ארבעה וחצי חודשים אחרי שנפצע קשה בתאונת דרכים בנגב המערבי, ארז רחמים, תושב אשקלון בן 45, נכנע לפציעה הקשה והלך לעולמו.
"כשמו כן הוא – ממש בחור כארז", ספדה לו אשתו ליטל, "איש של נתינה אין סופית, המילה 'לא' לא הייתה קיימת אצלו. יש שאומרים עליו שהוא היה אחד בדור, איש שקט, נעים הליכות, לעולם לא רב עם אף אחד. לא היו לו שונאים, אף פעם לא דיבר לשון הרע, הראשון לעזור כשצריך. איש עבודה שכל מה שעניין אותו זה הבית והמשפחה, לדאוג לילדים שלא יחסר כלום. הוא אהב את כולם וכולם אהבו אותו".
כזכור, בתחילת חודש פברואר דיווחנו על תאונת הדרכים הקשה שהתרחשה לפנות בוקר בכביש 242 בנגב המערבי. רחמים עבד בעבודה נוספת כדי להגדיל את פרנסתו והיה קם מידי לילה לעבוד בהפצת עיתונים לקיבוצי הנגב המערבי. גם באותו לילה הוא יצא מאשקלון עמוס בעיתונים ועבר מקיבוץ לקיבוץ. כשהיה בדרך לקיבוץ כיסופים, מסיבה שאינה ברורה, התנגש הרכב בו נהג במשאית שבאה מול.
ההתנגשות הייתה חזקה וארז נפצע באורח קשה. ניידת טיפול נמרץ הוזעקה ועוד לפני שהגיעה הועלה גם מסוק מד"א למקום כדי להחיש את רחמים במהירות לבית החולים. הוא חולץ מהזירה ופונה כשהוא במצב קשה מאוד ומחוסר הכרה לחדר הטראומה במרכז הרפואי סורוקה.
הפגיעה הייתה קשה מאוד ובלתי הפיכה ואלפים התפללו להחלמתו כשהרופאים אומרים שרק נס יאפשר לו לשוב לעצמו. אישתו ליטל ליוותה אותו לילות כימים צמוד למיטתו והתפללה שהוא יתעורר ויחזור להיות הבעל והאב שהיא מכירה.
לאחר חודש וחצי הוא הועבר מסורוקה לשיקום בבית לוינשטיין והחל תהליך שיקום, למרות שחומרת הפציעה עדיין לא אפשרה לו לתפקד כלל.
לפני מספר ימים התרחשה החמרה נוספת במצבו. הוא הועבר לחדר הטראומה במרכז הרפואי בילינסון ולאחר מספר שעות, בבוקר יום שבת נקבע מותו.
עם היוודע הבשורה המרה כתבה ליטל בפייסבוק "בצער עמוק ורב, בכאב בלתי פוסק, לאחר מלחמה על הרצון העז שתישאר איתנו ורצונך לא לעזוב אותנו אנו מודיעים על פטירתו בטרם עת של בעלי אבינו ואחינו היקר באדם ארז רחמים, על אף שנלחם כארי עד רגעיו האחרונים הבוקר תש כוחו ונלקח מאיתנו".
ההלוויה התקיימה במוצאי שבת האחרונה כשמאות ממשפחתו המורחבת וממכריו מלווים אותו בדרכו האחרונה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
ארז עבד כעשרים שנה במפעל התירס 'פופלי' שבקיבוץ סעד. בשנים האחרונות שימש כמנהל מחלקת ההזמנות במפעל וכמה חודשים לפני התאונה הוא החל לעבוד גם בהפצת העיתונים כאמור. הוא השאיר אחריו אישה, שלושה ילדים.
בני משפחתו יושבים שבעה, עד ליום חמישי, סמוך לביתו במעלה הגת 25 בשכונת ברנע.