הקמפיינים הפוליטיים של המועמדים לבחירות (המיותרות) לכנסת ה-22 תופסות את כל הכותרות בכל ערוצי התקשורת. אני חוששת שהנצחתו של הנגיד באוניברסיטת אריאל, יגאל כהן אורגד ז"ל שנפטר השבוע, לא תקבל את המקום הראוי והמכובד שאיש זה צריך לקבל. לכן חשוב לי לכתוב עליו מילות הנצחה.
יגאל כהן אורגד נפטר ביום שלישי 27.08.19 לאחר מלחמה ממושכת של שנתיים במחלת הסרטן. הוא היה מאבות האוניברסיטה ושימש בה נגיד. רק לפני חודש פגשתי אותו, ישבנו עם מר יגאל אורגד, נציגי הנהגות הסטודנטים. בשורת מותו הייתה תדהמה עבורי וגרמה לי לצער עמוק שאני לא יודעת להסביר. לא הייתה לי היכרות עמוקה עם האיש, אבל הוא נגע בלבי. כחלק מתפקידי אני מסיירת במוסדות אקדמיים שונים בארץ. כשהגעתי לאריאל, הרגשתי שאני נכנסת לבית, והתחושה הזו שמורה בדרך כלל רק לבית שלי, האקדמית אשקלון. יגאל קיבל אותנו בקבלת פנים חמימה ומחבקת. היה לי חיבור איתו מהרגע הראשון, אז נשארתי לדבר עם האיש.
יפה טבג'ה. צילום: פבל
יגאל כהן אורגד היה שר אוצר בממשלת שמיר, חבר כנסת לשעבר ושימש נגיד באוניברסיטת אריאל שבשומרון. איש בעל חוש הומור מפותח – שטעימה קטנה ממנו ביום אחד של היכרות גורמת לתחושת קרבה וחץ קופידון היישר ללב. הצגתי את עצמי בפניו כיו"ר אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית אשקלון, והוא מיד הביע בפניי חום וקרבה כאילו והיינו משפחה. הוא סיפר על היחסים הקרובים שלו עם מנכ"ל ומייסד המכללה ד"ר פנחס חליווה, סיפר בצניעות נטולת אגו על כך שנעזר בד"ר פנחס במאבקים השונים שניהל באוניברסיטה וכמה הוא מעריך אותו, הערכה הזו הושלכה גם עליי בעת ההיכרות, כמי שמגיעה ומייצגת מאקדמית אשקלון.
כמו בהיווסדה של האקדמית אשקלון, גם מאחורי אוניברסיטת אריאל יש סיפור שלם של אמונה, נחישות, מסירות, התמדה ועבודה קשה. אולי זה מה שגרם לי להרגיש מיד בבית באותה אוניברסיטה, השותפות מאחורי המקום, הסיפור מאחורי.
באותו מפגש אני ויגאל זיכרונו לברכה עשינו סרטון שבו הוא מוסר דרישת שלום חמה מלווה בהומור למנכ"ל המכללה ד"ר פנחס חליוה. צחקנו, ומהסיפורים על דרכו האקדמית, על המאבקים שניהל, למדנו והשכלנו מהחזון הענק שהיה לאיש.
אני נפרדת במילים אלו מאדם שלא הכרתי לעומק, אך השאיר חותם גדול במקומות שבהם היה. ומהסיפורים על האיש אני מבינה שהייתה לי זכות להכיר ולהיחשף לאיש עם מסירות ומוסר עבודה שהיה בהם שליחות למקומות שהאמין בהם.
"רק אתמול" הוא סיפר לנו על הדברים הגדולים שהוא הוביל, עם הרבה חיוך, תשוקה וכריזמה ואפילו דיבר על דברים שיוביל בעתיד. לרגע לא חשבנו שאנחנו מקשיבים לאדם שנלחם על חייו ושעון החול שלו דופק. לרגע לא חשנו שמאחורי חוש ההומור והעיניים הנוצצות יגאל בעוד ימים ספורים לא יהיה בין החיים.
אני מקדישה את הטור הזה להנצחתו של אדם ראוי – יגאל כהן אורגד ז"ל – על השפעה בחברה הישראלית, על השקעה בסטודנטים, על אוניברסיטה מוצלחת ועשייה ענפה. יהי זכרו ברוך.
