ספיר גניש, בת 28 מאשקלון, חובשת בכירה ונהגת אמבולנס במד"א, מתנדבת בתחנת אשקלון כבר שש שנים. לאורך השנים היא טיפלה במאות חולים ופצועים, אך השבת השחורה, ה-7.10.2023, תישאר חקוקה בזיכרונה לעד.
בבוקר ההוא, ספיר התעוררה לקול נפילות ויירוטים – למרות שעדיין לא נשמעו אזעקות באשקלון. היא קמה בזריזות, לבשה את מדי מד"א והייתה בדרכה לתחנה. בזמן שהתכוננה לצאת, השמועות על חדירת מחבלים בדרום החלו להתפשט. סרטונים של מחבלים חמושים בטנדרים לבנים שהגיעו לשדרות – מקום מגוריה של משפחתה – הופיעו בטלפון שלה. רגע לפני שיצאה מדלת הבית, ברכו אותה אמה וסבתה.
הנסיעה לתחנת מד"א הפכה למסוכנת, כשבכל כמה דקות היא עצרה לצד הדרך כדי להתגונן מה\רקטות שנורו ללא הרף לעבר העיר. בין לבין, היא וידאה שאין נפגעים באזורים בהם היא נסעה וראתה פגיעות ישירות.
בדרך, בן זוגה של אחותה הקטנה עדכן אותה כי מחבלים חדרו לבסיס בו אחותה משרתת. למרות הדאגות שצפו, ספיר לא עצרה. בין האזעקות, המראות הקשים, והחרדה למשפחתה, היא המשיכה במסירות אל התחנה.
בהגעתה לתחנת מד"א באשקלון, הוטלה עליה משימה נוספת – לנסוע לתחנת מד"א בקריית גת עם שלושה מתנדבים נוספים. הדרך שוב הייתה רצופה באתגרים: הקשר עם משפחתה בשדרות נותק, טיל נפל לנגד עיניה, ורכב חשוד חלף מול האמבולנס. אולם ספיר, שהייתה נחושה לסייע, המשיכה הלאה.
ספיר גניש. צילום: דוברות מד"א
לאחר שסיימה את משימתה בקריית גת, שבה ספיר לאשקלון בצהריים המוקדמים, שם נשלחה לטפל בפצועים שנפגעו מרסיסים ולפנותם לבית החולים. שם נתקלה במראות קורעי לב של פצועים וגופות, ובזמן שטיפלה, הגיעה אליה שיחת טלפון נוראה: בן דודה, לוחם בצה"ל, נהרג בקרבות. למרות האובדן והכאב, ספיר המשיכה במלאכתה.
בסוף היום, לאחר טיפול מסור ונפשי קשה מנשוא, קיבלה ספיר ידיעה מרגיעה: אחותה חולצה בשלום מהבסיס.
"היו כמה פעמים במהלך היום שחשבתי שלא אחזור הביתה", היא מסכמת, "אבל צריכים אותי, אז אני כאן בשביל לעזור במה וכמה שאני יכולה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
