אסור שהשכלה גבוהה תהיה תקרת זכוכית עבור הורים צעירים.
הכנסת מתפזרת לבחירות, אבל אני ממש לא מתכוונת להתפזר יחד איתה.
בשנה קודמת יזמנו הצעת חוק משותפת עם חבר הכנסת איציק שמולי וערן חרמוני – שכל מוסד אקדמי מעל 5,000 סטודנטים יחויב להקים מעונות יום עבור אימהות ואבות באקדמיה.
הצעת החוק נולדה ממספר לא מבוטל של פניות מסטודנטיות במכללה לעזרה. הן שיתפו אותי בקשיים שלהן להיות אימהות עם סטטוס של סטודנטיות באקדמיה. הן שיתפו אותי בדילמה שדופקת להן על דלת ימים אחרי הלידה: להפסיק או להמשיך את הלימודים? ואם ממשיכים – איך?
היפה בעיניי בפנייה שלהן אליי היה שהן ידעו מה הן רוצות, מעון ילדים במכללה. ביררתי עם שותפיי יושבי הראש במוסדות שונים בארץ ומצאתי כי מעונות ילדים מתקיימים במקומות בודדים ברחבי הקמפוסים בארץ, פחות מעשרה מתוך 46 מוסדות לימוד! ואם המעונות קיימים, אז חלקם ב"חצי כוח”. מקצים עבורם שטח, וההורים חתומים על כך שלא המוסד ולא האגודה אחראיים וסלמת'ק. זה גם פתרון ויכול להיות שהוא טוב, אך אסור לו להיות קבע, אלא רק זמני. ומכאן הבנתי שמדובר במצוקה ארצית.איציק שמולי עזר לנו לתרגם את המצוקה להצעת חוק.
כל כך התרגשנו שהיוזמה מאשקלון הופכת להצעת חוק שתחול בכל מוסד אקדמי בארץ. אני רואה בכך בשורה חברתית יוצאת דופן.
הנושא הזה כל כך שאב אותי, שמצאתי את עצמי “מולידה” חלום: להקים מעון ילדים במכללה האקדמית אשקלון! ואני לא אנוח עד שהחלום יתממש.
אסור לנו להסכים שבעידן המודרני אימהות ואבות יהיו בדילמה אם להמשיך או להפסיק את הלימודים כי התווסף לחייהם ילד.
הגשמה עצמית בפרק ההורות היא לא חטא! ההפך הוא הנכון. החיים לא נגמרים כאשר הופכים להיות הורים.
הצעת החוק לא עלתה לקריאה. בכל פעם מרפי דאג שסערה ציבורית תתפוס את שולחן הדיונים, אך המשכנו בזירות שונות ואחרות לקדם את מעון היום באופן מקומי במכללה באשקלון, ואני מקווה ומאחלת שבקרוב אוציא הזמנה לחגיגות הקמת המעון.
הכנסת מתפזרת והצעת החוק שלנו יחד איתה, אבל הנחישות להקים מעון יום ממוקדת.