, חגיגות והמון שיחות על בסיס יומיומי. הבוקר, כשאעכל שלא תגיע אלי יותר לקפה, תשב לצידי, תצחק, תהנה, תראה אנשים יקרים, תבקש שקשוקה, טוסט, או לימונדה קרה – יהיה לי קשה. לעולם אזכור אותך ג׳קי היקר, חסרונך כבר מורגש!".
גם יו"ר הפועל אשקלון, פרוספר וקנין, הספיד את זריהן עמו היה בקשר בשנים רבות: "קיבלתי בצער גדול את ההודעה על פטירתו של חברי ג'קי זריהן אותו אני מכיר עוד מהילדות. אני וג'קי היינו יחד שנים רבות בהפועל אשקלון, הוא היה איש מאוד דומיננטי, ידע להחזיק את הקבוצה ביד רמה ולעזור לכל מי שצריך. משפחת הפועל אשקלון אבלה היום ואנחנו משתתפים בצער המשפחה ובמשחק הבית הקרוב נכבד את זכרו".
שחקן הפועל אשקלון ומנכ"ל הקבוצה לשעבר, דרור אלמלם אמר: "היינו שחקנים של הפועל אשקלון בתקופתו כגזבר ובהמשך כיו"ר הקבוצה הוא תמיד ידע לכבד אותנו כשחקני המועדון ועזר לנו גם בעניינים שלנו כרואה חשבון ולכן לימים כשהפכתי למנכ"ל הקבוצה השתדלתי מאוד לכבד אותו ולהושיב אותו ביציע הכבוד שיראה וייהנה מהקבוצה שהוא כל כך אהב. כאב לי מאוד לשמוע את רוע הבשורה וממש נקרע לי הלב. משתתף בצער המשפחה".
כתבת סקופ, קרן-אור אזולאי: "ג'קי זריהן היה האדם הראשון בחיי שדיבר איתי בגובה העיניים, למרות שהייתי רק בת 17, תלמידת תיכון שהכירה אותו דרך חבר משותף, דניאל חזוט, זאת בזמן שעבדתי כנערה אצל סול מרדכי. את הבקרים שלי הייתי מתחילה במשרדו של ג'קי, רק בכדי לשמוע מילה טובה, בדיחה, וחיוך שהיה מאפיין רק אותו. כולם הכירו ואהבו אותו, הוא היה דמות מאוד משמעותית בנוף האשקלוני. אני זוכרת איך הוא היה עוזר לי תמיד לתקן משהו שהתקלקל לי במחשב, לא משנה באיזו שעה זה היה, הוא היה שם בשבילי. מגיע עם מכונית הקרייזלר בצבע תכלת וטלפון של פלאפון מהגדולים האלה שהיו פעם, תמיד מאושר ומחויך, כך כולם הכירו אותו, אך בשנים האחרונות שלו, מעטים זכו באמת להיות לצידו.
ג'קי זריהן ביום הולדתו לפני שנתיים וחצי במדי הפועל אשקלון
האירוע המוחי שקיבל לפני מספר שנים הותיר אותו מעט מוגבל, והחיוך התמידי דעך מעט. אני זוכרת את הפעם הראשונה שנסעתי לבקר אותו ב"בבית לוינשטיין", פתאום, במקום אדם שמח, שכב שם מישהו אחר, מכוסה במכשירים וישן שינה עמוקה, ניסיתי להעיר אותו, הוא לא ענה, הדמעות זלגו לבד על מיטתו, כאן הבנתי שהאיש העליז והמיוחד שהכרתי כבר איננו, אט אט הוא הצליח מעט להתאושש, כמה מילים כבר יצאו מפיו, החל ללכת באיטיות ואפילו השתחרר הביתה. מן הסתם, חברים עזבו וחזרו, אך אנחנו היינו שם בכדי לגרום לו לחייך כמה שיותר והצלחנו, בכל יום הולדת שלו, וסתם על גג ביתו ביום שישי, היינו באים מדברים, הוא היה מקשיב ומחייך, הוא הבין, הוא נזכר, אך לא יכל להשיב. ואני לא הראיתי מעולם את דמעות הצער שהייתה לי כל פעם שיצאתי מביתו.
קרן אור אזולאי יחד עם ג'קי זריהן ז"ל
הצער על האיש הפעיל שהכרתי, על איש הכדורגל האגדי, על האדם שאף פעם לא התעצבן ותמיד היה שם בשביל כל אחד. האיש שליווה אותי ביום גיוסי לבקו"ם, האיש שהפך את המשרד שלו לבית דפוס עבורי כשהייתי בכיתה יב' והכנתי את ספר המחזור, האיש שחגג איתי את ימי ההולדת בהם הפכתי מנערה לאישה, האיש שאת הבדיחות היפות ששמעתי בחיי אזקוף לזכותו. אתמול בלילה נשקתי לו במצח וידעתי שאני נפרדת מחבר יקר, אך לפחות התנחמתי בכך שהוא לא יסבול יותר, וילך לעולם שכולו טוב, כי בהחלט מגיע לו. כעת הגיע הזמן להיות חברה של אחיו המסור, אלי, האח שלא עזב אותו לרגע אחד, האח שכל פעם דאג שנגיע ונבדר את ג'קי, האח שטיפל בו בצורה מעוררת הערצה, האח שכעת נותר עם חלל עצום שקשה יהיה למלא, אני לפחות מבטיחה שננסה. ג'קי היקר, זכות הייתה עבורי להכיר אותך כמעט 25 שנה, מקווה לפחות שהצלחתי להיות חברה טובה לך כפי שאתה היית לי, כבר מתגעגעת".
