או שתיישרו קו או שתזכו למטר של גינויים ותיוגים שליליים. מסתבר שככה זה עובד משני הצדדים! כל צד מנסה להוכיח שטענתו ודעתו הן הנכונות, ואי-ההסכמה בין הצדדים על אודות הסוגיה "מטפחת" התנהגויות קיצוניות שביניהן הקולות השפויים נבלעים מרצון ושותקים מבלי להבין ששתיקתם והעלמת קולם השפוי במחול השדים היא הקיצוניות.
חודש אלול הוא ימים של חשבון נפש, ימים של סליחות, ועם ישראל עובר ימים מורכבים, שבהם אין לשנאה גינונים. והאהבה בין איש לרעיו מתבצרת מאחורי חומות שבהן בני אדם לפני הכול, אבל לא לפני הדעות, המגזר, התרבות והמפלגה שלה הצבעת בקלפי.
הבחירות לכנסת הוציאו המון שדים. השיימינג חגג משני הכיוונים, אלה שהצביעו מחל תויגו כעדר שוטה, ביניהם ההורים שלי. ההתנשאות מעל בחירה דמוקרטית של אחרים היא מזעזעת בעיניי. השיימינג לא פסח גם על אלה שהצביעו כחול לבן. גם הם הותקפו ללא גמגומים. ההסתה לא עצרה ועבדה שעות נוספות נגד החרדים, והיא הייתה קשה להכלה גם עבור כאלה שאינם מתחברים ומחוברים לדת.
אינני פרשנית פוליטית או מנבאת עתיד, אך לא נראה באופק כי תקום ממשלה בקרוב. אז לפני הבחירות השלישיות והמיותרות, כמו הראשונות והשניות, צריך לרדת מטר, גשם חזק על הארץ, שישטוף את כל הפילוג והשנאה שהבחירות האלה הביאו איתן ובכלל.
אפשר לכתוב ניתוחים מעמיקים על תוצאות הבחירות, על תזוזת המצביעים, על כך שאין מנצח ואין מפסיד, על ספקולציות פנים-מפלגתיות ועל הטובים והרעים. כסטודנטית לממשל, לא חסר חומר לניתוחים וזוויות מבט. אבל כל אלה לא שווים ולו דבר אם לא נלמד אנו בתוך עמנו לחיות אם נלמד שלמחלוקת יש בסיס אחד, ותפקידה לקדם, להעמיק וללמוד יותר. המחלוקת היא אבן יסוד בין חכמינו ז"ל. התורה בנויה מפניני חכמה שהופקו ממחלוקות בין תלמידי חכמים. בניגוד להיום, אז המחלוקת הייתה מקדמת ומובילה להעמיק בדברים ללמוד ולהשכיל על מנת להגיע לתשובה הנכונה ביותר.
בעידן הזה צריך לומר שלא זה שמרים את הקול חזק יותר הוא הצודק ולא מי שבוטה בשפתו מכתיב את הטון. הקולות השפויים צריכים להפסיק לשתוק. בגלל שתיקות ארוכות הקיצוניות הרימה את ראשה, והיא כבר לא מיעוט.
ימים טובים באים עלינו, ימים של סליחות וחגים עם אווירה משפחתית והרבה איחולים לבביים של חג שמח לכל המכרים. באותן הברכות אברך אותנו שנאמר "שלום ולא להתראות" לקמיל פוקס מהמדגמים, כי תקום כבר ממשלה. ושנרבה באהבת חינם.