שלושה הליכים משפטיים ארוכים שנמשכו שנים הגיע השבוע לסיומם. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי על עיריית אשקלון לפצות את חברת 'אפרידר – חברה לשיכון ופיתוח אשקלון' זו שבשליטתו של איש העסקים אלי אלעזרא בגין 3 שטחים שהיו בבעלותה ושהעירייה הפקיעה ממנה לפני 14 שנה.
מדובר בשני שטחים בצפון רצועת הים של אשקלון: האחד ממערב לרחוב רפאל איתן, מדרום לחוף חופית, מקום שיועד בתב"ע לבניית בית מלון ושטחי מסחרי והשניה ממערב לרחוב יקותיאל אדם, בין חניון חוף בר כוכבא למלון הרלינגטון, 'הולידיי אין' בשמו הקודם. השטח השלישי הוא מגרש החניה הסמוך למקיף 'אורט אפרידר' ברחוב אורט. גם שטח זה היה בעבר שייך לחברת אפרידר עד שהעירייה הפקיעה ממנה אותו.
במשך שנים רבות סרבה העירייה לפצות את חברת אפרידר עד שהאחרונה נאלצה לפנות לערכאות משפטיות, כל אחת בנפרד כדי לקבל את הכסף שהפסידה ממעשיה של העירייה.
המשפט נפתח ובמהלכו טענה העירייה להגנתה כי "בשל התנהגות חברת אפרידר למעלה מ- 14 שנה, ולפחות מאז הופקע השטח הראשון, סמוך לשנת 2000, המקימה חזקה לכאורה, לוויתורה על זכותה, המוכחשת, לתבוע פיצויי הפקעה, והמלמדת על הסכמתה, במפורש או מכללא, להעברת המקרקעין ללא תמורה לעירייה". במילים פשוטות טענה העירייה שמכיוון שלא תבעתם את הפיצוי מיד לאחר ההפקעה הרי שהסכמתם לה.
אפרידר טענה מנגד כי במהלך השנים דווקא ניהלה משא ומתן עם העירייה כדי לקבל את הפיצוי. בתחילה זכתה לאוזן קשבת מצד פקידי העירייה ויועציה המשפטיים ואף נערכו פגישות לליבון המחלוקות בין הצדדים, אך ככל שחלף הזמן ודרישותיה של אפרידר תורגמו לסכומים כספיים, הם זכו להתנערות ולהתעלמות מצד העירייה ולאחר שלא נותרה להם ברירה הגישו את התביעות.
גם בעל השליטה בחברת אפרידר, אלי אלעזרא, נדרש להעיד על התנהלות החברה במהלך השנים. כשנשאל האם בעת הכנת ההצעה לרכישת החברה, בשנת 2000, נלקחו בחשבון שטחים שהעירייה הפקיעה מאפרידר ונטען כי הם ברי-פיצוי, השיב: "בהחלט. זה עלה בכל שיחה עם היועמ"ש של העירייה, עם ראש העיר ומהנדס העיר, כולם ידעו שיש הפקעות", והוסיף: "אני מכיר את האנשים, אני שימשתי כמנכ"ל החברה הכלכלית של עיריית אשקלון עד 94 והייתי מצוי היטב וידעתי מה שידעו בעירייה הרבה שנים קודם שיש הפקעות יתר, ויש זכויות לאפרידר, שהעירייה לקחה ביתר, כמו חניות, שטחים ציבוריים וכו'. הדבר הזה היה ידוע".
הוא המשיך בתיאור הדברים, כשלדבריו, מיד לאחר הרכישה, החל שיח בינו לבין נציגי העירייה, בנוגע לפיצויים, וכלשונו: "אני אומר שאני לצערי מאז רכישת אפרידר עברתי ארבעה ראשי ערים, כל צוות חדש שנבחר ניסה לבדוק איך הוא יכול למסמס את הדיונים והשיחות האלה… למרות שלפעמים התרשמנו שיש כוונה כנה להגיע להסדר, היו כאלה שטענו שזה בכלל "תוכיחו שזה זכויות שלכם", כאילו מישהו קנה מכונית ומבקשים ממנו להוכיח שהגלגל הוא חלק מהמכונית שקנית. זה תהליך שלקח כמה שנים והיתה פניה לרשות החברות הממשלתיות שהחזירה תשובה שהנכסים האלה הם חלק מחברת אפרידר".
בהמשך הוסיף: "ניהלתי שיחות עם האנשים הרלוונטיים שידעו שיש הפקעות יתר של העירייה, עדיין לא דיברתי על תביעה, אמרתי שאני רוצה בדיאלוג, בסופו של דבר ב-2003 או 2005 נחתם הסכם עם העירייה על חלק ממה שהיו הפקעות וחתמנו על הסכם שהעירייה לא קיימה אותו. ההסכם לא נחתם ביום אחד בטח לא בהיקף כזה. זו תוצאה של הרבה שיחות ותהליכים שעשינו כדי לא להגיע לבית המשפט. אנו הגשנו תביעות כי לא היתה לנו ברירה אחרת… מהיום הראשון אני התחלתי בשיחות ובפגישות פורמאליות ולא פורמאליות עם גורמים בעירייה שידעו על הסוגיה והסכימו. גם בעירייה לדורותיה במשך 4 ראשי ערים אמרו שצריך לשבת ונשב. לכן לא הגשנו תביעה. אם היו אומרים שאין מה לדבר ולא מגיע כלום היינו מגישים ב 2001, אבל הם הסכימו והיו מודעים לזה ואמרו שנשב. כל פעם מינו מישהו אחר מטעמו כדי לרכז את הסוגיה".
בפסק הדין שניתן לאחרונה ושאיחד את שלושת התיקים לפסק דין אחד, קיבל השופט אריאל ואגו את תביעות אפרידר ודחה את טענות העירייה. בית המשפט קבע כי הצדדים יקבעו שמאי מוסכם ביניהן והוא זה שיקבע את סכומי הפיצוי לכל שטח ושטח. אם לא יגיעו הצדדים להסכמות – בית המשפט ימנה את השמאי בעצמו. עוד חייב בית המשפט את העירייה לשאת בשכר טרחת עורך דינה של אפרידר בסך 40,000 ₪.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "מדובר בתביעות לפיצויים בגין הפקעה של חטיבות קרקע שונות המיועדות לצרכי ציבור במסגרת תכניות מתאר שאושרו עוד בשנות ה- 60 של המאה הקודמת. ההפקעות בוצעו בשנות ה- 90 עת הייתה אפרידר, חברה ממשלתית, שהתנהלה בשיתוף פעולה מלא עם העירייה. בימים אלה העירייה לומדת את פסק הדין ונערכת לשלב הערכת גובה הפיצויים אשר שנוי במחלוקת ויוכרע על ידי בית המשפט".