המלחמה שלו: פיני ביטון כותב על המנהיגות של תומר גלאם ב"שומר החומות"

קוראיי היקרים, לקחתי פסק זמן מכתיבה כאן. פסק זמן שהיה נחוץ לי מאוד הן בפן האישי והן בפן המקצועי, שעדיין חי ובועט, או יותר נכון קולע (מקווה שנעפיל לליגת העל בסופו של דבר). עכשיו אני לוקח פסק זמן מהפסק זמן. מרגיש חייב לכתוב. כעת, ימים ספורים לאחר שוך הקרבות ודממת אזעקות, כשהשקט עושה סימנים שהוא בא כדי להישאר ולו גם לזמן הקרוב בלבד, אני מרגיש חייב לכתוב מה שרציתי זה מכבר. יותר נכון, לפרגן.

מי שמכיר אותי מקרוב יודע שיחסיי עם ראש העיר תומר גלאם ידעו עליות ומורדות. למען הגילוי הנאות בשנה האחרונה היו יותר עליות, לשמחתי. מטבע הדברים כתיבה עיתונאית ראוי לה שתהיה אובייקטיבית ככל הניתן ונטולת פניות. גילוי נאות שני מתחייב: עירית אשקלון תומכת בקבוצת אליצור אשקלון אותה מנהל עבדכם הנאמן.

יחד עם זאת ואולי דווקא בשל כך נראה לי לא הגון להיות יותר צדיק מהאפיפיור ולהתעלם ממה שקורה לטובה בעיר שלנו. כשם שהייתי זה שביקר את העובדה שהפארק הלאומי לא חוזר לידי העיריה, כשם שהייתי זה שקרא לראש העיר לפעול לביטול כל הפילים הלבנים שלאורך רצועת החוף, כולל המבנים הנטושים כולל אשקלונה. ראוי שאהיה גם זה שמפרגן על עשייה מבורכת הראויה לכל שבח. אני מניח שיש מי מכם שהרים גבה בעת שתומר קיבל לידיו את המושכות לניהול העיר – זה היה עוד לפני הבחירות שבהן זכה אחרי קרב צמוד, כזכור – אני כבר לא זוכר כמה זמן עבר מאז אבל התחושה היא שתומר גלאם ראש העיר נמצא כאן כבר הרבה שנים.

בשנתיים האחרונות העיר עוברת מתיחת פנים אדירה כמעט בכל פינה. הן בסלילה כבישים חדשים הן הקמת גנים ופינות חמד. הן בפיתוח ושיקום תשתיות ישנות והן בכניסה לשטחים פרטיים של בניינים עם אוכלוסייה חלשה וביצוע עבודות אחזקה ותיקוני שבר למניעת מפגעים תברואתיים ממש. החיבור ההולך וקורם עור וגידים בין הישן לחדש בשכונות הוותיקות (שמשון/אגמים) השדרוג של הצירים המרכזיים כולל רצועת החוף המרהיבה, כולל הכניסות לעיר מדרום ומצפון כולל הכניסה לפארק הלאומי. הפיכת רחוב וכיכר צפניה לפנינה של ממש הן חזותית והן תנועתית, חיבור לנווה הדרים ועוד. חברים, ניכרת השקעה גדולה כמעט בכל פינה בעיר.

גלאם ומפקד משטרת אשקלון בזירת פגיעת רקטה. צילום: אלדד עובדיה

ואז באה עלינו המלחמה האחרונה. כן חברים, מלחמה, לא מבצע! לא בכדי, בחרתי בכותרת של הטור. המלחמה שלנו על הבית. היא גם המלחמה שלו! הבית שהוא העיר שלנו שהפכה בין לילה לעיר הכי מטווחת במדינה עם מטח של כ-1,000 רקטות, וכאן נתגלה תומר בשיא יכולת המנהיגות שלו. ניהול עיר תחת מטחים של טילים זה לא עניין של מה בכך. אמנם אנחנו עיר למודת ניסיון אבל ידוע לכולם שכל מלחמה היא מלחמה החדשה. מערכת מתורגלת בשגרה תעבוד היטב בחירום. ראינו מערכת עירונית על כלל שלוחותיה שפועלת באופן מתואם ומסונכרן היטב. ראינו ראש עיר שנמצא כמעט בכל זירה עם כל הצוותים בשטח ולמרבה הפלא גם בכל שעה. ראיתי אותו מגיע לזירת נפילה ב-3 לפנות בוקר, בין הראשונים יחד עם צוותי החילוץ ממש.

גלאם ותושבים בזירת פגיעת רקטה. צילום: אלדד עובדיה

משיחות שקיימתי עם תושבים וגם מניסיון אישי העירייה נתנה מענה כמעט לכל דורש. הן בציוד לחדרי ממ"ד הן בפעילויות הפגה לילדים, הן בצרכים כלכליים ממש. כל זה כחלק מפעילות אינטנסיבית מתורגלת כמעט על אוטומט (לצערנו ושמחתנו בשל הניסיון הנצבר). אבל לא רק זאת. תומר גלאם של המערכה הזאת התגלה כמנהיג ופוליטיקאי מבריק. אני יודע שהעיר שלנו כבר שבעה מהבטחות של פוליטיקאים. ההחלטה שקיבלה אתמול הוועדה המסדרת היא לא פחות מהיסטורית ורשומה על שמו של תומר לא פחות מהממשלה. לקבל אזור עדיפות לאומית א' אינו עניין של מה בכך. למגן 40,000 תושבים החסרים מיגון כעת זה דורש מיליארדים. תומר של הפעם הזאת היה לא רק חד וברור ונחרץ כשבכל זירה ידע להדגיש את הצורך במתן מענה בטחוני וכלכלי כשהכללי הוא הראשון. תומר של הפעם הגיע לכל כלי תקשורת זמין ופרש לפניו תכנית של ממש לסיוע עם הגיון כלכלי ולטווח של זמן, שיאפשר למערכת הכלכלית להתחיל מיד לפעול מבלי להוות נטל מידי על התקציב אבל עם התחייבות לפעולה עכשיו. הקריאה שלו לתת קודם כל מענה כלכלי לתושבים לפני המיגון היא קריאה חשובה הממקדת את הצורך בחיזוק הכלכלי של התושבים לפני בניית קירות הבטון.

תראו קוראים, העיר אשקלון נמצא בתקופה מדהימה שהיא גם תקופת מבחן. העיר אשקלון של העידן החדש עומדת לצמוח לאחת הערים הגדולות בארץ. הבניה ההולכת ונשלמת במסגרת הסכם הגג – עיר היין – תשנה מהותית את פני העיר. יש עדיין אתגר ענקי של מיזוג העיר הקיימת עם "העיר החדשה" בעיקר ככל שהעניין נוגע למצב התנועה בעיר שכבר עתה הופכת לפקוקה באזורים מסוימים בשעות מסוימות, אני מניח שהחשש הקיים הוא בעיקר בתחום הזה ומה שזה יעשה לרמת החיים בעיר. יחד עם זאת לגידול של העיר יש גם משמעויות תרבותיות חברתיות וכלכליות. אני חייב לומר לכם שהיום אני הרבה יותר רגוע לגבי העתיד של העיר. טוב שההגה בידיים של תומר.