מעל 130 רכבי קופרה יצאו ביום שישי האחרון מאשקלון אל אתר הטבח בפסטיבל הנובה שבקיבוץ רעים, שם נרצח בן שמעוני, תושב העיר, בזמן שניסה לחלץ ברכבו ניצולים מהמסיבה. יומיים לפני כן, קיבלה משפחתו בטקס בבית הנשיא את אות הנשיא לגבורה אזרחית ב-7.10.23, בשמו של בן, על הגבורה שהפגין באותה שבת, כשחזר שלוש פעמים למוקד הטבח, כדי לחלץ עוד ועוד מבלים.
מסע הנצחה לזכרו של בן עם רכבי קופרה. צילום: באדיבות המשפחה
משפחתו של בן שמעוני עם נשיא המדינה בטקס הענקת אות גבורה. צילום: באדיבות המשפחה
כ-4,400 צעירים היו בפסטיבל הנובה בשבת השחורה. 384 מהם נטבחו, מאות נפצעו, 44 נחטפו לרצועת עזה. אין מי שלא נחשף לסרטונים מהמסיבה, לבהלה ולפאניקה ששררה שם. רובנו היינו בורחים. נמלטים על נפשינו. אבל בן שמעוני, הוא עשה בדיוק ההפך. באומץ לב יוצא דופן, הוא חילץ מהמסיבה ארבעה מבלים ברכבו, לקח אותם למקום מבטחים בבאר שבע, וחזר לשם, אל התופת, כדי להציל עוד. בן נורה למוות באותה שבת, באחרון מבין שלושה סבבי חילוץ שביצע, כשברכבו עוד שלושה מבלים שניסה לחלץ. שניים מהם נחטפו לעזה, ונוסע נוסף נרצח.
"הוא תמיד חי על הקצה"
בן נולד להוריו רפי ופנינה שמעוני לאחר 12 שנים של מאמצים. לבן שני אחים תאומים – אבינועם, וחי – שעקב סיבוך בלידה נותר בעל צרכים מיוחדים. הוא גדל בישוב דוגית שבגוש קטיף, משם פונו הוא ומשפחתו במסגרת תכנית ההתנתקות. הוריו התגרשו, ועברו לגור בשני קצוות שונים – האם בשכונת הקרווילות בניצן, והאב, יחד עם בן, עברו לגור בצפון. עם הזמן הצטרף אבינועם לאביו ולבן בצפון, עד לרגע שבן החליט לחזור לגור עם אימו באשקלון לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 2014. בשנים האחרונות התגורר בן עם אימו יחד עם בת זוגתו ג'סיקה. בן היה מבעלי המונאקו ו'הבורגר מרקט' בירושלים, ולאחרונה החל לעבוד כסו-שף במסעדת 'פיט מאסטר' בפתח תקווה.
בן שמעוני ז"ל ואחיו אבינועם. צילום: באדיבות המשפחה
"בן היה חובב אקסטרים", סיפר עליו אחיו אבינועם. "הוא אהב לגלוש, אהב מכוניות מרוץ ואופנועי שטח. בגיל 23 הוא כמעט איבד את חייו במהלך תאונת אופנוע. בהתחלה כעסנו עליו שהוא משתולל בכביש ומסכן את החיים שלו, אבל היום בדיעבד אנחנו מבינים שזו הייתה מהות חייו של בן. לחיות את הרגע ולנצל את החיים עד תום. זה כנראה גם מה שהניע אותו באותו יום שבת. הוא לא חשב להציל את חייו, אלא להציל אחרים".
בן שמעוני ז"ל במסעדת הפיט מאסטר. צילום: באדיבות המשפחה
מתי הייתה הפעם האחרונה שדיברת איתו?
"בשבת בבוקר התעוררתי לאזעקות ומיד שלחתי לבן הודעה כדי לבדוק שהוא בסדר ושהם בממ"ד. ראיתי שיש וי כחול אז הסקתי שהוא ראה את ההודעה, אבל עם הזמן שהתחלתי לשמוע מה קורה בחדשות התקשרתי אליו, והוא ענה לי רגוע. הוא סיפר שהיה במסיבת הנובה, ואני הופתעתי ושאלתי אם זו המסיבה שמדברים עליה בחדשות, והוא אישר ואפילו התחיל לצחוק איתי על איך לא שמעתי על המסיבה הזאת. הוא היה רגוע במהלך השיחה, למרות הסיטואציה שהוא היה בה. הוא סיפר לי שהוא נמצא ברכב עם עוד ארבעה אנשים ברכב – אנשים שהוא חילץ מהמסיבה, והוא בדרך איתם לבאר שבע. שמחתי שהוא ניצל, ואמרתי לו שמיד כשהוא מסיים בבאר שבע, הוא אוסף את אמא שלי, חי וג'סיקה מהבית, ובא אלינו לצפון. התשובה שלו הייתה, עדיין בקור רוח מוחלט, שהוא מתכוון לחזור חזרה לשטח המסיבה לחלץ עוד אנשים".
בן שמעוני ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה
"בן הציל לנו את החיים"
עמית שליט, בת 30 מאשדוד, סיפרה לכאן דרום על הרגע בו חילץ אותם בן מהמסיבה. "אני וג'וד חברה שלי רצנו וחיפשנו מישהו שיוציא אותנו משם. התחלנו לדפוק על דלתות מכוניות עד שבן הגיע", סיפרה. "ג'וד ישבה מקדימה ואני ישבתי מאחור עם זוג נוסף שלא הכרתי. בן מיד הבין את הסיטואציה של הלחץ שהיינו בה וניסה להרגיע. שאלנו אותו איך הוא כל כך רגוע, והוא ענה שהוא מגוש קטיף, אז זה לא מלחיץ אותו".
בן שמעוני הציל את חייה. עמית שליט. צילום: עמית עזריאל
"במהלך הנסיעה בן נסע דרך השטח שהוא מסתבר מכיר היטב", סיפרה שליט, "הוא עשה מלא טלפונים בדרך, דאג להתקשר לכולם במשפחה שלו וביקש שישמרו על עצמם, כשהן מבקשים ממנו שישמור על עצמו הוא ויחזור הביתה, והוא ענה שהוא חייב להחזיר את תום ומיכל הביתה. כשהוא דיבר איתם בטלפון, תום אמר לו שיורים עליהם, ובן אמר לו 'אחי תסתתר, אני תכף מגיע אלייך. כשבן הוריד אותנו בבית בבאר שבע, התעכבתי איתו כי רציתי לוודא שהוא באמת לא חוזר לשם. לקחתי את המספר שלו כדי להתקשר ולוודא את זה שוב. בשעה 10:10 דיברתי איתו בטלפון והוא אמר שהוא בסדר. רק אחרי כמה ימים גיליתי שהוא נרצח, ממש 2 דקות אחרי שניתקתי איתו את השיחה. זה היה לנו מאוד קשה. בן היה זה שהציל לנו את החיים, ואני מרגישה שאני חייבת להמשיך לחיות רק בגללו".
"הוא היה נחוש לחלץ את חבריו"
בן חגג במסיבת הנובה עם חבריו תום פרץ ומיכל אוחנה. בבוקר שבת ה-7.10 הוא נכנס לרכבו וניסה להימלט דרך השטח, כשבנסיעה הוא מנסה ליצור קשר עם חבריו ולחלץ אותם משטח המסיבה. במהלך הנסיעה אסף כאמור אל רכבו 4 נוסעים שלא הכיר – ג'וד קוטלר, עמית שליט, משי לינדנר וטל גוזגל. הוא הסיע אותם לבאר שבע, הוריד אותם באחד הבתים בשכונה, וחזר לשטח המסיבה נחוש להציל את חבריו שנשארו שם. הוא הצליח לחלץ עוד 8 אנשים נוספים שלא הכיר לאזור נתיבות, וחזר שוב לשטח המסיבה כדי למצוא את תום ומיכל, אך לא מצא אותם במיקום ששלחו לו.
צילום מסך מהתכתבות של גאיה ובן ביום הטבח. צילום: באדיבות המשפחה
חברתו לעבודה, גאיה חליפה, שהייתה במסיבה גם היא, יצרה איתו קשר ושלחה לו מיקום – שיח קטן בואדי שליד חניון רעים. בן הגיע עד אליה ואסף אותה לרכבו יחד עם חברתה רומי גונן, וזוג נוסף שעלה לרכבו, שהחליט ברגע האחרון לעבור לרכב אחר של שוטר חמוש. בן הבחין גם באופיר צרפתי, והציע לו להצטרף לרכבו, ויצא לדרך. הארבעה נסעו בכביש 232 ואחרי נסיעה במהירות דרך השטח, הם נתקלו במחבלים בצומת עלומים. המחבלים ירו למוות בבן ובגאיה, וחטפו את רומי גונן ואופיר צרפתי לעזה. את הירי שמעה חברתו ג'סיקה בזמן אמת, כשהם מדברים בטלפון.
רכבו של בן שמעוני ז"ל באתר קיר המכוניות ברעים. צילום: באדיבות המשפחה
"ימים של חוסר וודאות קשה"
במשך ארבעה ימים לא ידעה משפחתו של בן מה עלה בגורלו. הם לא ידעו אם הוא נרצח, נפצע או נחטף, וניסו לחקור בעצמם באמצעות הצלבת חומרים מניצולים אחרים. "הימים של החיפושים אחרי בן היו נוראיים. ימים של חוסר ודאות קשה, ואני מתאר רק מה עוברים המשפחות של החטופים", מספר אבינועם.
מתי בישרו לכם שהוא נרצח?
"אחרי יומיים של חיפושים אמרתי לאמא שלי שתכין את עצמה לגרוע ביותר, ומקסימום יגיעו בשורות טובות. בימים האלה לא היה לנו שום מידע מהצבא או מהמשטרה. חקרתי בטלגרם כל סרטון אפשרי שקשור, דיברנו עם מי שבן חילץ מהמסיבה, איכנו את הטלפונים שלו ושל מי שהיה איתו באוטו, ואז, ביום רביעי, מתנדב בזיהוי חללים במחנה שורה שעבד עם בן במסעדה ומכיר את המשפחה, זיהה את הגופה שלו. הוא התקשר לאבא שלי ובישר לו. אבא שלי התקשר לאח שלו – דוד שלי, וכך הגיעה אלינו הבשורה: בן, שהגיע לעולם אחרי 12 שנים של טיפולים, שהיה הבן הבכור של ההורים, הנסיך של הבית, נרצח, ולא ישוב עוד".
עמית שליט, ניצולה ממסיבת הנובה. צילום: עמית עזריאל
בן נקבר בעיר מודיעין, עקב הגבלות שהיו על העיר אשקלון שלא אישרה יותר מ-15 איש בהלוויה. "בהתחלה הוצע לנו לקבור אותו בעיר מודיעין באופן זמני ובהמשך להעביר את הקבר שלו לאשקלון", סיפר אבינועם. "אבל עם הזמן החלטנו שכדאי שזה ישאר כך. יש לנו משפחה גדולה במודיעין. במקביל, אני גר בצפון, אבא שלנו עבר לגור בבאר שבע, אמא באשקלון ולבן יש חברים מכל רחבי הארץ, אז מודיעין היא המקום הכי מרכזי שיכול להיות עבור כל מי שרוצה לעלות לקבר שלו. וגם, בית העלמין בו נקבר בן הוא מקום פסטורלי בתוך יער עם נוף להרים, אני מאמין שזה המקום שבן היה רוצה להישאר בו, לכן וויתרנו על האפשרות להזיז את הקבר שלו בחזרה לאשקלון".
"ההנצחה של בן חשובה לנו מאוד"
לצד האבל העצום, למשפחתו של בן ז"ל חשוב להנציח את הבן הגיבור שהיה, ולהסתכל קדימה. "בשנה האחרונה נולדה לי תינוקת שהיום היא בת חמישה חודשים", מספר אבינועם. "בן היה הראשון שסיפרתי לו והוא ממש התרגש שהוא יהיה דוד. לצערי הוא לא הספיק להכיר אותה. בלידה שלה גילינו שיש לה כתם לידה גדול על המצח, והרופאה אמר שכשזה קורה – יש שמאמינים שמלאך נישק אותה. המחשבה הזאת מרגשת ללא ספק, והבת שלנו גורמת לנו לרצות להמשיך, החיים החדשים האלה עוזרים להתמודד עם האובדן שלו".
"ההנצחה של בן חשובה לנו מאוד", הוסיף אבינועם. "יש שירים שנכתבו לזכרו, להקת סינרגיה, גלעד שגב ומשי קליינשטיין ביצעו את השירים שמרגשים עד דמעות. במסעדת הפיט מאסטר בה בן עבד, התחילו לעשות מופע בשר, ולקראת כל מופע הם מספרים את הסיפור של בן, כך שכל יום אנשים שומעים שם את הסיפור שלו".
אמו של בן, אחיו אבינועם ואחייניתו אלמה, על קברו. צילום: באדיבות המשפחה
גם ג'סיקה אלטר, שהייתה בת זוגו של בן ב-6 השנים האחרונות מקפידה להנציח אותו בכל הזדמנות. "ג'סיקה הייתה זו שהגישה את שמו של בן כמועמד לקבלת אות גבורה של נשיא המדינה. כשבן זכה, נשיא המדינה התקשר אלינו וסיפר לנו אישית שבן קיבל את האות והזמין אותנו לטקס. הוא אמר שהסיפור של בן נגע בהם כל כך והוועדה החליטה פה אחד שהוא צריך לקבל את האות, וזה מאוד ריגש אותנו. ביום רביעי בשבוע שעבר הגענו לטקס בבית הנשיא וקיבלנו את האות בשמו של בן. האות מהנשיא היה גאווה גדולה".
משפחתו של בן שמעוני עם נשיא המדינה בטקס הענקת אות גבורה. צילום: באדיבות המשפחה
אות הנשיא לגבורה אזרחית על קברו של בן שמעוני. צילום: באדיבות המשפחה
כאמור, ביום שישי האחרון, התקיים טקס מיוחד לזכרו של בן, שיזמו חבריו לקבוצת פייסבוק סגורה של בעלי רכב קופרה. מעל 130 רכבים יצאו מביתה של אימו באשקלון, ונסעו עד למוקד המסיבה ברעים. "בשיתוף פעולה של שוופס שתרמו לנו ג'ין טוניק – המשקה האהוב על בן, והיבואן של צ'מפיון מוטורוס שדאג למדבקות, שתיה ואוכל, וגם מטה משפחות החטופים שסייע לנו והציב דגלים לאורך הדרך, ויחד עם עוד הרבה תורמים הצלחנו להרים אירוע הנצחה עוצמתי ומרגש, שהייתה בו שמחה מהולה בעצב. לצערינו, עיריית אשקלון לא לקחה חלק באירוע ההנצחה הזה, למרות שנשלחה אליהם הזמנה. היינו מצפים שראש העיר ייקח חלק באירוע ההנצחה לזכר גיבור כמו בן, וגם ינציחו אותו מיוזמתם בעיר".
מסע הנצחה לזכרו של בן עם רכבי קופרה. צילום: באדיבות המשפחה
"גם אבא שלי מנסה להנציח את בן בכל דרך", הוא מוסיף, "הוא יצא לפנסיה, ומאז שהקימו את קיר המכוניות השרופות, הוא מגיע לשם כל יום, עומד ליד הרכב של בן ומספר את הסיפור שלו לכל מי שמגיע להקשיב".
"מקווה שרומי גונן תהיה הניצולה מספר 13 של בן"
אבינועם עצמו, לקח את משימת הצלת החיים שבן התחיל בה באותה שבת, על עצמו. "אני לא רוצה שהמוות של בן יהיה לשווא. הפסקתי לעבוד מאז ה-7.10 והצטרפתי למאבק של משפחות החטופים", סיפר. "רומי גונן הייתה איתו ברכב ונחטפה לעזה. המשפחה שלה גרה בישוב לידי בצפון ואני בקשר מאוד קרוב איתם. חייבים לעזור להם עד שרומי תחזור, כדי שהיא תהיה הניצולה מספר 13 של בן. מסע הצלת החיים שלו יסתיים בסיפור טוב, כשרומי תחזור הביתה בריאה ושלמה".
בן שמעוני וג'סיקה אלטר. צילום: באדיבות המשפחה
תמונתו של בן באתר ההנצחה ברעים. צילום: באדיבות המשפחה
הוריו ואחיו של בן ביום הנצחה לזכרו. צילום: באדיבות המשפחה
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
