מחשבת מסלול מחדש. צילום אילוסטרציה: אייל טואג
מחשבת מסלול מחדש. צילום אילוסטרציה: אייל טואג

עינב קורן עושה חישוב מסלול מחדש אישי וכללי

כמו בני האדם שחוגגים יום הולדת ומתבגרים ומתבלים, גם התשתיות במדינה מזדקנות, זאת למרות הקידמה הטכנולוגית. לרגל יום הולדתה, מביעה עינב קורן, תקווה לחישוב מסלול אישי מחדש

פורסם בתאריך: 9.11.18 11:38

     

נובמבר הוא חודש הולדת! פעם היינו מציינים יום אחד בשנה – יום הולדת, עם השנים התרחבו החגיגות לציון המועד הלועזי והעברי, אחר כך סופ”ש הולדת, שבוע הולדת ולאחרונה חודש הולדת! איך יודעים שהגיע חודש הולדת? הדוא”ל מתמלא בהודעות שמכריזות בשמחה ושלל קונפטי שהחודש אני חוגגת יום הולדת ומגיעה לי הטבה ברשת הבגדים ההיא או בחנות הספרים הזו.

עינב קורן

עינב קורן

גם קופת החולים שולחת לי מייל חגיגי במיוחד כל שנה. זה תמיד מתחיל בברכה מרגשת, ולאט לאט מתפתח לרשימת המלצות דחופות לבדיקות שכדאי לבצע בגילי. כל שנה, עם צבירת 365 ימים חדשים לרזומה הקיומי שלי, מתווספים סיכונים שאני מודעת להם ומחייבים בדיקות חדשות. חושבת עליכם קוראיי הוותיקים ממני בגיל ומבינה איך יום ההולדת יכול להפוך בקלות לתיק. הפער בין האדם החושב, הניסיון שצבר וחוכמת השנים לעומת שחיקת המכונה הגופנית שלנו מעיד על עסקה די בעייתית עם הזמן. אם אנחנו חכמים יותר עם הגיל, אז איך זה שאנחנו לא ממש מצליחים להימנע מבלאי החומר? יכול להיות שהעניין הוא בחוכמה בדיעבד – רק כשאנחנו מתבגרים אנחנו מבינים את הטעויות שעשינו כצעירים, והיום אנחנו משלמים עליהם מחיר. זה נכון שיש פתרונות אסתטיים, החל מצבע שיער וכלה בהזרקות וניתוחים פלסטיים, אבל אני דווקא מתייחסת למנגנון הפנימי.

אחד בנובמבר הוא גם התזכורת הקבועה שלנו להדליק אורות רכב בכל שעות היום. פעולה אחת, שהפכה להיות חלק משמעותי בתודעה שלנו, כמו ג’ינגל קליט או סיגליות של דיוויד ברוזה. אבל כמו הגיל, גם העולם סביבנו מתקדם. אנחנו נעשים חכמים יותר עם השנים, מגיעים בשניות לכל נקודה בעולם באמצעות המכשיר בכף ידינו. יודעים בזמן אמת באיזה מסלול נסיעה כדאי לבחור ומתי נגיע בדיוק ליעד שלנו, אפילו היכן מחכה לנו שוטר בהמשך הדרך או היכן ממוקמת מצלמת מהירות.

אין להגיע ומתי נגיע ואיפה מסתתר לנו שוטר. צילומסך מאפליקציית waze

כשאני כותבת “אנחנו” איני מתכוונת רק למין האנושי שחי במאה ה-21, אלא בפרט לישראלים, שמאיתנו יצאה בשורת ה”מובילאיי”.
“מובילאיי” הישראלית היא חברת טכנולוגיה מתקדמת שפרצה דרך בעולם פיתוח מערכות הבטיחות בכלי רכב. המערכת מבוססת על חיישנים ומצלמות שמתריעים לנהג (ובהמשך כנראה גם לרשות האכיפה) על נהיגה נכונה בזמן אמת ברכב. בעתיד הלא רחוק מדובר גם על פיתוח רכב אוטונומי, או בלשון העם “טייס אוטומטי” או “רכב ללא נהג”. לא ירחק היום וגם השמיים יהפכו נתיבים פתוחים לכלי רכב חדשניים. אבל כמו הגוף, גם העולם סביבנו מתבלה. התשתיות שחוקות ולא מתאימות לריבוי המכוניות בכבישים, מערך הרכבת (בכינוייה “המעכבת” או “הרקבת”) אינו מותאם לצורכי התנועה הפיזיים והאנושיים. שלא לדבר על מערך התחבורה הציבורית העירונית בישראל ותחנותיה. יש מסלולי אופניים סדירים, אבל הם על חשבון מדרכות להולכי הרגל, או בכלל כל הפרצה התפיסתית לגבי ההכרה באופניים חשמליים ככלי רכב ממונע לכל דבר. אלה רק דוגמאות על קצה המזלג, אבל הן מבטאות היטב תופעה של חוסר סיגול לקִדְמָה.

אופניים חשמליים. צילום: אלירם משה

הפער בין הקדמה המחשבתית למענה המוגבל שמציעה כיום המדינה מבחינת תשתיות פיזיות הוא גדול למדי. עם זאת, הוא לא הבעיה העיקרית שמובילה לתאונות הדרכים הקשות והרבות מדי בעשורים האחרונים. הפער בעיקרו הוא מנטלי וקשור בכשירות ומיומנות נהיגה שנדרשת מנהגים ותיקים וחדשים (הכתוב בלשון זכר רבים מתייחס גם אליכן, חברותיי להגה).

תאונה חזיתית קשה מאוד. צילום:. תיעוד מבצעי מד"א

נהג ותיק חייב להיות בעל ניסיון ממשי בנהיגה ולא רק בעל תעודת רישיון לאורך שנים. הניסיון שבנהיגה מתמדת מכשיר את הנהגים באופן מיטבי, ועד כמה שזה נשמע טרחני, כולנו זקוקים לריענון ו”עדכון תוכנה”. הנהגים החדשים צריכים להגיע ללימודי הנהיגה בגיל 16 עם ידע והבנה ברורים לגבי האחריות המוטלת עליהם, שיעורי הזה”ב בבתי הספר היסודיים לא מספיקים ובדרך כלל מתייחסים להולך הרגל בפרט. לצערי, נתקלתי רבות בתלמידי ו’ שעומדים במעברי החצייה עם האפודים והתמרורים וכלל לא מבינים את חשיבות תפקידם, שלא לדבר על מצבים מסוכנים שהם מייצרים בגלל הכוונה לא נכונה.

פעילות עם הילדים. צילום: יח"צ

לבסוף, ההרתעה, האכיפה והענישה הן שילוב הכרחי ליצירת שינוי התנהגות בכבישים. הקמפיינים חזקים ומשמעותיים וכך גם הגדרת הקנסות החדשים (ועם הרלב”ד ברקע בכלל יש תחושה של השגחה עליונה), האכיפה מורגשת עם פריסת הניידות ומצלמות התנועה. השיפוט הוא כבר סוגיה בפני עצמה. ההקלה בענישה והפרצות בחוק לא מהוות איום ממשי לעברייני תנועה. לרוב, עורך דין נחוש יפתור להם את הבעיה, והם מצדם ימשיכו לסכן את כולנו יום-יום בכבישים.

פעילות אכיפה של המשטרה בכבישים. צילום: דוברות המשטרה

נובמבר הוא חודש הולדת, והוא מזמן לי הכרת תודה על כל הטוב שיש, הזדמנות לחישוב מסלול אישי, סימון יעדים חדשים, אבל בעיקר שמירה על הגוף והנפש. מקווה שיביא איתו בשורות טובות, פחות תאונות דרכים וחשיבה מעמיקה ברמה הלאומית לפתרון הבעיה.

תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר