האמת המרה של הרב רפי פרץ | פיני ביטון

בכבוד רב?

אין ספק לגבי היותו של שר החינוך הרב רפי פרץ אדם ערכי. באותה נשימה ניתן כבר לומר שהוא פשוט טירון פוליטי. אמרו כבר ש"חכם לא נכנס למקום שרק פיקח יודע לצאת ממנו". והאיש פרץ הוא הרי לא טיפש, אז איך? במקרה הזה הכול קם ונופל על הניסיון. חוסר הניסיון של הרב, ואני מדגיש הרב רפי פרץ, הביא אותו לומר את האמת! מוזר, לא? הרי כולנו מצפים לשמוע תמיד את האמת, אז למה שתהיה כאן ציפייה לשמוע משהו אחר מלבד האמת? טוב נו, זמר ותיק כבר שר על זה ש"אין אמת אחת". ובכל זאת, האמת במקרה הזה נמצאת איפה שהוא בנקודת המבט של כל אחד מאיתנו. נושא הלהט"ב, שנטחן כמעט עד דק, ימשיך להיות  מרכזי בחיינו. הוא ימשיך להיות כזה כי אנחנו חיים בעידן אחר.

ההתנגשות החזיתית בין ההלכה לבין נטיות מיניות של בני אדם היא בלתי נמנעת. לצערנו, אנו צפויים לעוד "מלחמות" מגדריות כל עוד את השיח מובילים פוליטיקאים. נושא טיפולי ההמרה, הנושא שלמעשה בגללו "נפל" הרב פרץ בלשונו, הוא בכלל נושא מקצועי-מדעי. הבורות של רובנו בנושא לא מונעת מרבים מאיתנו מלהיכנס אליו ולקבוע קביעות שאין להן על מה להסתמך מלבד תחושות הבטן שלנו. למה אנחנו עושים את זה? למה אנחנו ממהרים לנכס לעצמנו ידענות מופלגת בנושא שאפילו מומחים בתחום לא נשמעים כל כך החלטיים לגביו? התשובה לכך היא פוליטיקאים.  כן, חברים, פוליטיקאים חדי עין שמזהים קרקע לניגוח ומובילים את השיח לכיוון שהם רוצים: צביעת היריב בצבעים קודרים והפיכתו ל"מסוכן לדמוקרטיה".

פיני ביטון "בלי חשבון"

אין כאן רגע דל. החדשות, שחלקן מזוויעות, מתחלפות כאן בקצב מטורף, והנושא הזה לכאורה מתחיל לדעוך, אבל אל תטעו. החופש הגדול אמנם כאן, אבל אוטוטו נגיע לפתיחת שנת הלימודים, הבחירות יהיו בדיוק בישורת האחרונה והרי לך, חבית בערה שתהיה נפיצה יותר מיום ליום.

גם הניסיונות של הרב פרץ לברוח מהאמירה הראשונית שלו לגבי טיפולי ההמרה לא יועילו ככל שהדבר נוגע ליריבים הפוליטיים. הרכבת כבר יצאה מהתחנה ואיש אינו יודע היכן תעצור. מה שבטוח הוא שבתווך ימשיכו נערים ונערות להתמודד עם בעיות של זהות מינית. האמת היחידה בנושא זה היא שהכול תלוי בתא המשפחתי היציב. אז אם מישהו עדיין מצפה שפוליטיקאים ייתנו מענה בהיבט חברתי רחב לסוגיה כל כך מהותית בחיינו כאן במדינה היהודית והדמוקרטית, רצוי שינמיך ציפיות.

בכלל רצוי מאוד לכולנו להיות פחות יומרניים ופחות "ידענים". אני עצמי מודה שאני סובל מבורות כלשהי בנושא זה, ולכן אני מרשה לעצמי להיות פחות נחרץ בדעותיי. בדבר אחד אני כן בטוח: אף אחד לא רוצה להתחלף עם מי שנולד שונה. אפילו על ההגדרה "שונה" עוד מעט יקום ויכוח. ככה זה כשאתה חי בחברה פתוחה השואפת לחופש מלא לכל הפרטים החיים בתוכה. ככה זה לטוב ולרע. נשאר רק לקוות שאת השיח הנכון ימשיכו לנהל אנשי מקצוע מול רבנים ומאחורי הקלעים. לא מול מצלמות ולא פוליטיקאים.

ההילה שעל ראשו

ביקורו של ראש הממשלה בעירנו היפה בתחילת השבוע היה עבורי ועבור חבריי מהעיתונות המקומית הזדמנות פז למפגש כמעט בלתי אמצעי עם האיש הכי חשוב, הכי מדובר, הכי שנוי במחלוקת, הכי אהוב, הכי שנוא, הכי נערץ, הכי דחוי, הכי הכי הכי הכי… כן, קוראים יקרים, זה ביבי, הוא הכי הכי.

נתניהו וגלאם בעיריית אשקלון. צילום: סיון מטודי

מעולם לא הסתרתי כאן ולו פעם אחת את תמיכתי הבלתי מסויגת באיש הזה. כידוע, אפילו מתנגדיו הקשים ביותר לא מערערים על יכולותיו המרשימות. העובדה שממש בימים אלה הוא עקף את בן גוריון בשנות הוותק על כיסא ראש הממשלה רק הוסיפה לעוצמת המעמד של הגעתו לכאן. היכולת שלו להתנהל באופן כל כך מרשים כאילו במנותק ממה שמתחולל סביבו ברמה האישית רק מוסיפה להערכתי אותו כאחד שעובד כל בוקר למעני ולמען כולנו.

אני בטוח שיעמוד במה שהבטיח לאשקלון. לא רק ממניעים פוליטיים (אני לא משלה את עצמי שזה לא חלק משיקוליו, אחרי הכול הוא פוליטיקאי מספר אחד), אלא גם ובעיקר ממניעים לאומיים. המסר לאויב חייב להיות ברור: ישראל לא מפקירה לא את חייליה ולא את אזרחיה. ברמה האישית שמחתי על הזדמנות להודות לו על כך שהוא ממשיך להיות ראש הממשלה שלנו ולהעניק לנו מיכולותיו, למרות כל התקפות נגדו. מאחל לו ולנו שימשיך ובכל הכוח.

ברח אהוד, ברח!

מקווה שבזמן קריאתכם שורות אלה זה יהיה אחרי שאהוד ברק הודיע על פרישה מהמהלך של חזרתו לחיים הפוליטיים. ברגע כתיבת שורות אלה מתפרסמות התמונות בפתח אחוזתו של הפדופיל המורשע אפשטיין. ואני תוהה, מה נסגר, מר ברק? אתה באמת מאמין שכולם עד כדי כך נאיביים/ טיפשים/ נטולי בינה בסיסית? אתה איתי, אהוד? אתה עדיין עומד על זה שביבי הוא העבריין? אתה בטוח שאתה רוצה להמשיך להחזיק את השופר של התנועה לאיכות השלטון? לשמחת כולנו, היום הכול חשוף, שקוף ובלתי ניתן עוד להסתרה! יידע זאת כל מי שחפצה נפשו במנעמי השלטון! לענייננו: ברק, שלמעשה הוא עדיין שותפו העסקי של העבריין(לא להאמין!), ממשיך להסביר מעל כל במה אפשרית שהוא לא ידע ושלא היו נערות כשהוא שהה שם ועוד כל מיני בלבולי ב… הוא אפילו "שוקל להפסיק את עסקיו עם האיש". כמה נלעג יכול אדם להיות? עכשיו שתבינו: האיש לא רק רצה לחזור לחיים הפוליטיים ולהציל אותנו מנתניהו כהגדרתו, האיש חושק בתפקיד ראש הממשלה, לא פחות. אני אפילו לא בטוח אם היה ראוי להשחית עליו כמעט 200 מילים.

ברח אהוד, ברח כל עוד אפשר, בלי לתת הסבר מלא לחוקרים, או שכבר מאוחר לך.

ביי שלי, ותודה

שלי יחימוביץ'. צילום: מוטי מילרוד

לא, לא הייתי מחסידיה ולא מתומכיה הפוליטיים, אבל בהחלט הערכתי ועודני את היושרה את החריצות ואת העשייה למען חברה טובה יותר, צודקת יותר וחופשית יותר. עם 69 חוקים שרשומים על שמה, שרובם ככולם בתחום של החברה והפרט בתוכה, אין לי אלא להצדיע לה ולקוות שיבואו לפוליטיקה עוד ועוד שלי יחימוביצ’ים/ות, רק אם אפשר… עם דעות טיפ טיפה יותר ימניות.