על מה שוחח פיני ביטון עם בנו של הרב ברדא?

שלום לבן הרב

האמת היא ששקלתי רבות אם לעסוק שוב בנושא הרבנים וזיקתם לפוליטיקה המקומית. אבל פגישה אקראית (או שמכוונת מלמעלה, סיעתא דשמייא) שקיימתי השבוע עם בנו של… מר אליהו ברדה המכהן גם כעוזרו של ראש העיר טרפה את הקלפים. בשיחה, שהייתה די ידידותית יש לומר, עלו בעיקר שאלות שנוגעות לקשר ההדוק בין חצר הרב לרשות. גילוי נאות: האיש כל הזמן הדגיש שהוא שמח על הפגישה ועל ההזדמנות לענות על השאלות והתהיות שלי.

במילותיו שלו הוא מסביר עד כמה תפקידו ברשות אינו תולדה של פרוטקציה, אלא תוצאה של צורך. הוא ממשיך ומסביר שדווקא היותו בנו של הרב מנעה ממנו תפקידים יותר גבוהים בעבר. הפעם נאלץ לקבל תפקיד שבמהותו עוסקת בגישור על פערים ובניתוב משאבים באופן מושכל לטובת האוכלוסייה התורנית והאחרת.

פיני ביטון "בלי חשבון"

“ומה עם מראית העין?” הקשיתי. הוא יטען שאילולא מראית העין, הוא היה בתפקיד גבוה יותר. “או-קיי, ומה עם התמיכה באירועים של חצר הרב דווקא? הרי יש הקצאה לעמותות. למה גם הפקת האירועים שלכם צריכה ליפול על הרשות?” שאלתי. הוא טען שלא כך הדבר, ואין כל חריגה בתמיכה לעמותות של הרב מעבר למה שמוצהר. או-קיי, אין לי כלים לבדוק את זה. אני משאיר זאת למי שצריך.

עלו גם סוגיות עמוקות יותר על זיקה לא תקינה (לטעמי) של חצר הרב לקבלן שעובד עם הרשות. הרב אליהו יסביר כי הכול כשר למהדרין. מותר לכל אדם לתרום לעמותה תורנית, גם אם העמותה קשורה בדרך כזאת, או אחרת, לרשות איתה עובד הקבלן. אני נשאר בדעתי ומשאיר זאת ככה בחלל האוויר. לטעמי בכל אופן הנושא הזה מריח (מדובר על קבלן פינוי אשפה…) לא משהו. או-קיי, אז יבדוק מי שצריך לבדוק. ונקווה שהכול כשר וגם מריח טוב. נפרדנו בחיוך, האיש באמת נחמד ונעים הליכות. וככה הלכנו כל אחד לדרכו כשבאמתחתו שאלות סגורות, וגם כמה שעדיין פתוחות. מניח שניפגש שוב.

חזות ביטחונית

כפי שכבר הבנתם ובוודאי חלקכם גם ראה, הוצבו סופסוף המיגוניות (רובן ככולן בשכונת שמשון). כשמגיעה מילה טובה היא תיאמר. אף על פי שברור כי הזרז העיקרי להצבתן הוא דווקא עיתון “כאן דרום” שהציף את המחדל, עדיין מגיעה מילה טובה לעיריית אשקלון על שהבינה ופעלה די מהר. או-קיי, אז יש לנו מיגוניות, והכול סבבה. הכול סבבה? לא ממש. אולי בגלל שאין מספיק ואולי בגלל שהיה עניין להרגיע את התושבים דיירי הבניינים, אבל מרכזי חנויות הומי אדם היו חייבים להילקח בחשבון כבר בשלב הראשון. נקווה מאוד שבהמשך (הבנתי שיש עוד בדרך).

קבוצת ה-WhatsApp של "כאן דרום"

רק חדשות ועדכונים, בלי דיבורים ובלי חפירות. הקליקו להצטרפות: https://bit.ly/2Xc39PK

לעניין החזותי. תראו, קוראיי היקרים, “כתמי הבטון” האלה שצצו פתאום בשכונת שמשון הם חתיכת מפגע חזותי בכל שטח אורבני. אני מודה, זה פשוט מכוער. אבל בינינו, עדיף שכונה מכוערת עם אנשים בריאים ושלמים מאשר שכונה יפה עם אנשים חולים ופגועי חרדה ונפש רחמנא ליצלן. אני מניח שכתמי הבטון האלה, לדאבון הלב, הולכים ללוות אותנו בשנים הקרובות. הם יהפכו לחלק מהנוף הטבעי שלנו. משום כך ומתוך ידיעה שככל הנראה יוצבו עוד כאלה (גבעת ציון הישנה, מגדל), אני רוצה להאמין שמישהו שם במינהל הנדסה או באגף איכות הסביבה חושב על תוספת ויזואלית שתיתן למבנים האלה קצת יותר חן. יש מושג באדריכלות שמדבר על הפיכת הדפקט לבעל אפקט. יצירתיות, זה כל הסיפור. מקווה שכך יקרה. אריק בר ששת, לטיפולך.

יש אופוזיציה!

הבליץ התקשורתי (בפייס ובמדיה הכללית) של איתמר שמעוני נגד ראש העיר המכהן, כשמול זה תגובות עוקצניות על מה שהיה כאן פעם מצדו של תומר גלאם, מבטיחות לנו קיץ שמח. אני מבחינתי מברך על זה. לא משנה מה ולמה, חשוב מאוד לכל שלטון, ויהיה זה השלטון הטוב ביותר, שתהיה אופוזיציה בועטת! זה בריא למערכת, זה מחדד את העשייה של הרשות, וזה מחייב את הרשות לשים לב ולנהוג בקלה כבחמורה, ככל שהדבר נוגע למנהל תקין ובכלל.

אני מניח שיהיה לזה המשך, אני מניח שנושא קבוצת הכדורגל מעניין חלק מזערי מהציבור. אבל בלי קשר ועדיין. אופוזיציה בועטת מבטיחה שלטון עובד שבודק את עצמו. לעניין קבוצת הכדורגל: הפועל אשקלון היא נכס של העיר. היום היא למעשה קבוצת הייצוג העיקרית, בלי לפגוע חלילה ביתר הענפים. כך היה, כך יהיה תמיד. אין לי מושג לאן זה ילך ואיך יפתרו את הסוגיה הזאת. לי חשוב שמטרה אחת בסיסית תישמר ואף תתחזק: מחלקת הנוער! העתיד של הקבוצה יקום וייפול רק על זה. השקעה נבונה באנשי מקצוע מתאימים (יש כאן בעיר מספיק טובים) מפה ומבחוץ ביחד ותקצוב הולם לבניית מערכת חינוכית תומכת ובריאה עם ראייה לטווח ארוך יביאו תוצאות. כל הגחמות של הישגים מיידיים בלי הסתכלות קדימה סופם להביא אותנו שוב לאותה נקודה.

ימינה פנה

הבוקה ומבולקה שמתחוללת בפוליטיקה הארצית מעייפת. הציבור נקעה נפשו מכל המהלכים שמביאים אותנו כל פעם מחדש לאותה הנקודה. תראו יקיריי, אין ספק שביבי נתניהו נמצא באחת התקופות הקשות ביותר שלו, הן ברמה האישית והן ברמה הפוליטית. האיש הזה הוכיח שרידות יוצאת דופן בשנים האחרונות לצד עשייה חוצת יבשות ועטורת הישגים בלתי רגילים כמעט בכל תחום, והוא לא הולך להיעלם בן רגע.

אולי זאת הקדנציה האחרונה שלו ואולי לא. אולי הוא יעשה עוד קסם. בלי קשר לכל זה, מאחר שלאחר סקירה וחריש עמוק בין כל הנפשות הפועלות לא מצאתי אישיות שאפילו מתקרבת לגירוד היכולות של האיש, ומאחר שממילא המדינה הזאת נמצאת בצד הימני (75%) ומאחר שאין שום תרחיש בו יכולה להיות ממשלה על בסיס שמאל/ערבים – אני רוצה הפעם לקרוא דווקא לבוחרי השמאל לייט (אלה שזזו לכיוון כחול לבן ואלה שקצת עם העבודה): בואו פעם אחת תהיו ריאליים, תבחרו בקול ההיגיון ושימו “מחל” בקלפי ותייצרו גוש ימין אמיתי שלא ניתן לסחוט אותו. עזבו את ביבי בצד, לכו עם היגיון המציאות ותנו פעם אחת למדינה יכולת לקבל ממשלה לא סחיטה. תיהנו עוד קדנציה אחת מיכולותיו של האיש, והפעם ללא חסמים, וכולנו נרוויח.

אני יודע שאני נשמע נאיבי עד כדי הזוי, אבל דחילקום, עדיף להיות הזוי ונאיבי מאשר צודק ועקרוני שרץ כל פעם לבחירות בגלל גחמה של מפלגה עם ארבעה-חמישה מנדטים.