בהפועל אשקלון יכולים לרשום לעצמם סיבוב ראשון די מוצלח. אם נשווה את התקופה המקבילה אשתקד, שאז הפועל אשקלון דורגה מתחת לקו האדום, במקום ה-13, ורשמה תבוסות קשות למכבי חיפה ולהפועל באר שבע. כיום לא רק שהיא ממוקמת במקום ה-11, היא גם יכולה להתגאות בסיבוב ראשון שמותיר טעם טוב לקראת הסיבוב השני.
אשקלון חדלה מלהיות בשר התותחים של הליגה ומציגה כדורגל התקפי ויפה לעין. היא כבשה 14 שערים, ממוצע של לפחות שער למשחק, ויש לה את כמות הספיגות המעטה ביותר מבין קבוצות התחתית (18). עם זאת, אשקלון תצטרך לשפר את מניין הניצחונות שלה, כאשר יש לה בסך הכול שניים, אחד בבית ואחד בחוץ. בנוסף, היא נכנעה חמש פעמים עם הפסדים להפועל חיפה, בית”ר ירושלים, הפועל באר שבע, מכבי פתח תקווה ובני סכנין ורשמה חמש תוצאות תיקו. למרות ההצהרות בסיום העונה שעברה ובתחילת העונה הנוכחית, שלפיהן אשקלון מכוונת גבוה ואפילו לפלייאוף עליון, עושה רושם כי המטרה הייתה ונותרה לשרוד עונה נוספת בליגת העל.
בליגה כל כך חלשה, כפי שיש העונה, היא לא אמורה להיתקל בבעיות, כאשר כבר עכשיו מסתמנות לא מעט קבוצות חלשות יותר מאשקלון. עוד בטרם נדלג לסיבוב הבא ולמפגש הקרוב מול מוליכת הטבלה הפועל חיפה בבית, נסכם עבורכם את האירועים, השערים, המצטיינים, המאכזבים והמשחקים שעשו את הסיבוב הראשון של הקבוצה הדרומית.
מצטיין הסיבוב: מירקו אורמוש
אורמוש. צילום: אורי קריספין
סביר להניח שלולא פציעתו של טל איילה והעובדה כי גמר את העונה, הוא זה שהיה מוכתר למצטיין הסיבוב. אלא שאיילה החמיץ ארבעה מחזורים ולמעשה פינה את הבמה למירקו אורמוש, שמעל כולם גילה יציבות. לא מדובר בכוכב כדורגל או בשחקן שמושך אליו תשומת לב, אך דווקא בשל כך מדובר בהצלחה גדולה. אורמוש, שמגיע כקשר מקו שני, הוא מלך השערים של אשקלון בתום הסיבוב ורושם לעצמו כבר ארבעה כיבושים. העבודה השקטה שהוא עושה ראויה להערכה, וזאת אחת הסיבות שבגללן יובל נעים נותן לו קרדיט בלתי נגמר ב—11 הראשונים. לראיה, מדובר באחד השחקנים היחידים שלא החמיצו אף משחק העונה, ויתרה מכך, הוא פתח בהרכב הראשון בכל אחד ממחזורי הליגה העונה. הצמד שהבקיע מול הפועל רעננה במחזור החמישי היה משחקו הטוב ביותר העונה, ואם ימשיך ביכולת הנוכחית, בהתמדה ובכושר ההבקעה, סביר להניח שייבחר גם לשחקן העונה של הכחולים.
נקודות האור: רמזי ספורי ואבי מלכה
רמזי ספורי, שנחת באשקלון בקיץ האחרון כהבטחה גדולה ולאחר עונה טובה בבני סכנין, אמנם הסתפק בשער יחיד ב-13 המחזורים הראשונים של העונה, אך נדמה כי למרות זאת, קיימת שביעות רצון ממנו. הקשר הוא כיום השחקן המסוכן והבולט ביותר של יובל נעים בחלק הקדמי, אחד שמקבל כדור ומאיים על השער ללא הפסקה. עושה רושם שכשהכדור נדבק לרגליים שלו, משהו טוב עומד לקרות. רמזי הוא קשר תוקף, ואמנם עוד צריך לשפר את התפוקה שלו, אך ללא ספק שחקן כזה מעניק ממד של מהירות וטכניקה התקפית, ואם לא היה אותו, היה צריך לחפש קשר בסגנון שלו, במיוחד בהיעדרו של טל איילה.
שחקן נוסף ששיפר פלאים את יכולתו ונחשב להפתעה נעימה מאוד, הוא הבלם אבי מלכה. מלכה כזכור הצטרף להפועל אשקלון כשהקבוצה שיחקה בליגה הלאומית, ורושם כעת את עונתו השלישית בקבוצה. בליגת המשנה הוא בעיקר התנדנד בין ההרכב לספסל ואפילו עשה רושם של לא מתאים לרמות הגבוהות. אלא שקפיצת המדרגה החלה כבר אשתקד. מלכה עשה שינוי גדול ביכולת, והשנה זה בא היטב לידי ביטוי. הוא נחשב לבאנקר בהרכב, ואחד השחקנים האהובים על המאמן יובל נעים. במשחק האחרון מול מכבי חיפה בסמי עופר הוא נבחר לשחקן המצטיין בידי האוהדים, אחרי שעצר פעם אחר פעם את שחקני חיפה וגילה יכולת גבוהה. מיותר לציין כי מקומו בהרכב מובטח.
מאכזב הסיבוב: ג’וסיפ איבנצ’יץ’
נראה כי לפחות בקטגוריה אחת לא נותר מקום לספק. ג’וסיפ איבנצ’יץ’ הוא מאכזב הסיבוב, אחרי שסיפק מעט מאוד ביחס לציפיות הגדולות ממנו. החלוץ הקרואטי היה מהמצטיינים אשתקד ואחת הסיבות להישארותה של הפועל אשקלון בליגת העל. הוא כבש שלושה שערים בחצי עונה, שיחק כדורגל שמח והיה מעורב במהלכי כיבוש לא מעטים. השנה, לעומת זאת, מפלס ההתלהבות של איבנצ’יץ’ לשחק באשקלון ירד פלאים, וראינו ממנו בעיקר אנמיות וחוסר רצון משווע. הוא אמנם כבש שני שערים בסיבוב הראשון, האחרון שבהם במחזור האחרון, אך עדיין היה רחוק מלהציג את היכולת המצוינת שאנחנו מכירים. באשקלון בהחלט שוקלים להיפרד ממנו בינואר הקרוב, והקולות על הגעתו של דוד מנגה גם מתגברים, לא מן הנמנע שזה אכן יצא אל הפועל. עם זאת, ייתכן כי באשקלון מנסים להחזיר את החלוץ לפוקוס, והרינונים על החלפתו מטרתם להוציא ממנו יותר, בדיוק כפי שראינו בשבת האחרונה.
שער הסיבוב: טל איילה נגד בני יהודה
המחזור השני מול בני יהודה פרץ את השכר עבור טל איילה. הקשר הכל כך מוכשר סיים טריבל נהדר תוך כדי שהוא מסובב שני שחקנים ובקור רוח מגלגל לרשת של שוער הזהובים. אולי לא מדובר בשער וירטואוזי ממרחק גדול, אך כן בפעולה מבריקה ויכולת טכנית של שחקן ענקי. מעבר לכך, אפשר להזכיר גם את שני השערים של מילאן סמיליאניץ’ ועוז ראלי בתיקו 2:2 מול מכבי תל אביב, שהיו מלהיבים ומטריפים בעיקר בשל הדקות שהובקעו וחשיבות המשחק.
משחקי הסיבוב: נגד הפועל רעננה ונגד מכבי תל אביב
הניצחון השני של הפועל אשקלון העונה היה גם הצהרת כוונות של ממש. הקבוצה של יובל נעים יצאה במחזור החמישי למשחק חוץ מול הפועל רעננה, קבוצה מהליגה שלה, במשחק שהיה אמור להיות שווה כוחות והתפוצצה על כר הדשא באצטדיון בנתניה. גודנס אג’איי הבקיע בפתיחת המחצית השנייה, אורמוש הוסיף צמד משלו, ואשקלון רשמה את הניצחון הגדול ביותר שלה בסיבוב, 3:0. זה גם היה ניצחון החוץ היחיד שלה העונה.
משחק הבית מול מכבי תל אביב במחזור השישי טמן בתוכו טירוף מוחלט. מהשנייה הראשונה ועד הדקה האחרונה זה היה משחק שלא היה אפשר להוריד ממנו את העיניים. הזדמנויות בשפע, טעויות שיפוט נגד אשקלון, פנדלים ומשחק רווי אמוציות. מבחינת אשקלון, המשחק החל שמונה דקות לפני הסיום. מכבי כבר הובילה 2:0, ונראה שהיא בדרך הבטוחה לניצחון, אך אשקלון התעוררה והשיבה בשני שערים של מילאן סמיליאניץ’ ועוז ראלי בתוך שלוש דקות. הקהל נכנס לאקסטזה מוחלטת והרים את אצטדיון סלה באוויר, במיוחד אחרי עצירת הפנדל המדהימה של דלה איינוגבה בדקה ה-90 שהוסיפה לאדרנלין. ללא ספק משחק בלתי נשכח.
האירוע הביזארי: 45 דקות ללא תאורה
18:30 הייתה השעה שבה הייתה אמורה להישמע שריקת הפתיחה מהשופט ארז פפיר בהתמודדות בין הפועל אשקלון לבני יהודה אי שם במחזור השני. אלא שהאורות באצטדיון סלה החליטו לשבות לגמרי ובשל כשל חשמלי לא האירו את האצטדיון וגרמו לעיכוב גדול של המשחק. במשך 45 דקות המתינו שחקני שתי הקבוצות ושני הקהלים לשריקת הפתיחה באצטדיון האשקלוני, וגם לאחר שהמשחק החל הכותרות באתרי הספורט ובעיתונים השונים התמקדו בתקלה ובדחיית המשחק יותר מבמשחק עצמו, שהיה חלש. האשקלונים לא יצאו נקיים מהסיפור ונקנסו על ידי ההתאחדות לכדורגל ב—10,000 שקלים. לגמרי חושך בעיניים.
נקודה היסטורית
שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. בשבת האחרונה נרשמה היסטוריה גדולה בהפועל אשקלון. אחרי היסטוריה רצופת הפסדים של המועדון מאז היווסדו הגיעה לה נקודה ראשונה בהחלט מול מכבי חיפה. אם זה לא מספיק, אותה נקודה הושגה באצטדיון סמי עופר, משכנם של הירוקים, ואף גרמה לפיטוריו של מאמן חיפה גיא לוזון, ולכן תהיה נצורה גם בתודעה של אוהדי הכדורגל בארץ. באשקלון יתפנו כעת לשבור שיא נוסף ולנצח לראשונה את מכבי חיפה בסיבוב הבא, כך למעשה יוכלו לסמן וי על ניצחון מול כל קבוצה במדינה.
מגמת שיפור בחוליית ההתקפה
משחק התקפי. יובל נעים. צילום: אורי קריספין
אם בעונה שעברה הפועל אשקלון הייתה נחשבת לבשר תותחים ולקבוצה שמרבה להסתגר ולהזמין את התקפות היריב, העונה המגמה השתנתה מקצה לקצה. הקבוצה של יובל נעים הפכה ללוחצת, כזו ששולחת הרבה שחקנים קדימה ומעזה גם נגד הקבוצות הגדולות. אשקלון לא משחקת על מתפרצות ובאופן כמעט קבוע גם נחשבת לקבוצה היוזמת על המגרש. השנה יש לנעים אופציות התקפיות רחבות יותר, אם זה טל איילה (עד הפציעה), רמזי ספורי, גודנס אג’איי, רודי חדד ומירקו אורמוש, שמשחק יותר לעומק. אשקלון הפכה לקבוצת תוססת, ואף על פי שזה לא תמיד מתבטא בכיבוש שערים, כמות ההזדמנויות שהיא יוצרת משתקפת היטב בסטטיסטיקה של כל משחק ומשחק.
פספוס הסיבוב: דקה 96 בטרנר
איינוגבה מתוסכל בסיום. צילום: אורי קריספין
הפועל אשקלון הייתה קרובה מאוד לרשום נקודת חוץ יקרה לראשונה באצטדיון טרנר, אך מהראן ראדי, אקס הכחולים, גזל ממנה את האפשרות עם שער דרמטי שנבעט מלוע של תותח ובדקה הכי קריטית בכדורגל: הדקה ה-90. שופט המשחק מנשה משיח הוסיף שש דקות תוספת זמן, ובדקה החמישית לתוספת אשקלון הוכתה בתדהמה, לאחר שכאמור איינוגבה נכנע לכדור המרהיב של ראדי. אם תהיתם איך נראה ביש מזל, צפו בתקציר המשחק.
עקב אכילס: הפציעות והשיפוט
אם הפועל אשקלון ממוקמת היום רק במקום ה-11 בטבלה ולא במקום גבוה יותר, זה בעיקר עקב הפציעות המרובות שפקדו אותה וטעויות השיפוט המגמתיות שנשרקו נגדה. הפציעות הקשות והמשמעותיות הן כמובן של אלעד גבאי וטל איילה, ששניהם קרעו את הרצועה הצולבת וסיימו את העונה מוקדם מהרגיל. אצל גבאי מדובר באירוע ביזארי כשלעצמו, כאשר למעשה הפציעה שלו קרתה במהלך אימון הקבוצה ולא תוך כדי משחק פעיל. עד לאותה פציעה גבאי היה שחקן מפתח באשקלון וגילה יכולת גבוהה כמגן ימני, בעיקר בהתקפה. על איילה אין צורך להכביר במילים. מדובר בשחקן מספר אחת של יובל נעים ללא ספק, וזה שעשה את ההבדל בכל משחק ומשחק. מלבד השניים הללו, אשקלון רשמה רשימת מכולת של פציעות: גודנס אג’איי, מילאן סמיליאניץ’, ג’וסיפ איבנצי’ץ’ ועוז ראלי, כולם שחקני הרכב. עבור קבוצת תחתית או אמצע טבלה לא יכול להיות לוקסוס גדול מדי להיפצע בתדירות כזו.
גם השיפוט לא הטיב עם אשקלון העונה, ובלא מעט משחקים אשקלון קופחה ואיבדה נקודות יקרות. בקבוצה האשקלונית טוענים ליחס מגמתי נגד המועדונים הקטנים, ובלא מעט מקרים סבורים כי אם מדובר היה בקבוצה גדולה, הדבר היה נעלם מעיני השופט. לא פעם יובל נעים התבטא בכלי התקשורת והתלונן על כך, וגם מטעם המועדון עצמו יצאה הודעה חריפה נגד החלטות השיפוט שהורסות לקבוצה מדי שבוע בתקווה שבסיבוב השני יתבצע קיזוז מסוים.
איפה הקהל?
האוהדים חוגגים. צילום: אורי קריספין
להפועל אשקלון יש את אחד מהקהלים הטובים והצבעוניים בליגת העל. בזכותו לאשקלון יש לחלוטין זכות קיום בליגה הראשונה, להבדיל ממועדונים אחרים, שלא נתמכים בקהל רב. עם זאת ולמרות הפוטנציאל הקיים, בהפועל אשקלון לא יכולים להיות מרוצים מכמות האוהדים שפקדה את משחקי הקבוצה בסיבוב הראשון. נגד הקבוצות הגדולות, יציע המקומיים המרכזי בהחלט מתמלא עד אפס מקום, וכך גם יציע המכובדים. הבעיה מתעוררת מול הקבוצות שנחשבות לפחות אטרקטיביות, ועבורן הקהל לא מזדרז לרכוש כרטיסים ואף מותיר קרחות ביציעים. גם סוגיית המשחקים בשבת לא יכולה להוות תירוץ עבור האוהדים, כיוון שגם במשחקים שלא נערכו בשבת, הקהל לא גדש את האצטדיון. במשחקי החוץ זה לא נראה טוב יותר. הממוצע שם עומד על כ-150 אוהדים בלבד למשחק, כאשר למשחק החוץ בעכו הגיעו 80, ואילו למשחק האחרון בסמי עופר, שנחשב למושך קהל, הגיעו רק 100 אשקלונים. למשחק הכי קרוב גיאוגרפית לאשקלון, ששוחק באשדוד, הגיעו לא יותר מ-700 אוהדים, וזאת למרות המרחק הקצר. באשקלון צריכים לבצע חריש בכל קשור להתנהלות השיווקית שלהם שללא ספק לוקה בחסר ולגרום לתושבים האשקלונים להגיע לתמוך בקבוצת הדגל של העיר גם במשחקים פחות מאתגרים.
