בחודשים ספטמבר 2016 עד פברואר 2017 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בתפקוד הדירקטוריונים בחברה הכלכלית של אשקלון. המבקר מצא לא מעט ליקויים בתפקוד הדירקטוריון, כמו הרכב לקוי, חסרון של ביקורת פנים ואישור שכר בכירים כאשר הבכירים נוכחים בישיבה.
כהונת דירקטורים ללא אישור ועדת המינויים
על פי תקנות העירייה לא ימונו נציגים לדירקטוריון אלא אם כן נבחנה מועמדותם בוועדת המינויים. גם בחוזר משרד הפנים מאפריל 2011 צוין כי מינוי נציגים מקרב עובדי הרשות המקומית ומקרב הציבור חייב לקבל את אישור הכשירות מטעם ועדת המינויים.
מבדיקת מבקר המדינה נמצא כי ועדת המינויים החליטה במרץ 2014 כי ניתן לאשר את מינויָה של נציגת ציבור לדירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון בכפוף לעריכת הסדר ניגוד עניינים מפורט, וכי בפועל היא כיהנה בדירקטוריון ממרץ 2014 ועד התפטרותה ממנו באפריל 2016 לפני קבלת החלטה סופית בעניינה בוועדת המינויים.
משרד מבקר המדינה מעיר לחברה הכלכלית אשקלון כי "יש לקבל את אישור ועדת המינויים טרם כהונתם של נציגים מקרב עובדי העירייה ומקרב הציבור בדירקטוריון החברה העירונית כנדרש בדין. אישור ועדת המינויים בא למנוע, בין השאר, את כהונתו של דירקטור שאינו עונה על תנאי הכשירות או שעלול להימצא במצב של ניגוד בין ענייניו האישיים לבין ענייני החברה העירונית".
מנכ"ל החכ"ל לשעבר גלעד אורן. צילום: אורי קריספין.
אי-מינוי נציגי ציבור בדירקטוריון בשיעור הנדרש
בתקנות העיריות נקבעו גם כללים הנוגעים להרכב הדירקטוריון, ולפיהם שליש מנציגי הדירקטוריון יהיו מקרב חברי המועצה, שליש מקרב עובדי העירייה ושליש מקרב הציבור. על פי התקנות, מינוי דירקטורים מקרב עובדי הרשות המקומית ומקרב הציבור כפוף לאישורה של ועדת המינויים במשרד הפנים.
במועד הביקורת נמצא כי על אף ההרכב הקבוע בתקנות העיריות: בדירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון מכהנת נציגת ציבור אחת מתוך שבעת חברי הדירקטוריון;
המבקר מציין כי ליקויים כאמור "מלמדים על הרכב דירקטוריון חלקי ולא מאוזן. מאחר שחסרים בדירקטוריון נציגי ציבור עולה חשש מפגיעה בפיקוח העצמאי והציבורי המוטל על התנהלות החברות הללו. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה הכלכלית אשקלון כי עליה לפעול מול הרשות המקומית כדי להשלים את הליכי מינוי נציגי הציבור בדירקטוריון, כך שיהיו שליש מחברי הדירקטוריון כקבוע בתקנות".
אישור הגדלת התקשרות
באפריל 2013 התקשרה החברה הכלכלית עם חברה א' אחרי שהצעתה זכתה במכרז לביצוע עבודות פיתוח בשדרה ובכיכר בשדרות בן-גוריון בעיר בהיקף של כ-6.6 מיליון ש"ח. יצוין כי חוזה ההתקשרות עם חברה א', כלל זכות ברירה להגדלת ההתקשרות בשיעור של 100% מסכום ההתקשרות הראשונית, וזאת לצורך ביצוע עבודות פיתוח זהות לעבודות הפיתוח בהתקשרות הראשונית.
בינואר 2014, שמונה חודשים לאחר חתימת הסכם ההתקשרות עם חברה א', הובאה לאישור הדירקטוריון הגדלת ההתקשרות מתוקף זכות הברירה הכלולה בחוזה עם החברה, לצורך מיזם אחר – הקמת חוף רחצה באשקלון הממוקם סמוך לשדרות בן-גוריון (החוף הנפרד). היקפה הכספי של ההתקשרות עמד על כ-5.4 מיליון ש"ח.
בפני הדירקטוריון עמדה חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לחברה הכלכלית, ולפיה אין מניעה לאשר את הגדלת ההתקשרות עם החברה לביצוע העבודות למיסוד החוף הנפרד. חוות הדעת המשפטית התבססה על הוראות הסכם ההתקשרות עם החברה, ולפיהן ניתן להגדיל את היקף החוזה ב-100% על ידי ביצוע עבודת פיתוח הזהה לעבודה הכלולה בהסכם ההתקשרות. עם זאת צוין בחוות הדעת כי את העבודות בתחום הים שאינן זהות לעבודות הכלולות בהסכם ההתקשרות ניתן לאשר בפטור ממכרז.
ואולם, בביקורת של מבקר המדינה נמצא כי מלבד העבודות בתחום הים היו עבודות נוספות להקמת החוף הנפרד, שאינן זהות כלל לעבודות הפיתוח בשדרה. "ראשית, העבודות המבוקשות אמנם סמוכות לשדרה אך אינן נמצאות בתחומה, והלכה למעשה מדובר במיזם אחר (הקמת חוף). שנית, נמצא כי במסגרת העבודות להקמת החוף הנפרד יש צורך בסוגי עבודות חדשות וייחודיות עם מפרט ותמחור שונה, שלא נדרשו לצורך פיתוח השדרה. כך למשל יש, בין השאר, צורך בעבודות האלה: בניית מלתחות; הקמת קיוסק וחצר משק; בניית מתקני ספורט, פרגולות, שבילים ורחבות מרוצפות", כתב המבקר.
באותו עניין:
עוד נמצא כי הדירקטוריון אישר את הגדלת ההתקשרות על פי זכות ברירה הכלולה בחוזה, ללא דיון כלשהו – בלי שדן בסוגיות המהותיות שעלו בחוות הדעת, בלי שבחן את אופי העבודות נשוא ההתקשרות להקמת החוף הנפרד, ובלי שבחן את הכדאיות העסקית באי-קיום מכרז.
משרד מבקר המדינה מעיר לחברה הכלכלית אשקלון כי "אישור הגדלת ההתקשרות עם חברה א', על פי זכות הברירה הכלולה בחוזה, לצורך המיזם הנוסף, כאשר העבודות להקמת החוף הנפרד אינן זהות מבחינת המפרט והתמחור לעבודות בהתקשרות המקורית אינו עולה בקנה אחד עם תנאי זכות הברירה הקבועים בחוזה לצורך מימוש הזכות. לפיכך, הגדלת התקשרות זו לא נעשתה הלכה למעשה על פי תנאי המכרז והחוזה המקורי, ויש בכך פגיעה בשוויון ובתחרות ההוגנת עם מציעים פוטנציאליים אחרים, וייתכן אף פגיעה באפשרות להשיג את התוצאה הכלכלית הטובה ביותר עבור החברה הכלכלית".
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. צילום אוליבייה פיטוסי
החברה הכלכלית אשקלון מסרה בתשובתה ממאי 2017 למשרד מבקר המדינה כי "החלטת הדירקטוריון התקבלה על פי הנתונים שהונחו בפניו והיו ידועים באותה עת. עוד מסרה כי בחינת אופי העבודות היא בחינה הנדסית ובהתאם להמלצת מהנדס החברה נמצא כי העבודות מאופיינות באופן זהה מבחינה הנדסית אף אם התוצר שונה".
משרד מבקר המדינה מעיר כי "מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון עולה כי בפני חברי הדירקטוריון לא הוצגה המלצת מהנדס החברה בעניין זה. כמו כן מפרט העבודות ותמחורן שונים מאלה שנקבעו בהתקשרות המקורית ולכן אין מדובר בעבודות זהות. תחום המכרזים כרוך בניהול כספי ציבור רבים ומחייב זהירות יתרה. מן הראוי היה שחברי הדירקטוריון ידרשו מידע נוסף כדי לוודא כי אכן יש מקום לאשר את ההתקשרות בלי לקיים מכרז, לבחון את הכדאיות העסקית באי-קיום מכרז נוסף ולדון במכלול ההיבטים הקשורים בנושא".
חשש לניגוד עניינים
נמצא כי מזכירה באחד האגפים בעיריית אשקלון נשואה לאחד מבעלי חברה א'. עובדה זו, לדברי המבקר, מעלה לכאורה חשש לניגוד עניינים, אך כלל לא נידונה בפני הדירקטוריון, אף שהייתה ידועה, לחברי ועדת המכרזים אשר בחרה בהצעתה של חברה א'.
חברה א' מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2017 כי "פקידה באחד האגפים אינה יכולה להשפיע על שום מהלך של חברה קבלנית שזכתה במכרז על פי דין. כמו כן מסרה כי האיסור על העסקת קרובי משפחה חל רק לגבי העירייה ואינו חל על תאגידים עירוניים".
המבקר ציין בדו"ח כי "ראוי כי על התקשרות של חברה עירונית יחולו אותן מגבלות החלות על העירייה, ועל משרד הפנים כמאסדר של התאגידים העירוניים להידרש לנושא. ככלל, יו"ר הדירקטוריון בחברה העירונית הוא ראש הרשות המקומית, שליש מחברי הדירקטוריון הם נבחרי ציבור ושליש נוסף הם עובדי העירייה. זאת ועוד, חובת הנאמנות של חברי הדירקטוריון שהם נציגי העירייה שמורה בראש ובראשונה לעירייה ולא לחברה העירונית. יש אפוא קשר הדוק בין פעילותה של העירייה לפעילות החברה, קשר העלול ליצור, ולוּ למראית עין, ניגוד עניינים בהתקשרות החברה עם קרובי משפחה של עובדי העירייה".
העלאת שכר בכירים בעת שהם נוכחים בישיבה
מפרוטוקול ישיבת דירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון מינואר 2014 עולה כי אושרה העלאת שכרם של מנכ"ל החברה והסמנכ"ל שלה בהיותם נוכחים בישיבת הדירקטוריון.
חברה הכלכלית אשקלון מסרה כי מדובר בהעלאת שכר הכפופה לאישור משרד הפנים.
נכון הוא שהחלטות מסוג זה יתקבלו כאשר הדירקטוריון עצמאי, בלתי תלוי וחף מהשפעה ומשיקולים זרים.
משרד מבקר המדינה מעיר לבעלי התפקידים ולחברי דירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון, כי "יש טעם לפגם בקבלת החלטה בדבר העלאת שכרם של בכירים בחברה בנוכחותם".
אין דיון בדוחות הביקורת של מבקר הרשות
בדצמבר 2015 פרסם מבקר עיריית אשקלון, רו"ח אריאל גמליאל, שני דוחות הנוגעים לחברה הכלכלית: האחד בנושא הפעלת היכל התרבות שבאחריות החברה והאחר בעניין עבודות פיתוח שביצעה החברה. בדוחות הביקורת עלו ליקויים מהותיים הנוגעים לפעילות החברה, אולם הם לא נידונו כלל בישיבות הדירקטוריון.
מבקר העירייה, רו"ח אריאל גמליאל
משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון כי "במסגרת מימוש תפקידם לפקח על הנהלת החברה ראוי היה שידונו בכל דוח ביקורת, ובתוך כך יעמדו על משמעות הממצאים המפורטים בו וידונו בדרכים לתיקון הליקויים. כמו כן, היה עליהם לתעד בפרוטוקול ישיבת ועדת הביקורת או הדירקטוריון את ההמלצות שהתקבלו ואת ההחלטות המעשיות בדבר יישום ההמלצות, וכן לקבוע לוחות זמנים למעקב אחר יישומן".
עוד כתב המבקרי כי "יש להדגיש כי התייחסות החברות או בעלי התפקידים בהן, לרבות חברי הדירקטוריון, לאמור בדוח במסגרת הצגת תגובת המבוקרים, אינה פוטרת את הדירקטוריון מדיון, בהשתתפות מבקר הרשות המקומית, בממצאים שעלו בדוח ובדרכים לתיקונם. גם דיון של מועצת הרשות או של ועדת ביקורת ברשות המקומית בדוחות המבקר אינו פוטר את הדירקטוריון מדיון בהם".
החברה הכלכלית אשקלון מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תקפיד מעתה ואילך לדון בדוחות הביקורת של מבקר העירייה.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "עיריית אשקלון מכירה בערך הביקורת ובחשיבותה ומאמינה כי ערבות לקיומו של מנהל תקין הינה פעילותם של גופי ביקורת מקצועיים ובלתי תלויים. העירייה רואה בביקורת מטעם מבקר המדינה הזדמנות לשפר עוד יותר את התנהלותה ובכך לקדם ולשפר את פעילות העירייה למען רווחת תושבי העיר אשקלון. נציין כי האירועים המוזכרים התרחשו טרם כניסתו לתפקיד של ראש העיר בפועל, תומר גלאם, שהנחה את הגורמים המקצועיים ללמוד את הדו"ח ולהפיק את הלקחים הנדרשים".
