מאז החלו חקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וביתר שאת בחודשים האחרונים אנו שומעים שוב ושוב מתקפות נגד ההדלפות ונגד המדליפים. אנו שומעים פוליטיקאים הקוראים לחקור את ההדלפות, אף שלא מעט פעמים מי שעומדים מאחורי ההדלפות הם הפוליטיקאים עצמם ועורכי דינם.
המתקפות נגד המקורות וההדלפות גרמו אפילו לכמה עיתונאים לרדת מהפסים ולתקוף את מה שהם כינו "תופעת ההדלפות", והגדיל אחד מהם שאף קרא לחקור את ההדלפות בפרקליטות.
אז ככה, לקורא מן השורה חקירה של הדלפות נשמעת דבר סביר והגון. אבל מה שלא ידוע לקורא שההדלפות הן נשמת אפה של העיתונות האמיתית, זו שחוקרת וחושפת. בכלל חשוב לדעת שכמעט כל אייטם שמתפרסם בעיתונות מגיע ממקור כלשהו. מובן שלרוב מדובר במקור גלוי, אך לעיתים מדובר במקור סמוי, והוא המקור החשוב.
ניקח לדוגמה את התחקיר "מחדל המיגוניות" שפרסמתי פה בעיתון "כאן דרום". התחקיר חשף כי עיריית אשקלון קיבלה 19 מיגוניות מפיקוד העורף על מנת שתציב אותן ברחובות העיר, אך העירייה, משיקוליה שלה, נמנעה מכך. היא נמנעה מכך גם כאשר התרחשה הסלמה ולעבר העיר נורו רקטות רבות.
באותו נושא:
- "חשיפה": מחדל המיגוניות של עיריית אשקלון
- בעקבות חשיפת "כאן דרום": העירייה הציבה את המיגוניות בדרום העיר
אני נזכרתי אז בתושבי רחוב אפרים צור שסיפרו שהילדים לא יכולים לרדת לשחק בחוץ בזמן הסלמות בגלל החשש מאזעקות. הם סיפרו מה קורה אצלם בבית ועד כמה ההסתגרות בבית והריצה לחדר המדרגות באזעקה מכבידות על חייהם הלא פשוטים גם ככה.
בעקבות החשיפה, שגם הביאה את התמונות של המיגוניות המתייבשות להן במתחם סגור של העירייה, החלה העירייה לחלק את המיגוניות בשכונות הדרומיות. עכשיו ילדי השכונה ותושביה יוכלו לשחק ולנשום אוויר בחצר הבניין בימי הסלמה. זאת מעבר לתחושת הביטחון שמסבות להן המיגוניות.
המקור (אני משתמש בלשון זכר, אבל זה יכול להיות גם נקבה) שהביא לי את קצה החוט הראשוני לא יכול היה לעמוד מנגד כאשר זיהה את השערורייה הזאת. לולא אותו מקור, הסיפור לא היה נחשף, המיגוניות כנראה היו ממשיכות לשבת במתחם הסגור, ותושבי אפרים צור היו ממשיכים לחיות ללא המיגוניות.
אז כן, קוראים יקרים, המקורות וההדלפות הם נשמת אפה של העיתונות, והם נועדו לחשוף לאור השמש את מה שהשלטון רוצה להסתיר מכם.
התחקיר הזה, כאמור, הביא לי כאמור את הזכייה בפרס העיתונאי המצטיין מטעם איגוד דוברי הרשויות המקומיות בראשות אמנון יוסף. חברי ועדת הפרס היו נעמה סיקולר, עורכת העיתון הכלכלי "גלובס"; הפרופ’ לתקשורת יחיאל לימור והעיתונאית דורית שריד.
בנימוקים למתן הפרס נכתב בין היתר: "בכתבותיו הצליח דודי לוי להעביר את תחושת החרדה, הכעס וחוסר האונים של התושבים, כמו גם את התגובות הבלתי מספקות של הגורמים הרשמיים השונים. בעקבות החשיפה ופרסום המחדל החלה העירייה לפזר את המיגוניות בעיר. זו דוגמה ראויה לעיתונות חושפת, חוקרת ובלתי מתפשרת".
אז אם אתם רוצים עיתונות חושפת, חוקרת ובלתי מתפשרת, אתם צריכים לתמוך בכך שיהיו מקורות בכל גוף, כאלה שלא יעמדו מנגד לנוכח מחדלים ולא יעצמו אוזניים ועיניים מול שערוריות.
אז את התודה על הזכייה בתחרות אני אומר לך, מקור שלי. בשמי ובשם הציבור כולו.
ולסיום, אני רוצה גם להודות לאכסניה של כתבותיי כבר יותר מ-12 שנים – מערכת "כאן דרום" – שבזכותה אתם נהנים בכל שבוע מעיתון מעניין ומרתק ומאתר אינטרנט מעודכן ומלא תוכן.