טל מכלוף בריאיון: "לא שולל חזרה לאשקלון"

את הדרך הדי קצרה ממושב זיקים למתחם האימונים באשקלון טל מכלוף לא יעשה יותר. במקום זה הוא יעלה על נתיבי איילון צפון ויעשה דרך של כשעה לכפר סבא, ובפקקים של הבוקר הנסיעה אף עלולה להתארך. את התמונה הצדדית שלו בוואטסאפ הוא עדיין לא החליף, גם לא את תמונת הפרופיל בפייסבוק, ששם עדיין ניתן לראות אותו במדים כחולים וסרט הקפטן על הזרוע. גם הוא עדיין מתקשה להשלים עם השינוי, אך מה לעשות, החל מתחילת השבוע האחרון טל מכלוף כבר לא נמנה עם שחקני הפועל אשקלון.

אחרי ארבע שנים בקדנציה השנייה במועדון, שבה שימש קפטן, ו-12 בסך הכללי, מכלוף יתרגל לצבע אחר, זאת לאחר שעטה על עצמו השבוע את הירוק של הפועל כפר סבא. למרות הקושי, גם הוא התחיל להפנים מה שברור כמעט לכל מי שמסקר או אוהד את הקבוצה: תומר גלאם רוצה לבצע שינויים במועדון גם במחיר של פגיעה בהכנות של הקבוצה. על אף כדור ההרגעה שהוציא דובר המועדון שלומי לוי השבוע, ולפיו ההכנות יצברו תאוצה וימונה מאמן, עבור מכלוף זה כבר היה מאוחר מדי.

"שחקן מוביל". מכלוף. צילום: אורי קריספין

“נוצרה סיטואציה לא רגילה”, הוא מספר ל”כאן דרום” על ההחלטה להיפרד מקבוצת נעוריו. “בכללי, בקבוצת כדורגל מקצוענית, בטח קבוצה שנמצאת בליגה הלאומית, לא יכול להיות שהיום אנחנו שבוע לפני פתיחת האימונים ובעצם אף אחד לא יודע מה הולך להיות. אין מאמן, אין תקציב, ויש כאלה שאומרים שאפילו רוצים להחליף את ההנהלה. ממש מצב של חוסר ודאות. לא משנה את מי שאלתי, זה מה שאמרו לי. אחרי מחשבות רבות הייתי צריך לקחת החלטה אם אני מחכה עוד קצת או שאני מקבל את ההצעה מכפר סבא, אחרי שעוד לפני כן דחיתי הרבה אופציות מהליגה הלאומית. כבר נהיה מאוחר עבורי, אופציות אחרות כבר נסגרו, ולא יכולתי לרשות לעצמי להישאר קירח מכל הכיוונים. בנוסף, היה חשוב לי להיות בקבוצה שיש לה יומרות לעלות ליגה. זה היה צעד מאוד קשה וכואב לעזוב את אשקלון, אבל זה צעד מתבקש”.

“ההנהלה רצתה שאהיה שחקן מוביל, אבל אני קורא שבכלל רוצים להחליף אותה”

המטרה בסיום העונה האחרונה הייתה די ברורה בקרב הנהלת הפועל אשקלון: להוריד מכמות שחקני הרכש הישראליים לטובת שחקני הבית של המועדון. באופן קונקרטי, הוחלט שליאור חדריאן יעמוד בין הקורות וישמש שוער הראשון בקבוצה, ומקביל גם טל מכלוף יהיה באנקר במרכז ההגנה. השינוי בתפיסה כלל גם הסברת המצב למאמן החדש שיגיע. גורמים המקורבים להנהלה סיפרו כי למאמן הבא יובהר ששחקני הבית צריכים לקבל עדיפות, גם כאלו שיוקפצו מהנוער.

מכלוף: "אם היו אומרים לחכות, הייתי נשאר". מנכ"ל הפועל אשקלון, דרור אלמלם. צילום: אורי קריספין

הרינונים הללו לא חלפו ליד מכלוף. “מההנהלה אני יכול להגיד שכן קיבלתי מסרים כאלו בסוף העונה האחרונה. אני מעריך את ההערכה שיש להנהלה כלפיי כשחקן וכבן אדם. לא רציתי שזה יבוא ממקום של להכתיב למאמן שייתן לי לשחק כי אני לא כזה. אני לא אוהב להיות בהרגשה כזו. לפני שחשבתי אם לחתום באשקלון לעוד עונה או לא, ביקשתי מהם לדעת מי יהיה המאמן ורציתי לדבר איתו כדי לדעת אם הוא באמת בונה עליי ומחזיק ממני כשחקן. אבל בגלל שאין פה מאמן ואין סמכות מקצועית שתחליט מי ישחק ומי לא, אז זה לא היה אפשרי. אני קורא בתקשורת ואני שומע אנשים שמדברים שרוצים להחליף את ההנהלה. אני יודע שהם רצו מאוד שאני אשאר כשחקן מוביל, אבל מצד שני הם בעצמם לא יודעים מה הולך להיות. אז אתה לא יודע לאן לקחת את זה”.

חלק מהאוהדים התאכזבו שלא המתנת עוד קצת להפועל אשקלון.
“אני יכול להגיד שעד עכשיו לא רק שדחיתי את כל ההצעות שהיו לי, גם אמרתי לסוכן שלי ולכולם שאני רוצה להישאר בהפועל אשקלון ושאני לא רוצה לשמוע ממקומות אחרים. ואז זה הגיע למצב ששבוע לפני פתיחת האימונים אני מנתח את השוק, מסתכל על הקבוצות שחסרים בהן בלמים ואני אומר שנשארו רק שתיים-שלושקבוצות כאלו שאני יודע שרוצות לרוץ למעלה. ידעתי שאני צריך לקבל החלטה קשה כי גם הקבוצות האחרות לא יחכו לי לנצח. אני מבין אנשים שאמרו שהייתי צריך לחכות עוד שבוע-שבועיים, אבל אני יכול להגיד ששאלתי אנשים בהנהלה אם הם יכולים להבטיח לי שעוד שבוע-שבועיים תהיה קבוצה, אם יהיה תקציב ומאמן, והם ענו לי: ‘שמע, אנחנו לא יכולים להבטיח לך כרגע כלום, כל מי שיגיד לך אחרת – משקר’. אז אני יכול להגיד בפה מלא, שאם היו אומרים לי, ‘טל תחכה עוד שבוע-שבועיים, תהיה כאן קבוצה’, הייתי נשאר. אבל כשאלו התשובות שאתה מקבל, אז אי אפשר להסתמך על אוויר. אני כבר לא רווק, אני נשוי, ואני צריך לדאוג לפרנסה ולקריירה שלי”.

 "אני יודע שחלק מהאוהדים הסתכלו על המעבר שלי בצורה לא הכי טובה". אוהדי הקבוצה. צילום: אורי קריספין

אבא שלך מגיע לכל משחק, אפילו נוסע עם האוהדים בהסעות לכל מגרש בארץ. מה הוא אומר על העזיבה שלך?
“זה היה לו מאוד מוזר. אבא שלי אוהד של הפועל אשקלון, והוא ימשיך לאהוד את הפועל אשקלון אם אני אהיה בקבוצה ואם אני לא אהיה. זה נכון גם לגביי. ביחד איתי הוא שומע ורואה מה קורה בקבוצה ומבין שלא היה מנוס מלבצע את הצעד הזה. אני יכול להגיד לך שהוא די התחבט עם עצמו בתגובה שלו אליי כשחתמתי במקום אחר, אבל בסופו של דבר, מעבר לזה שאני הבן שלו והוא רוצה שאני אצליח ושהקריירה שלי תתרומם שוב, גם הוא כמו כל אוהד הייתה לו דעה חלוקה”.

עוד לפני הריאיון אמרת לי שהלכת לסגור בכפר סבא עם מועקה.
“נכון. היה לי מאוד קשה. קיבלתי את ההצעה מכפר סבא, ישבתי עם אשתי בבית ואני ככה אומר לה שאני לא יודע איך זה לפתוח עונה לא באשקלון, זה היה לי מאוד מוזר. באשקלון אני מרגיש לגמרי שזה הבית שלי. הייתי פה קפטן ארבע שנים וגם כשחתמתי בכפר סבא חזרתי עם הרגשה מוזרה כזו בלב. אבל עוד פעם זה חלק מהחיים של כדורגלן, לקבל החלטות לא קלות. זו הייתה ההחלטה הנכונה לקריירה שלי”.

מכלוף בימים אחרים. צילום: אורי קריספין

למה הכי תתגעגע באשקלון?
“או-אה. להמון דברים. תמיד הייתה לי הרגשה בכניסה למתחם בדיוק כמו שאני נכנס לבית שלי. הרגשה שזה המקום שלי. תמיד יכולתי להישאר במועדון גם ארבע, חמש, אפילו שש שעות. זה היה לגמרי כמו הבית שלי. זה משהו שאי אפשר להסביר במילים, מן הרגשה פנימית. אבל מה לעשות שהמצב שנוצר הוא לא רגיל לקבוצת כדורגל? מכאן צריך גם להגיד שצריך לעשות סטופ למה שקורה שם, להבין שהקבוצה היא מעל הכול ולפתור את המחלוקות שיש”.

“זה שהשחקן הוא אשקלוני – לא אומר שהוא צריך לשחק בכל מחיר”

טל מכלוף, כמו השוער ליאור חדריאן, הם השרידים היחידים שנותרו כשחקני הבית בהפועל אשקלון. עכשיו שהקפטן עזב, אם עוד קודם לכן אשקלון נתפסה כמועדון ללא זהות, הרי שכעת פי כמה וכמה. מכלוף טוען שכדי לייצר שחקני בית ולתת להם במה בקבוצה הבוגרת צריך הנהלה שתקבל מושכות לאורך זמן ותרוץ עם המדיניות הזו קדימה. “עשינו שלוש שנים מדהימות עם עליות ליגה והישארות, ופתאום במעידה הקטנה של הירידה, אז הכול קורס. זו אחת הבעיות. חברי ההנהלה הם אנשים מדהימים והם היו בשבילנו הרבה יותר מאבא ואימא, אבל צריך לתת בהם יותר אמון. אם כל כמה שנים יעשו חילופי הנהלה, אז גם שחקני בית לא יצליחו כי כל פעם הם יצטרכו להוכיח ולהתרגל לאנשים אחרים מחדש. כל פעם הם יהיו תלויים במדיניות של אנשי הנהלה אחרים. ברגע שיחליטו שאלו האנשים שרצים איתם, אז הם יוכלו גם לקבל החלטה שרוצים לקדם שחקני בית ולרוץ עם זה. לקדם שחקן נוער זה לא משהו שלוקח שנה או שנתיים, זה תהליך של הרבה זמן. אני מקווה שייתנו להנהלה את המנדט במשך תקופה ארוכה של 15-10 שנים, ואז נוכל לראות שינוי בשיתוף שחקני הבית”.

לא ספר את מכלוף? יובל נעים. צילום: אורי קריספין

למה יובל נעים לא ספר אותך? הרי לא נחשבת לבאנקר כמו אבי מלכה או יובאנוביץ’.
“אני לא מסתכל אם הייתי באנקר או לא. בסופו של דבר כשהייתי טוב – שיחקתי, וכשלא הייתי טוב – שיחקתי פחות. יכול להיות שהיו מקומות שהייתי צריך לקבל יותר קרדיט, אבל זה לא משהו שאני רוצה להיכנס אליו. בשורה התחתונה, זה גם משהו שחשוב להעביר לשחקנים אשקלונים: אף אחד לא ייתן להם בחינם ואף אחד לא יחליט שבגלל שהשחקן הוא אשקלוני – אז הוא צריך לשחק בכל מחיר. זה לא עובד ככה. שחקנים שעוברים מנוער לבוגרים צריכים לדעת שאת המקום שלהם הם צריכים לקחת בכוח עם עבודה קשה ונחישות. אלו הערכים שעליהם אני חונכתי, וככה כל שחקן נוער צריך לדעת שהוא צריך לעשות. אני חושב שיש מגמה של ‘אכלו לי, שתו לי’, והיא לא טובה, צריך להוקיע אותה. כן צריך לתת לאשקלונים קצת יותר מקום, אבל השחקנים האלה צריכים לפתח מנטליות ואישיות קצת יותר חזקה”.

מסאי דגו. צילום: עזרא לוי

עברת כמה מאמנים בקריירה. מהסתכלות שלך: איזה סוג של מאמן הפועל אשקלון צריכה? אחד כמו יובל נעים – כריזמטי, שדופק על שולחנות – או מישהו כמו מסאי דגו – מאמן פדנט, שעובד יותר על טקטיקה וקטעי וידאו?
“הלוואי שהיה אפשר לעשות שילוב של שניהם. אני מקווה שימצאו מישהו שיוכל ללכת יד ביד עם ההנהלה ויתווה את הדרך במועדון, מישהו שיהיה אפשר לרוץ איתו כמו עם יובל ארבע-חמש שנים קדימה. מאמן שייתנו בו אמון, ואז גם הוא יוכל לעשות את הדברים כמו שצריך”.

למה בחרת דווקא בכפר סבא?
“זה כמה מרכיבים. כפר סבא זה מועדון גדול, ואני יודע שרוצים לבנות קבוצה שתרוץ למעלה. ארז בנודיס זה מאמן שהביא אותי גם לטבריה, ואני יודע שהוא מאוד מאמין בי, וזה משהו שהיה חשוב לי אחרי שירדנו ליגה ומידת הביטחון שלי קצת נפגעה. ההרגשה הפנימית שלי היא שזה המקום הנכון בשבילי”.

"חלק מהחיים של כדורגלן זה לקבל החלטות לא קלות". מכלוף. צילום: אורי קריספין

כבר קרה שעזבת את אשקלון לטובת טבריה ועשית קאמבק, זה יקרה שוב?
“בטח. זה תמיד יכול לקרות, אני לא שולל. אני מקווה לעשות עונה טובה בכפר סבא, ואם ירצה ה’, ניפגש שוב באשקלון”.

ובכל זאת, מילות פרידה לאוהדים?
“אני רוצה להגיד להם שכמו שאבא שלי אוהד, אני תמיד אשאר אוהד, גם אם אשחק בכפר סבא. אני יודע שחלק הסתכלו על המעבר שלי בצורה לא הכי טובה, אבל אני מקווה שבסופו של דבר אנשים יחשבו על זה לעומק ויבינו שזה הדבר הנכון בשבילי לעשות. אני רוצה לאחל שנה טובה ומוצלחת, גם לי וגם להפועל אשקלון”.