השבוע ביום שלישי נפתחה באופן רשמי וחגיגי ליגת מאמאנט, כדורשת אימהות, באשקלון. היא הוקמה אי שם בשנת 2005 על ידי עפרה אברמוביץ’, ששמה לה למטרה להנחיל את תרבות הספורט בקרב אימהות, ודרכן להשפיע על הילדים ועל המשפחה כולה.
היום יש בליגה עשרות קבוצות מהצפון ועד הדרום, ובהן אלפי נשים. בשנים האחרונות הליגה אף הרחיבה את שורותיה מחוץ לגבולותיה של ישראל, והוקמו יותר מ-20 קבוצות ברחבי העולם. היא אף הוכרזה כספורט רשמי בארגון CSIT, הקונפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספורט מכל העולם, ובשנת 2017 הוזמנה להשתתף רשמית במשחקי ה-CSIT לאחר שהציגה בפני יזמי ספורט ומאמנים את הדגם המוצלח של ליגת מאמאנט, והוא כבש את חברי הקונפדרציה.
אשקלון נותרה מאחור
לנוכח ההצלחה המסחררת וארוכת השנים הזאת קצת מפתיע שאשקלון נותרה מאחור בזמן שכל ערי הסביבה מתהדרות בקבוצות פעילות ומובילות. העובדה הזאת הפתיעה גם את תושבת העיר והפעילה החברתית סיוון שפר, והיא ביקשה לבדוק מדוע הליגה פסחה על העיר. כשהבינה שאין סיבה ממשית לכך, החליטה להרים את הכפפה והיום היא יו"ר מאמאנט אשקלון.
“לפני כחצי שנה יצרתי קשר עם מנהלת מאמאנט הארצית אחרי ששמעתי מהרבה מאוד חברות שלי מערים אחרות על הליגה וביקשתי לברר למה אין באשקלון”, מספרת שפר, “היא אמרה לי שהם חיכו למישהי כמוני, מישהי מתוך הקהילה שתבוא ותרים את זה”.
שפר פנתה מיד למחלקת הספורט בעיריית אשקלון וביקשה גם מהם להירתם. “מנהל המחלקה מרסלו בורדמן ומנהלת ספורט עממי ליזה אהרון לקחו את זה בשתי ידיים והפכו את זה לפרויקט מוביל ומשמעותי. ביחד התחלנו לרוץ על זה עד להגשמת החלום”.
מה גרם לך באופן אישי להרים את הכפפה?
“התחברתי מאוד לחזון. ליגת מאמאנט זה פרויקט אימהות ספורטיבי-חברתי-קהילתי שמשלב את כל הדברים יחד. הקבוצות משלבות פעילות ספורטיבית וכושר גופני יחד עם דוגמה אישית, חינוך לספורט, חברות וגאוות יחידה. החברות מעורבות בקהילה ולוקחות על עצמן מגוון פרויקטים למען הקהילה ברמה המקומית וברמה הארצית”.
למה לקח לאשקלון כל כך הרבה זמן להצטרף?
“כשהתחלתי להניע את זה, הבנתי שהיה ניסיון כזה בעבר של מספר גורמים מתוך הרשות המקומית עצמה. דברים נפלו קצת בין הכיסאות, ומסיבות כאלה ואחרות זה לא צלח. הבנתי שמה שהיה צריך בשביל להרים כאן את הליגה הוא שהיוזמה תבוא מתוך השטח, מהאנשים שבאמת רוצים להוביל את זה ולגרום לזה להצליח. יש בזה משהו עוצמתי הרבה יותר מאשר שכשזה מגיע מגורם כלשהו בעירייה”.
65 שחקניות אשקלוניות
חצי שנה בלבד עברה מאז החל הרעיון לקרום עור וגידים, וכיום בליגה האשקלונית כ-65 שחקניות המשחקות בחמש קבוצות. “זה באמת הישג יוצא דופן להרים חמש קבוצות בזמן קצר כל כך”, אומרת שפר.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
איך הקבוצות מתחלקות?
“בעיקרון המטרה היא שתהיה קבוצה הומוגנית לכל בית ספר, ואנחנו בדרך לשם. עד שזה יקרה יש לנו חמש קבוצות, חלקן מעורבות. קבוצת ‘הלביאות’, אימהות שילדיהן סיימו כבר את הלימודים בבית הספר. יש את קבוצת ‘מאמאנויות’, של בית הספר אמנויות, שבה אני גם משחקת. ויש את 'מצפה ברנע', 'נווה אילן' ו-'Ataka', שהן קבוצות מעורבות”.
היה קשה לגייס את השחקניות?
“האמת שכבר מההתחלה הייתה היענות מדהימה, מהירה ומפתיעה. הנשים הראשונות שהגיעו כבר הכירו את הליגה מערים אחרות, ורק חיכו שהיא תגיע גם לאשקלון. אחר כך זה התחיל לרוץ מפה לאוזן וגדלו עוד ועוד. זה עדיין לא מספיק. המטרה שלנו היא שעוד ועוד נשים ייקחו חלק בחוויה הייחודית הזאת, ובשנה הבאה כבר תהיה קבוצה לכל בית ספר”.
צריך איזשהו ידע מוקדם כדי לקחת חלק? כושר גופני טוב?
“לא, ממש שום דבר. הסלוגן הוא ‘כל אימא יכולה’. זה ספורט שאפשר ללמוד אותו, וההשתתפות בליגה לא דורשת היכרות מקדימה עם משחק הכדורשת וגם לא כושר גופני יוצא דופן. זה היופי בזה, זה משחק חברתי שהמשתתפות לומדות אותו תוך כדי תנועה”.