מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום דו"ח ביקורת מעקב על התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי ובין היתר על אשקלון.
על פי הדו"ח של המבקר, בעשרות השנים האחרונות המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בקצב של כמה עשרות סנטימטרים בשנה. בשנים 2010 ו-2020 בדק מבקר המדינה את נושא הרס המצוק החופי. בביקורת הנוכחית, שהיא ביקורת מעקב על תיקון הליקויים המרכזיים שעלו בביקורת משנת 2020, נמצא כי חלק מהליקויים מהדוח הקודם בנושא תוקנו, חלקם תוקנו חלקית וחלקם לא תוקנו כלל.
שני המצוקים ששרדו והמצוק שקרס. צילום: אלבטרוס
לדברי המבקר, התמוטטות המצוק יוצרת בעיה ייחודית באזורים שמצוקי החוף בהם מאוכלסים בצפיפות, כמו באשקלון. הפגיעות והנזקים בגין התמוטטות המצוק עשויים להיות קשים ולהביא לסיכון חיי אדם, להרס מבנים ותשתיות, לאובדן שטחים ששוויים גבוה בשל קרבתם לים, לפגיעה בשטחים פתוחים כגון חופים, שמורות טבע וגנים לאומיים ולהרס אתרים ארכיאולוגיים ומבנים בעלי ערכי מורשת. כן מדובר באובדן היכולת להשתמש ולבנות במקומות שהיה בהם פוטנציאל בנייה.
תכנון והקמה של מיגון יבשתי על ידי עיריית אשקלון – בביקורת הקודמת עלה כי עיריית אשקלון לא קידמה את התכנון והביצוע של ההגנות היבשתיות הדחופות והקבועות במקטע אשקלון צפון, וכי היא לא הקפידה לבצע הגנות דחופות לשמירה על שלום הציבור כגון גידור והצבת שלטים. בביקורת המעקב הועלה כי הליקויים תוקנו במידה מועטה. נמצא כי עיריית אשקלון פעלה להכנה ולאישור של תוכנית פיתוח למיגון תא שטח אשקלון צפון, אולם נכון למועד הביקורת היא לא החלה בביצוע התוכנית ובהסדרת הניקוז בגג המצוק. לדברי המבקר המשך השיהוי בביצוע העבודות במקטע הזה "מסכן את יציבות המצוק, שעל חלקו אף הוצא צו מבנה מסוכן בינואר 2021, וכפועל יוצא עלול לסכן את שלומם של המבקרים בקרבת המצוק. כמו כן היעדר המיגון היבשתי עלול לפגוע ביעילות המיגון הימי הקיים והעתידי".
המצוק בינואר 2019. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
תכנון וביצוע של מיגון יבשתי על ידי רט"ג – בביקורת הקודמת הועלה כי רט"ג לא קידמה את התכנון והביצוע של ההגנות היבשתיות הדחופות והקבועות בתא שטח גן לאומי תל אשקלון שבאחריותה. בביקורת המעקב הועלה כי הליקויים לא תוקנו. רט"ג החליטה שלא לקדם את ההגנות היבשתיות על המצוק בגן לאומי תל אשקלון בלי שהביאה את החלטתה לבחינתם של המשרד להגנת הסביבה, הוולחו"ף או החברה להגנת המצוק, לרבות בחינה של השפעות החלטתה על ביצוע ההגנות הימיות במקטע זה ועל סיכון העתיקות וסיכון חיי המבקרים בגן הלאומי אשקלון.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. צילום: מארק ניימן/לע"מ
הטיפול בנושא ההגנה על שלום הציבור על ידי עיריית אשקלון – בביקורת הקודמת עלה כי עיריית אשקלון לא הקפידה לבצע הגנות דחופות למיגון המצוק, כגון גידור והצבת שלטים. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה. העירייה מבצעת פעולות תחזוקה לגידור ושילוט אזהרה קיים וכן פעולות שמעלה יועץ בטיחות העורך סקר סיכונים בחופים לפני פתיחת עונת הרחצה. אולם אין היא יוזמת פעולות לגידור ושילוט לאורך כל מקטעי המצוק הן בגג המצוק והן בבוהן המצוק.
המרפסת המסוכנת
נסיגת המרפסת. צילום: מתוך דו"ח של החברה להגנת המצוק
עבודות להזנת המצוק
ביצוע עבודות מיגון ימי באשקלון – בביקורת הקודמת הועלה כי החברה להגנת המצוק לא שיקמה את שובר הגלים הצפוני באשקלון בתא שטח 38, והחלה להזין חול בלי לבחון את יעילותה של הזנת החול במצב שבו שובר הגלים לא שוקם וטרם פעלה להקמת הגנות קבועות בתא שטח זה. עוד נמצא כי החברה להגנת המצוק טרם החלה לבצע את ההגנות הימיות בתא השטח 39 (תל אשקלון). החברה להגנת המצוק שיקמה את שובר הגלים הצפוני באשקלון בתא שטח 38 ותחזקה את מערכת הגיאוטיובים שהקימה, אף שלתפיסתה פתרון זה פחות אפקטיבי בתא שטח זה, והיא טרם סיימה להכין את התוכנית להקמת שוברי הגלים שאמורים לשמש הגנות קבועות בקטע זה. החברה ביצעה הזנת חול בתא שטח 39 אך טרם סיימה לבחון את פתרונות ההגנה הימית בתא שטח זה.
המצוק בגן הלאומי באשקלון. צילום: אתר האינטרנט של החברה להגנת המצוקים
כך, למשרד הפנים עדיין אין אומדן עדכני של עלויות ההגנות היבשתיות הנדרשות. משנת 2019 משרד הפנים גם לא ביקש מהרשויות המקומיות להעביר לו אומדנים של העלויות הצפויות של תכנון ההגנות היבשתיות ושל הקמתן.
ההמלצה של מבקר המדינה היא כי על עיריית אשקלון לפעול לקידום ההגנות היבשתיות הנדרשות בתאי השטח שבאחריותן ולהשלמת עבודות השילוט והגידור באזורים שבהם הדבר נדרש.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "עיריית אשקלון פעלה ופועלת, ככל שבידה, בנושא שיקום וייצוב המצוק ברצועת החוף בעיר ולאורך השנים ביצעה פרויקטים לחיזוק המצוק, בהם הצבת קיר שיגומים ברצועת החוף הצפונית. יתרה מכך, מאז דו״ח המבקר האחרון ביולי 2023, קידמה העירייה את פרויקט החיזוק היבשתי שקיבל את כל האישורים הנדרשים ממוסדות התכנון, בהם הוולחו"ף, החברה הממשלתית להגנה על מצוקי הים התיכון, המשרד להגנת הסביבה ורשות העתיקות. לפני כשבוע פנתה העירייה למשרד הפנים בדרישה להשלים את התקציב החסר לצורך ביצוע הפרויקט בסך כ-30 מיליון שקלים. עם קבלת התקציב הנדרש תצא העירייה למכרז להשלמת הפרויקט".
תקציב לא מנוצל
13 שנה לאחר החלטת הממשלה, עדיין לא עלה בידי משרדי הממשלה – לרבות משרדי ראש הממשלה, הגנת הסביבה והפנים – למצוא פתרון למחלוקת בנוגע לאחריות מימון ההגנות היבשתיות והקמתן, ולא סוכם על מנגנון סיוע לרשויות המקומיות לשם כך. זאת על אף פניות שהועברו בנושא למשרד ראש הממשלה על ידי פורום רשויות החוף והחברה להגנת המצוק, פניות שלא זכו למענה, ודיונים שהתקיימו בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ניסיון לקידום נושא זה טרם הביא לפתרון סוגיית האחריות למימון המיגון היבשתי.
עלות ההקמה של ההגנות היבשתיות הנדרשות נאמדה בשנת 2022 ב-670.5 מיליון ש"ח. עלויות התחזוקה של כל ההגנות היבשתיות לעשר שנים נאמדו בשנת 2022 ב-300 מיליון ש"ח, והעלויות לפעולות מיגון ימי בשלב ב' נאמדו ב-360 מיליון ש"ח – נוסף על תקציב בשיעור דומה שנקבע לשלב א'. המבקר מצא כי המדינה הקציבה 90 מיליון ש"ח בלבד בשלב א' למיגון היבשתי.
נכון ליולי 2023 ארבע מתוך תשע הרשויות המקומיות שקיבלו הקצאות והרשאות תקציביות לקידום התכנון והביצוע של מיגון יבשתי עוד בשנת 2019, לא הגישו כלל דרישות תשלום למימוש התקציב האמור. כמו כן, סך התקציב שניצלו תשע הרשויות היה כ-35% (כ-21 מיליון ש"ח) מהתקציב שהוקצה (60 מיליון ש"ח). משרד הפנים עדכן כי נכון לפברואר 2024 סך התקציב שנוצל עלה ל-40%.
עיריית אשקלון קיבלה תקציב של למעלה מ-20 מיליון ש"ח וניצלה רק כשליש ממנו. למעלה מ-60 אחוזים מהתקציב בסך 12.8 מיליון ש"ח כלל לא נוצל.
הגנה ימית – הגיאוטיובים מתחת למים. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
מאז הביקורת הקודמת, מלבד חמש רשויות מקומיות, שבהן בוצעו הגנות יבשתיות או ימיות חלקיות הנדרשות לפי תוכניות המתאר הארציות, ביתר המקטעים לא בוצעו הגנות. נכון לאוגוסט 2023 ב-14 תאי שטח מתוך 27 תאי שטח לא בוצע מיגון יבשתי כלל, ובתא שטח אחד נוסף בוצע מיגון חלקי. כמו כן עלה כי ב-10 מתוך 18 תאי שטח לא בוצע מיגון ימי כלל, וכי בתא שטח אחד נוסף בוצע מיגון חלקי.
ממסמך שהוכן עבור החברה להגנת המצוק באוגוסט 2023 עולה כי נכון לאותו מועד בוצעו הגנות ימיות על מקטעים באורך של כ-5 קילומטר מתוך 13 ק"מ בלבד שהוחלט כי נדרש לבצע בהם מיגון ימי. אי ביצוע עבודות המיגון בתאי השטח שהוחלט כי יש לבצע בהם הגנות עלול לסכן חיי אדם, לגרום לפגיעה ברכוש ולגרום לצמצום שטח החופים ואף להיעלמותם של חלקם.
רשות הטבע והגנים לא השלימה את המיגון של תאי שטח המצוק הנמצאים באחריותה; ועיריות אשקלון והרצליה טרם החלו בביצוע מיגון יבשתי למצוק.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרדי ראש הממשלה, הפנים, הגנת הסביבה והאוצר ולרשות מקרקעי ישראל לפעול לקידום הצעת מחליטים שתבטיח את המשך הפעולות הנדרשות למיגון יבשתי וימי למצוק החופי ואת התקציב הנדרש לכך. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד להגנת הסביבה ולחברה להגנת המצוק לבחון את הצורך בעדכון המדיניות להגנה על המצוק נוכח התרחישים העדכניים לעליית מפלס הים ופוטנציאל הנזק למצוק החופי.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
