תפסיקו לרוץ, תנשמו אוויר!
אנחנו חיים בעידן רץ, כולנו ממהרים, לא תמיד עם סיבה, אנחנו רצים ורצים ולפעמים אולי מבלי לשים לב שאנחנו על אוטומט יומי. במקום ליהנות מהרוח שברכבת הרים, אנחנו רצים מבלי לעצור לנשום את הרגעים שבחיים.
צריך לעצור, לחוות, להרגיש! את הריצה נשאיר לספורטאים.
השבת עצרתי! למען האמת, כל חיי אני עוצרת בשבת – היא השלווה שלי. אני שומרת שבת ומחוברת מאוד לדת. אך מעבר לקשר הדתי, המתכונת של העצירה בשבת כל כך מדויקת. מדויקת כמו השבת שעשיתי עם הסטודנטים בירושלים.
הסטודנטים מאשקלון בירושלים
נסענו כ-70 סטודנטים כחלק מפרויקט “לגעת ברוח” לסמינר משמעותי חמישי, כולל שבת בכותל.
רגע משמעותי בסמינר היה בבית הכנסת היפה ביותר בארץ שנמצא במנהרות הכותל. התפילה שם והשהות בשישי בערב לפני הקידוש היא בין הדברים המרגשים והמעירים שאפשר לחוות. בין התפילות שרנו שירי שבת. הייתה בבית הכנסת שמחה ושלווה אמיתית שמילים לא יכולות לבטא ולהסביר.
אחרי בית הכנסת המשכנו לכותל, ואין תחושה דומה לשישי בערב בכותל. הקיר הזה הוא פיסת היסטוריה שלמה שמסמלת יותר מהכול את ניצחון היהדות, את משאלות הלב של יהודים מכל רחבי העולם.
הסטודנטים בתמונה משותפת במוצאי שבת
לאחר נגיעה בקודש המשכנו לסעודת שבת חגיגית, שרנו וחתמנו את הסעודה בישיבת מעגל ענק של כל המשתתפים, שיתפנו בתחושות ומעבר לכך עצרנו. עצרנו ושיתפנו באופן אישי בקבוצה על רגעי האושר בחיינו. הסטודנטים שיתפו בסיפורים אישיים, מטלטלים ומרגשים, ובהישרדות היומיומית. גם אני שמתי הכול בצד, לא הייתי יו”ר, הייתי יפה, מול המון סטודנטים שבשבת הזו גרמו לי להרגיש שאני בשבת עם משפחה.
יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל
מעבר לסמינר, בכל יום רביעי בשבוע כחלק מפרויקט "לגעת ברוח", הסטודנטים עוצרים את הרכבת המהירה של החיים ונוגעים בשאלות מהותיות על החיים, נוגעים במקומות של עצב, כישלון, הצלחה ורגעי אושר. הם עוצרים מרוץ כדי לחוות ולקבל תובנות ומודים גם על מה שיש.
בעייני הדבר החשוב ביותר שהם עושים – הם עוצרים!
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
גם אני מגיעה בימי רביעי מבחירה אישית ומתענגת על כל זמן שבו אני עוצרת יחד איתם את הרכבת המשוגעת כדי להרגיש את הרוח.
זה המקום להגיד כמה הפרויקט “לגעת ברוח” מדהים ולהודות ליוני ביטון, מנהל הפרויקט, ולכל הצוות – כל כך הרבה אנשים טובים, שאין מילים להסביר כמה אור הם מכניסים לחיים של אנשים.
בכל יום רביעי אנחנו עוצרים כדי לגעת ברוח. אני למדתי לעצור. תעצרו אתם – החיים ממהרים, אבל אפשר לעצור לרגעים כדי לחוות, להרגיש ורגע ליהנות מהרוח שקיימת בלי המרוץ.
