לפני כשבוע שלטי החוצות שעליהם התנוססה תמונתה של בר רפאלי ברחבי העיר הושחתו בצבע: בשתי הכניסות לעיר, בשדרות בן-גוריון, במנחם בגין ובשכונת ברנע. ולא כי זה נגד החברה שהיא מפרסמת, אלא כי היא אישה. נשים הן 52 אחוז מהאוכלוסייה במדינת ישראל, והן כמובן גם תושבות העיר.
ברק חדריאן
בתחילת החודש צוין יום האישה הבינלאומי באירועים ובכינוסים גם בעיר אשקלון. ראיתי פוסט באתר העירייה על נשות העירייה הנמצאות בתפקידים בכירים. כל הכבוד להן על פועלן כעובדות ציבור; אך איפה הנשים הנמצאות בפרונט כשליחות ציבור בפוליטיקה? כיום מ-23 חברי מועצת העיר רק ארבע הן נשים. מבין כל הפוליטיקאים שבירכו ביום האישה בטקסטים מרשימים היו כאלה שגם יצאו לסיבוב חלוקת פרחים לנשים בקניון. בואו נראה אתכם מתחייבים שתשריינו מקום לאישה בשלישייה הפותחת שלכם ברשימה למועצת העיר לקראת הבחירות הקרובות.
אם יורשה לי, יום האישה לא אמור להיות יום לטיפוח אידיאל היופי או לחלוקת פרחים, אלא יום לדיון על הפערים ולפעילות להעצמה של נשים בתפקידי מפתח. רוצים לקדם נשים? זוהי ההזדמנות שלכם מעבר לדיבורים לפעול באופן אקטיבי וממשי ולהגדיל את מספר הנשים המכהנות במועצה. אני בטוח שיש מספיק נשים ראויות אשר יכולות להיות נבחרות ציבור בעיר אשקלון.
לא מרגיש לי מוזר להיות מגן בשער על פמיניזם. להפך, טבעי לגמרי. אני לא מאוים, אני חושב ששוויון יגיע כשגברים יבינו שזה מועיל להם כשאין פערים בשכר בין המינים, כשאישה יכולה להיות עצמאית וחופשייה לבחור לעסוק במה שבא לה, גם בתפקידים של קבלת החלטות ובפוליטיקה.
קצת על קצה המזלג: לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהנתונים שפורסמו ביום האישה, ממוצע השכר של נשים בישראל הוא 7,633 ש"ח לעומת 11,664 ש"ח שמרווחים גברים. פער של יותר מ-4,000 ש"ח.
הפרסום של השלט לא היה במוקדים רגישים לציבור הדתי. לא מול בית כנסת או ישיבה, אלא בכבישים מרכזיים וצמתים ראשיים. ובכל מקרה, אין כל הצדקה לוונדליזם מסוג זה. העירייה הוציאה הודעה מרוככת כי יש לשמור על הסטטוס קוו ולנהל הידברות, אבל ממש אין לזה קשר. העיר מרושתת במצלמות בכל פינה, ובתגובה להשחתה, ונדליזם ואלימות ראוי שהמשטרה תמצה את הדין עם העבריינים.
4 חברות מועצה מתוך 23. ישיבת מועצת העיר אשקלון
יתרה מכך, מה הצעד הבא אם דבר כזה מתקבל ועובר ככה בשלום? שיתקפו נשים ברחוב שלבושות לדעת אנשים מסוימים באופן לא צנוע? בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נכתב כי חל איסור לפגוע בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם ויש לפעול להגנתו. כמו כן, כמובן שמדובר באי-שוויון בין המינים. פגיעה בנשים בשלטים הינה כפגיעה בנשים באופן פיזי. כך צריך להתייחס למקרה הזה.
בדמוקרטיה מתוקנת יש כללים מאוד ברורים: לכל אדם הזכות והחופש לחיות את אורח חייו. אסור לנו להיכנע לתכתיבים קיצוניים אף שיש לכבד כל קבוצה הבוחרת לחיות את אורח חייה באופן שונה. אך המרחב הציבורי חייב לייצג ערכים חברתיים הנותנים ביטוי לכולם. אם לא נתגמש אנחנו, נחיה בחברה מפוצלת ובעיר שיש בה קבוצות שונות החיות אלה לצד אלה ובהתנגשות במקום לחיות ביחד.
לא כך נהוג בעיר אשקלון, ולא כך יהיה. צריך להזכיר שמול כל כפייה של ביטויים פוגעניים במרחב הציבורי יהיה כאן ציבור שיעמוד מנגד ויגן על ערכים של כבוד האדם, חירות ושוויון. העצמת נשים וחתירה לשילובן בתפקידים בכירים ובפוליטיקה – זו התשובה ההולמת. ובאופן הפשוט ביותר: יהיה זה ניצחון מול תופעות מכוערות כאלו.
“לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור”, אהרן דון גורדון.
