"אברה, נמשיך להילחם עד שתחזור"

ברגעים אלה נערכת בכיכר הבימה בתל אביב, עצרת לציון 3 שנים מאז נפל אברה מנגיסטו בשבי. בטקס משתתפים בני משפחה, פעילים ואמנים.

בני משפחת מנגיסטו. צילום: שחר מילגרום

האח אילן, עלה לנאום ואלה הדברים שהוא נשא בעצרת: "אברה, אברה אח שלנו היקר – לפני 3 שנים, שהתבשרנו על העלמותך – אפלה נחתה בבית. כבר 3 שנים שאימא לא ישנה, שאבא לא נרדם. 3 שנים שקול דממה זועק בתוך הבית. אתה אפילו לא יכול לדמיין לעצמך – כמה אתה חסר. כמה הצחוק, החיוך והחום שנתת לאימא נעדר בבית. אין יום שאימא לא מתפללת לשובך – אין יום שהיא לא פונה לאלוקים – שישיב אותך הביתה.

אברה, אתה בטח זוכר את הילדים שלי, כמה קטנים הם היו, עוללים בעריסה – אברה, לא ראית כמה הם גדלו. תהילה כבר מדברת, דניאל הולך לו בדילוגים.

אלעד, אחיך הקטן, סיים תיכון לאחרונה, הוא מתלבט אם להתגייס לחיל האויר כמו נתנאל שבדיוק סיים שם שירות. אלמנש, אחותך הקטנה – התגייסה גם כן – היא נלחמת בשבילך כמו שהיא נלחמת בשביל המדינה. אין יום שהיא לא מזכירה, זועקת לכולנו – לכל מי שכאן שאתה חי, שאתה צריך להיות כאן – בבית.

אברה, אני זוכר איך עם תחילתו של המאבק להחזיר אותך הביתה, עמדנו ולחמנו בודדים, קומץ קטן, כדי שתהיה כאן איתנו – היום תסתכל מה קורה כאן – תראה כמה אנשים באו להזכיר לכולנו שאתה חי – להזכיר לכולנו שצריך להחזיר אותך הביתה.

אברה, אתה לא לבד – אנחנו כבר לא לבד. אנחנו רוצים שכל זה ייגמר – שלא נצטרך לעמוד כאן יותר, לא נצטרך להחזיק במקרופון הזה, שהציבור הזה שהגיע לכאן יחגוג בפעם הבאה כשיראו אותך בשערי הבית – כובש אותנו מחדש עם חיוך זוהר, עם חיבוק חם לאימא לאבא ולאחים הקטנים.

אברה, נמשיך להיות כאן, נמשיך לזעוק, להזכיר, להלחם – עד שתהיה כאן. עד שתחזור".