איתמר, לכלכת
האמת היא ששקלתי רבות אם להתייחס כאן בטור שלי למי שהיה כאן ראש עיר מבטיח וכעת הוא רק עוד איש ציבור שסרח וזאת בלשון המעטה.
את הופעותיו הרבות במועצה – שבהן הוא מרבה לתקוף את הקואליציה – אפשר לכנות שירת הברבור, שכן, האיש כבר הורשע וממתין לגזר דינו. החוק אמנם מאפשר לו עדיין להמשיך לפעול כמנהיג האופוזיציה במועצה ואולי משום כך נטיתי להתעלם מהערות פה ושם על אי סדרים או תקינות מהלכים של הרשות. השבוע לשמע התבטאויותיו המשתלחות והמאשימות כל מה שזז כמעט בפלילים, כבר לא יכולתי להתאפק.
בינינו, כמה עזות מצח יכולה להיות לבן אדם מורשע כדי להתעטף בכסות של נציג השמירה על החוק? ביום שני האחרון קיבלנו הצגה שלמה של צביעות וניתוק גם יחד. רבאק איתמר, מה נסגר אתך? אתה מביא לשולחן הדיונים דוחות של החברה הכלכלית כשהכותרת זועקת שחיתות? אתה באמת רוצה שנאמין לך ושנקנה את זה? להעביר ביקורת על התנהלות החברה הכלכלית זה בסדר, ואחלה ואפילו מומלץ והלו! זה מהות תפקידה של האופוזיציה. אך יחד עם זאת כשהדברים ירדו להאשמות ורמיזות על עברות פליליות כשהמשפט המרכזי המלווה את הוויכוח הוא: “עדיף לך שאשתוק ולא אפתח את הפה”.
אתה גורם לי לשבת בצד ולשאול את עצמי: האם אתה הדובר, זה הזועק חמס, הוא לא אותו איתמר שזה מכבר הורשע בלקיחת שוחד והבקשה לביטול ההרשעה נדחתה ע”י בית המשפט? האם זה לא אותו איתמר שאוטוטו עומד לפני מתן גזר הדין ומידת העונש? או שמא הזועק חמס הוא בכלל נציג התנועה וזוכה פרס אביר איכות השלטון?
פיני ביטון. צילום: פבל
חשבתי לעצמי, האם זה לא הזמן לשאול את שמעוני, עם כל הכבוד ומה גם שאי אפשר להתעלם מסיכוייו לשבת מאחורי סורג ובריח ולך תדע לאיזה פרק זמן. כמה עוד אפשר לנצל את החמלה שנהגנו כלפיך לאחר ההרשעה? בחייאת איתמר, תהיה איתי רגע. כמה עוד תוכל לנצל את הערפל שלכאורה קיים לגבי היום שאחרי גזר הדין שלך. ערפל שאתה יצרת ושאנחנו העיתונאים וכותבי הדעה לא מנסים אפילו לפזר. ולא בגלל שאנחנו לא יודעים מה צפוי, אלא בגלל שאנחנו לא רוצים “לרקוד על הדם” חלילה. אנחנו מעדיפים להשאיר את “היום שאחרי” לזמנו ולא להקדימו.
אבל אתה מאלץ אותנו להזכיר לך: הרשעה בשוחד היא אחת ההרשעות החמורות והקשות ביותר. ואף על פי כן, אפשרנו לך להמשיך להתנהל כאילו הצל הענק הזה לא קיים, והנה אתה כאילו מסרב בכל תוקף לחסוך מאתנו את הטלטלה המיותרת הזאת. לחזור שוב ולגעת בנושא שכבר בחרנו מתוך חמלה להניח בצד ולתת לך ללכת לדרכך. מתוך תקווה שזמן ריצוי העונש יספיק גם כדי לעשות את חשבון הנפש. כמה חבל שאתה מתעקש ומסרב לחסוך זאת מאתנו.
עכשיו תקשיב טוב איתמר, אתה עדיין איתי? אני כאזרח ותושב אשקלון מצטמרר לשמוע אותך פעם אחר פעם, מזהיר את כל העולם ואחותו שעדיף לכולם לשתוק “שמא תפתח עליהם” את מה שאתה יודע, הרמזים והאיומים שאתה מסתיר משהו וכדאי שלא תפתח על הנסיעות לירושלים, ועל הקשרים עם קבלנים ועל כל הרפש שאתה יודע, לכאורה, נגד כל העולם ואחותו ומסתיר ורק שב ומאיים שאם לא ישבו בשקט, יבולע להם. מבחינתי הם מהחמורים והנבזים ביותר, פתח איתמר את נצור ליבך ועשה עמנו חסד, פתח אם יש לך על מה. כמו שאמר אלי וולך במערבון הידוע “הטוב הרע והמכוער”: "When you have to shoot, shoot. Don’t talk”.
סיסמתך בבחירות הייתה “אוהבים את אשקלון, בוחרים איתמר”. זוכר? אז בוא תוכיח שלפחות אתה אכן אוהב את אשקלון ו”תפתח” את כל מה שאתה יודע לטובת הציבור והתושבים או לפחות לאותו חלק תמים שהאמין בך לפני הבחירות, והם לא היו מעטים – בוא תן להבין האם הארובות המצחינות שהותרת עדיין קיימות תחת מסווה אחר. ואולי עדיף איתמר, שהיית פשוט דואג להניח לנו התושבים ולהיעלם מהנוף בשקט, ומבלי שנרגיש.
אחרי הכל, אנחנו בעלי הדעה, אפשרנו לך לעשות את זה, ורק אתה זה שמתעקש להגיח כדי להרצות לנו על יושרה וניהול תקין ומצפה שנקנה את זה. אוי לנו שאתה הוא המייצג של הניהול התקין ואבוי לנו, שאתה הוא זה שמניף את דגל היושר. קצנו. הנח לנו.
ועל כך נאמר: “הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא–יִדֹּם: כִּי עֵת רָעָה הִיא” (עמוס).
ירידה לצורך עליה
שבוע קשה לאוהדי קבוצת הכדורגל, משנסתם הגולל על סיכויי ההישרדות של הפועל אשקלון בליגה הלאומית, רצוי מאוד להתחיל כבר מעתה את המסע לחזרת הקבוצה לימיה הטובים. כל הפרשנויות והאמירות של “מומחים” יכולים בקושי למלא טור דעה במקומון במקרה הטוב. כמי שעבר כמעט כל שלב בחיי המועדון הזה, בכובעים רבים ומגוונים, ברור לי שמהירידה הזאת אפשר להצמיח הרבה טוב. טוב משמעו בניה מחדש. בניה מחדש משמעה טיפול בבסיס, ביסוד. אין לי מושג מי ייקח את הקבוצה בעונה הקרובה. אם יהיה זה (כפי שדווח) דרור אלמלם, או מישהו אחר, אתפלל עבורו שישכיל לבנות משהו לטווח ארוך. לבנות לטווח ארוך משמע לצקת יסודות. כמעט הכל כבר ניסו כאן, חוץ מדבר אחד: הפיכת מחלקת הנוער לאזור העבודה המרכזי!
בלי היפוך בחשיבה, נישאר עם אותו הדבר יפה יותר או פחות אבל לטווח קצר. רק אמירה החלטית (מעוגנת תקציב ומשאבים) שהולכים על דרך ארוכה של בניית מחלקת נוער חזקה, עם השקעה במאמנים בעלי שיעור קומה ועם תכנית שלבים בבניית המחלקה. אין לשכוח שמדובר על מחלקה קיימת ומועדון עם בסיס סביר, כך שמה שנדרש זה בעיקר חישוב מסלול מחדש והיפוך בסדרי העדיפויות. לזה צריך אהבה, אמונה וכסף. נקווה שמי שייקח את הקבוצה, יביא אתו את שלושת המרכיבים. כי בלי זה אפשר “לסגור הבאסטה”.
חולץ פקקים
כפי שהתבשרנו בשבוע הבא זה קורה! פתיחת ה”שער הצפוני” של העיר. הכביש והמחלפים שאמורים לפתור את מצוקת התנועה בשעות הבוקר בעיקר בכבישי היציאה מברנע מזרחה לכיוון היציאה הצפונית. אין לי עניין לחלק כאן קרדיטים כרגע. למרות שאני יודע מה היה משקל הקשר החם של תומר גלאם עם שר האוצר הקודם שהיה גם מנהיג מפלגת כולנו, שבה כידוע היה תומר חבר מרכזי לכל הדעות.
כולי תקווה שיימצא גם פתרון בהמשך לצוואר הבקבוק שיתהווה באזור ניצנים, אבל אין ספק שהזרימה החלקה צפונה וביטול הפקק האדיר מידי בוקר יהווה שיפור משמעותי גם במצב התנועה ובעיקר במצב הרוח של תושבי ברנע שפרנסתם ועיסוקיהם נמצאים מחוץ לעיר בעידן החדש, מצב התנועה הינו גורם מרכזי בפיתוחה ושגשוגה של עיר. אבל את זה נשאיר לקברניטים. לנו הנהגים העצבניים של הבוקר יש עניין אחד מרכזי: לא לעמוד בפקק.
“כאייל תערוג”
חבר המועצה, עו”ד אייל אביטל הודיע ביום שני על עזיבתו את מועצת העיר. אודה ולא אבוש, אייל הפך לאחד מחבריי היותר קרובים בשנים האלו ולכן לא מקרי שהמעטתי אם בכלל, להביע דעתי על פועלו ותרומתו הציבורית כי אני משוחד, כמובן.
כעת, משפרש הצידה, אפשר. לא את כל שבחיו, אבל לפחות מקצתם של דברים. אייל אביטל הוא דוגמא לפעילות ציבורית עניינית, כמעט נטולת פוליטיקה. היכולת שלו לדלג על היותו חבר באופוזיציה ולא לפסול כל דבר שמגיע מהקואליציה, כמעט באופן “טבעי” הייתה עבורי סוג של חידוש מרענן. בינינו, אין הרבה כאלה.
חבר המועצה אייל אביטל. צילום: רן ידעי
יש מי שרואה בזאת סוג של “חוסר לוחמנות על עקרונות”. אני ראיתי בזה בדיוק את ההיפך! הצבת העיקרון של טובת הציבור לפני כל שיקול, היא מעלה גדולה ונדרשת לכל פוליטיקאי. אייל הציג כאן פוליטיקה אחרת. עוד נלמד כמה אפשר להיות ענייני וג’נטלמן, ביקורתי ומפרגן באותה נשימה כשהמוטו הוא פשוט – טובת הציבור.
אייל אביטל תרם למערכת העירונית ופעל בצורה הוגנת ועניינית! טוב, אני מפסיק כאן שזה לא ישמע חלילה כהספד. אני מאמין שהוא עוד ישוב. נקווה שבקרוב. ברמה האישית אני מאחל לו שימשיך לקצור הצלחות בתחום המשפט ולהביא צדק נדרש לכל הבא אליו. בהצלחה.
