פייגלין כמשל
תרצו או לא, בפוליטיקה הכול עניין של טיימינג וחוש ריח טוב. העובדה היא שמפלגות מבוססות כמו כולנו של משה כחלון וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן ואפילו מרצ מדשדשות בסביבות אחוז החסימה, ואילו משה פייגלין עם זהות זוכה לתמיכה מציבור רחב של מצביעים. הסקרים, על מגרעותיהם, חוסר הדיוק ונדנדת המספרים שבהם, מדברים על בין שלושה לשבעה מנדטים.
באופן די מפתיע דווקא הנושא שבזכותו הוא כנראה ייכנס לכנסת לא נמצא בראש סדר העדיפויות, כך לפחות על פי המצע והמיקום של האיש שבא מעלה ירוק והביא איתו את הנדוניה של המפלגה. רון צפריר, מספר תשע ברשימה, הוא חולה סרטן ומראשי המאבק לשחרור החסמים באספקת קנאביס רפואי. סוגיית הלגליזציה של סמים קלים, ובתוכה גם פתרון משבר הקנאביס הרפואי, הפכה לאחד מגורמי המשיכה העיקריים של זהות, ולסוגיה הזו מתברר מתחברים עשרות אלפי אזרחים.
פייגלין, שנחשף לקנאביס הרפואי בעת מחלתו של אביו ואז גם הכיר את הסטנדאפיסט עידן מור (המוכר בשם הבמה גדי וילצ’רסקי), הבין בחושיו המחודדים שיש כאן הזדמנות. פייגלין יטען שמדובר בסוגיה שנמצאת בליבת העקרונות שלו בדבר צמצום מעורבות המדינה, הן בלגליזציה של הסמים הקלים לכלל הציבור ובוודאי באספקה חופשית של קנאביס רפואי לחולים הנזקקים לו. פייגלין טוען כי הכשלים בשוק נגרמים מחברות גדולות החוסמות את הדרך לאחרות ומקבלות תמיכה ממשלתית לכך. הבחור צודק. ובכל זאת, המצע של זהות הוא סוג של פרדוקס.
פיני ביטון. "בלי חשבון"
בקווי היסוד של זהות יש מה שנראה כסתירה פנימית: מדינה יהודית המשיבה את מרב החירות לאזרח, מבצרת את ערכי המשפחה והקהילה, מקיימת כלכלה חופשית, מממשת את ריבונותה בכל חלקי ארץ ישראל שבשליטתה, ובראשם בהר הבית, וחותרת לסיום מצב הלוחמה ושפיכות הדמים באמצעות ניצחון על אויביה. איך מבצרים את ערכי המשפחה ומשיבים את מרב החירויות לאזרח? איך חותרים לסיום מצב הלוחמה? בדרכי שלום משא ומתן והסדר? לא. באמצעות ניצחון על אויביה.
בין החברים בזהות אפשר למצוא את הרב חיים אמסלם, פליט ש”ס. איש שאני מאוד מעריך בשל היותו איש פתוח, מכיל ומקרב, האיש שהעז לצאת נגד ש”ס ומהלכיה ה”צבועים” כהגדרתו, שבמקום לייצג את הספרדים ולהחזיר עטרה ליושנה, שולחת את בניה להתחנך אצל הליטאים, על כל המשתמע מכך.
הפרדוקס נמשך: “המפלגה דוגלת גם בהיתר נישואין לכל אחד לפי רצונו ודרכו, בביטול רישום הנישואין הממשלתי, וביטול מונופול הרבנות בכשרות". אבל באופן פרדוקסלי המצע דווקא מעמיק מאוד את מעורבות הדת במדינה, על פי העיקרון שלפיו: “המוסדות הממלכתיים של המדינה צריכים להיות מחויבים להלכה ולמסורת ישראל”.
כך, למשל, הוא מציע הקמת בתי דין לפי המשפט העברי, אם כי מסייג כי רק מי שירצה בכך יבוא בפניהם. בנוסף, הלכה אורתודוקסית היא זו שתקבע את הגיור. יהודי שאינו מוכר ככזה על פי ההלכה יוכל לעלות לארץ, אך לקבל רק מעמד של תושבות ולא אזרחות. בקיצור חלב עם בשר ולא בהפרש השעות הנדרש על פי ההלכה, אלא לפי כושר העיכול.
קנאביס. המנצח הגדול של הבחירות? אילוסטרציה: דוברות המשטרה
פייגלין ידוע בחושיו המחודדים, אותם החושים שהובילו אותו אל ממפלגת השלטון הליכוד כדי לשנות מבפנים ולהשפיע. האמת היא שחרף העובדה שהוא עצמו לא שרד בליכוד, השינוי שעברה מפלגה זו מימין ליברלי עם אהדה למסורת למפלגת ימין עמוק סופר-שמרנית עם מאפייני דת ומדינה אולטרה אורתודוקסיים מעיד כי פייגלין הצליח לחולל מהפכה גם אם לא יודו בכך בכירי הליכוד. בתוך הליכוד הוא פעל בחטיבת מנהיגות יהודית ואף השאיר בה ממשיכי דרכו, כגון ציפי חוטובלי. לאחר שהתמודד פעמיים על מנהיגות הליכוד, מול ביבי – עליו כנראה נכתב השיר “איך זה שכוכב אחד לבד מעז..” – ב-2015 הוא נבעט החוצה על ידי נתניהו והקים את זהות – תנועה ישראלית-יהודית.
אין לי מושג ירוק כמה קרוב לסקרים הוא יגיע עם מפלגתו החדשה. אין לי מושג ירוק מה באמת יוביל את המפלגה במידה והיא תיכנס לכנסת, הקו המשחרר את המדינה מהתערבות בחיינו או הקו השמרני שנמצא באותו מצע ונאמר באותה נשימה. דבר אחד בטוח: האהדה לה הוא זוכה בעיקר בגלל רכיבה על נושא בוער ואקטואלי היא הקלף המנצח. המצע עצמו יכול לדבר בעשר שפות, אבל הכותרת היא העיקר.
לאנשים אין באמת זמן לקרוא מצעים ולהתחבט בסוגיות לעומקן. לאנשים אין באמת זמן לעשות השוואה בין מועמדים על פי חקר מעמיק. מספיק מסר אחד קליט, ברור, אקטואלי (רצוי גם טיפה סקסי), ויאללה קדימה. את זה פייגלין כנראה מבין טוב מאחרים. את זה פייגלין הלוחם האקטיביסט הכי מנומס באולפנים יודע לעשות, וזה כנראה מה שיוביל אותו פנימה חזרה לבית המחוקקים. לנו נשאר תמיד לקוות שאחרי שהעשן יתפזר, התמונה תהיה ברורה וגם אופטימית. בשבילי אופטימית זה שתהיה לו הצלחה אמיתית עם הלגליזציה של הקנאביס. אבל לא לגליזציה מופקרת. לגליזציה מבוקרת. הנה, אפילו אני יודע לייצר פרדוקס.
שחקנית חיזוק
ההודעה על הצטרפותה של אלונה ברקת לנבחרת של הימין החדש עוררה תגובות רבות בציבור. רבים תהו מה היא כבר יכולה להוסיף לימין החדש מלבד רזומה של הישגי קבוצת כדורגל שאותה רכשה לפני מספר שנים. הדעות היו חלוקות. אוהדי הפועל באר שבע, שרובם לא הסתירו את אכזבתם מהמהלך שעשתה, יטענו באותה נשימה שהמדינה הרוויחה אשת עשייה שתחזק מאוד את הימין החדש. השבוע היא ביקרה כאן והעניקה ראיונות למספר מקומונים. עבדכם הנאמן לא פספס הזדמנות לפגוש אותה ולתהות מקרוב על בת המקום שעשתה דבר או שניים בכדורגל ובכלל.
אלונה ברקת. אלופת המדינה. צילום: ניר קידר
פגשתי בחורה נאה, צנומה ומחויכת. מראה שבהחלט לא מסגיר את האישיות העוצמתית המסתתרת. לי כצרכן ספורט כפייתי לא היה צורך בנבירה בגוגל לקראת המפגש. כך או אחרת, ביקשתי בעיקר לתהות על קנקנה כפוליטיקאית חדשה. ביקשתי לשמוע אם יש כאן פוליטיקאית מזן חדש. מודה על האמת, זה קצת בעייתי כשאתה בא משוחד, רוצה, מאמין. אחרי הכול היא עשתה בספורט הבאר-שבעי את מה שאני מייחל לו כבר שנים כאן אצלנו. אז זה בסדר לרצות שהיא תתאים גם לפוליטיקה הארצית. והיא הרי משלנו. אז?
טוב נו, לאחר שיחה קולחת בת שעה ומחצה, שיחה פתוחה, לא ריאיון, אני יוצא מרוצה. הגברת הגיעה לעבוד. לא ביקשתי ממנה לפרוש בפניי משנה סדורה לגבי מה תעשה, אם וכאשר, אבל בהחלט רציתי לראות את הברק בעיניים. הברק הזה שמופיע אצל אנשים עם אמונה מהולה ברצון טוב ונפש חפצה. הוא היה שם, הברק הזה. הרצון להביא לפריפריה בעיקר (כולל העיר שבה נולדה) את הבשורה שאומרת: אנחנו סופרים אתכם. רק מי שחוללה מהפכה חברתית באופן הכי עמוק יכולה לבוא עם אמונה כזאת.
האמינו לי, כמי שהכיר את הקהל של הפועל באר שבע בעבר, הבחורה חוללה מהפכה. לקנות קבוצה ולפזר כסף כל בעל אמצעים יכול. לקנות את לב הקהל ולשנות את אופיו ודרך חשיבתו, את זה לא עושים בכסף, את זה עושים עם הרבה לב, נשמה, אמונה ואופי חזק. אחי היקר כתב פוסט (ששותף אגב על ידי בנט עצמו) בבוקר שלמחרת, הודעה על הכניסה לימין החדש, עם הכותרת: “אם היא תעשה ברמה הארצית רק מחצית ממה שעשתה בבאר שבע, דיינו”. ואני אומר, שלא תעשה בכל הארץ, שתתעסק רק בפריפריה.
חוץ מזה, הכנסה של אלונה למקום השלישי בימין החדש מעבירה מסר. מכל המסרים של הימין החדש המסר העיקרי (ואולי בלי לכוון לכך) הוא כוחה של האישה בפוליטיקה. כשבשלושת המקומות הראשונים מופיעות שתי נשים כל כך משפיעות אני מרגיש שיש כאן בשורה ענקית. בהצלחה לאלונה ולנו!
