במרכז יום באשקלון שנועד לטיפול בחוסים בעלי מוגבלויות עבדה תושבת העיר בשנות ה-30 לחייה בתור מדריכה. באחד הימים היא ניגשה להעיר את אחת החוסות במקום ועשתה זאת באמצעות התזת מים עליה.
החוסה המוגבלת התעוררה והחלה לצעוק ולקלל. הדבר הסב את תשומת לבם של הצוות, והם התקשרו למשפחתה של החוסה כדי לדווח על הצעקות. בזמן שיחת הטלפון שמעה בת המשפחה את הזעקות של החוסה ודרשה הסברים.
בני המשפחה הגיעו למרכז יום ודרשו לראות את סרטוני מצלמת האבטחה מרגעי הצעקות. כאשר הם צפו בסרט, הם ראו את המדריכה מתיזה מים לעבר החוסה הישנה. החוסה בתגובה צעקה וקיללה, והמדריכה נראתה צוחקת מזה שוב ושוב.
בני המשפחה זעמו על ההתנהגות והגישו תלונה במשטרה נגד המדריכה. המדריכה הסבירה כי היה קושי אמיתי להעיר את החוסה משנתה, וכי היה צורך להעיר אותה בהקדם על מנת שתיטול תרופות שהיא זקוקה להן. עוד הסבירה כי נעשה שימוש מזערי במים, וכי הדבר לא נעשה על מנת להזיק לחוסה, אלא מדאגה לה.
לאחר חקירתה במשטרה, שבה היא נחשדה בהתעללות בחסר ישע, היא פוטרה מעבודתה במרכז, ותיק החקירה הועבר לפרקליטות מחוז דרום לצורך בחינתו. בפרקליטות בחנו את התיק והוחלט לסגור אותו מחוסר עניין לציבור. לאחר התערבות של עו”ד לימור רוט חזן, אשר ייצגה את המדריכה, שונתה עילת הסגירה לחוסר אשמה.
“לחשדות כנגד המדריכה לא היה בסיס”, מסרה עו”ד רוט חזן. “למרבה המזל, כל פעולותיה של המדריכה תועדו במצלמה שהייתה מותקנת במקום. לאחר בחינת הראיות וצפייה בקלטות גם הפרקליטות שוכנעה שלא בוצעה עבירה של התעללות, ועל כן הוסכם לסגור את התיק מחוסר אשמה. המדריכה עבדה במסירות רבה וברגישות. מדובר באישה צעירה, שכל עתידה לפניה, ואני שמחה שלא נגרם לה נזק עתידי, נוכח מחיקת התיק באופן מלא”.