בתחילת השבוע הועלתה הצעת החלטה לממשלה לתכנית סיוע של יותר ממיליארד ש”ח לעוטף עזה. ראש העיר תומר גלאם שדחף ודחף בחודשים האחרונים בפגישותיו עם נציגי הממשלה גילה כי אשקלון לא נכללת בהצעה וצילם סרטון אותו שלח והפיץ לתושבים בראשון בבוקר.
לאחר ששיתף בסרטון כי “היה בהלם” נוכח העובדה שאשקלון לא נכללת בהטבות הסיוע, אמר כי “נעשה הכל ואעשה הכל כדי שזה יבוא לידי ביטוי, לעשות צדק אמיתי ולקבל את מה שמגיע לנו”.
השאלה – מה מגיע לנו ומה העיר צריכה? לא חולק על ראש העיר כי אשקלון זקוקה לסיוע ממשלתי, אך הסיוע הזה צריך להיות נקודתי, ללא תחנונים ובלי התמסכנות. שנים שקודמיו ניסו ודרשו ללא הצלחה לקבל “אזור פיתוח א” לו זכאים ישובים המרוחקים עד 7 ק”מ מהגבול, הגדרה המעניקה הטבות במס, מענקים, פטורים והנחות בשיווי של מיליארדי שקלים שהמדינה לא מוכנה לוותר עליהם. הקשרים עם הליכוד לא הועילו אז ולא יועילו גם היום. מי שמוכר לנו כי אשקלון תקבל אזור עדיפות לאומית א’ משלה את עצמו ואותנו. עיר של 160 אלף תושבים זו לא קריית שמונה ולא אופקים ושדרות. עיר כזו זקוקה לעוגנים כלכליים רחבים. במקום זה, נכון יהיה להציג תכנית סדורה אשר תעלה את העיר למסלול הנכון: מקומות עבודה עתירי ידע, חינוך איכותי ותרבות מגוונת. על זה ראש העיר צריך להילחם.
אנו ממשיכים לראות בניינים קמים בשכונות חדשות כמו פטריות אחרי הגשם, אשקלון משנה את פניה ואת צביונה ממה שכולנו היכרנו. העיר שלנו כבר מזמן לא פריפריאלית במובן השירותים שהיא מספקת שניתן להשיג רק בערי המרכז. בתקופתו של פרופ’ חזי לוי בית החולים “ברזילי” שודרג פלאים בשירותים שהוא מציע, המרינה היא בשורה תיירותית לאזור ושוצפת בתיירים מהסביבה ואף מערים אחרות והכניסה הצפונית החדשה מייצרת ניתוב נכון של התחבורה.
לא מספיק להיות עיר עם היצע בנייה היסטרי. אשקלון צריכה להיות אבן שואבת לא רק למי שבוחר בה מתוך אין ברירה, אלא כי היא האופציה הטובה והנכונה ביותר לגדל בה ילדים, לעבוד בה בעבודה מכניסה וליהנות מאיכות חיים.
מצב מקומות התעסוקה לצעירים ממשיך להיות בעיה קשה וחסרת אלטרנטיבות. עיר שינה שמרבית מתושביה נוסעים לעבוד מחוץ לה. בינתיים, באשדוד החלה בניית פארק היי-טק בסמוך למתחם הביג עם 25 מגרשים, אצלנו התכניות ממשיכות לשבת במגירה.
העירייה צריכה ליזום ולא לחכות. לרתום את הממשלה לתכנית משלה ולומר לה: התושבים שלנו חוטפים, אולי לא כמו יישובי העוטף, אבל פעם בחודש לפחות, כשהחמאס מתרץ בסופת ברקים, בביקור בחירות של ביבי או כשמגיע חיסול של איזה ארכי טרוריסט ואנחנו מיד נכנסים לכוננות ספיגה. התושבים כאן פטריוטים אמיתיים – אוהבים את העיר ולא מוותרים עליה. והם גם לא דורשים מאף אחד שיממנו לנו טובה – אבל תנו לנו עתיד טוב יותר. כזה שלא מתנצל ושמגיע לנו בזכות ולא בחסד.
מתחם ההיי-טק המתוכנן באשקלון צריך להיות מסובסד בארנונה על ידי המדינה. העירייה צריכה להכין מעטפת ליווי ליזמים ובעלי עסקים שיגיעו הנה על ידי מנהלת רשותית שתעניק סל הטבות, שהעיקרי והמשמעותי הוא פטור מארנונה ל-7 שנים והתחייבות לתעדף את תושבי העיר בתעסוקה. הדבר הזה יכניס עשרות מיליונים לקופת העירייה והיא תוכל לייצר מההכנסות הללו שירותים חשובים שישפרו את איכות החיים של התושבים.
עכשיו זה הזמן, לפני שהכנסת מתפזרת שוב והממשלה לא תוכל לקבל החלטה בנושא.
תומר, אל תירה את החץ רחוק מדי. תבוא עם רשימת מכולת ברורה ומסודרת.
