בזכות חדות העין שלה ותפעול זריז ומקצועי של אירוע חריג מנעה רב"ט חן כהן פיגוע נקמה שתכנן להוציא לפועל תושב השטחים שהיה בדרכו לירושלים.
האירוע התרחש לפני כשבועיים. היה זה יום ראשון, ורגע אחרי שחזרה מחופשת סוף השבוע בבית הוצבה, יחד עם חברתה יובל, במעבר רחל בדרום עוטף ירושלים. המשמרת של שתי החיילות התנהלה בצורה שגרתית ושקטה לחלוטין, עד לרגע שבו אירוע שגרתי קיבל תפנית.
מה בעצם קרה שם?
"היינו כבר שלוש שעות במשמרת, ועברו באותו יום הרבה מאוד אנשים. יובל ואני היינו ב’שרוול’, שזו אחת העמדות שבה אנחנו מזכים מבחינה ביטחונית את כל מי שנכנס לישראל. בודקים מה יש עליהם ובציוד שלהם ומאפשרים להם כניסה בטוחה לארץ. באיזשהו שלב נכנסה אישה עם ילד קטן, מיד אחריה גבר בשנות ה-30 ואחריו עוד שלוש נשים צעירות. הכבודה התחילה לעבור במשקף, הגבר המשיך לכיוון המגנומטר, ואני קלטתי את הסכין בתיק. עצרנו את הכול וניסינו להבין למי התיק הזה שייך, והוא עשה את עצמו לא מבין".
הסכין במכשיר השיקוף. צילום: דובר צה"ל
איך מתנהל האירוע ברגעים האלה?
"ברגע שראיתי את הסכין עצרתי את הכבודה בפנים, החברה שהייתה איתי עצרה את הקרוסלות ומיד עלינו מול החמ"ל. החמ"ל שלח שוטר כחול, הוא הגיע מיד, הזיז את כולם רחוק ממנו והוציא את הסכין. הוא החל לשאול את הגבר שאלות, ואז הוא הודה שהסכין שלו ואמר שזה כלי עבודה. כששאלנו אותו במה הוא עובד הוא אמר שהוא רק מחפש עבודה. הוא נאזק ונלקח לתחנת המשטרה, שם הודה שהעביר את הסכין במטרה לבצע פיגוע נקמה על מותו של דוד שלו שהיה מעורב בתקרית באינתיפאדה השנייה".
לוחמת מעברים, רב"ט חן כהן. צילום: דובר צה"ל
מה הרגשת כשראית את הסכין?
"האמת, שום דבר מיוחד. הסכין עצמה היא לא אירוע יוצא דופן, ואנחנו נתקלים הרבה פעמים בסכינים ואגרופנים, ברוב הפעמים אלה אכן כלי עבודה, ואנחנו פשוט מחרימים אותם".
"הוא הודה שהסכין במטרה לבצע פיגוע". הסכין שנתפסה. צילום: דובר צה"ל
אז מה עורר חשד?
"היו כמה דברים. קודם כול הסכין הזאת באמת נראתה קצת אחרת ממה שאני רגילה, ולא כמו כלי עבודה. דבר שני, הפועלים עם הכלים עוברים בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות, ויש עליהם כלי עבודה נוספים. במקרה הזה היה כבר צהריים, ולא היה ברשותו שום דבר נוסף וזה החשיד. בכל מקרה, ברגע שאנחנו מזהים אמל"ח, לא משנה איזה, ההנחיות הן ברורות ופעלנו על פיהן".
כשהוא הודה שהתכוון לפגע, התחושה השתנתה?
"הרגשתי מאוד מוזר. לקח לי זמן לעכל את זה ולהבין מה באמת קרה כאן. כשנפל לי האסימון, תחושת הסיפוק הייתה אדירה. זה עלול היה להסתיים באסון, ושמחתי שעשיתי את העבודה שלי, בשביל זה אנחנו שם".
אתן לא חוששות?
"לא. אנחנו רגילות, עברנו הכשרה, ואנחנו מיומנות ויודעות בדיוק איך לתפעל אירוע. מעבר לזה שאנחנו נמצאות ב’שרוול’, ושם אנחנו מוגנות, לא משנה מה קורה".
,תחושת הסיפוק הייתה אדירה". רב"ט חן כהן. צילום: דובר צה"ל
"כששובצתי ללוחמה נבהלתי"
רב"ט חן כהן בת ה-19 מאשקלון התגייסה לצה"ל לפני שנה בדיוק, והיא לוחמת מעברים בגדוד ארז. לוחמי ולוחמות מעברים מחולקים לשני גדודים – תעוז וארז – והם אחראים על משימות הבידוק, הזיכוי והאבטחה הביטחונית של כל העוברים במעברים שבאחריותם בין ישראל לשטחים. החיילים עוברים הכשרה ייעודית בבה"ד 13, הכוללת טירונות ייעודית וקורס של כחודשיים.
תמיד רצית לעשות שירות משמעותי?
"רציתי להיות מדריכת חי"ר ולשם כיוונתי. כששובצתי ללוחמה נבהלתי, אבל החלטתי שאני מגיעה לבקו"ם בראש פתוח ובודקת את כל האופציות. כשהגעתי לטירונות, הבנתי על מה מדובר. הסגל, ובמיוחד המפקד האישי שלי, החדיר בי את הערכים ואת משמעות התפקיד. כשראיתי אותם, ידעתי שאני צריכה להישאר, למרות הקושי".
איפה היו הקשיים?
"הטירונות הייתה מאוד קשה ומאתגרת. זו טירונות של משטרה צבאית, והיא ידועה כקשה פיזית ומנטלית. עשיתי דברים שבחיים לא חשבתי שאני אעשה. גם המעבר לגדוד הוא לא פשוט, וצריך להסתגל למשהו אחר לגמרי ולמשמרות ארוכות מאוד ולא פשוטות".
"אנחנו מונעים כניסה של גורמים עוינים". רב"ט חן כהן. צילום: דובר צה"ל
מה החזיק אותך למרות הקשיים?
"הסגל, החברים וההבנה שאני עושה משהו משמעותי וחשוב. הכרתי אנשים מדהימים והמפקד שלי מהטירונות, שבינתיים השתחרר, הוא גם בן הזוג שלי בחמשת החודשים האחרונים. אז הוא מאוד תומך בי ומבין בדיוק מה אני עוברת".
איך את רואה את התפקיד שלך?
"אנחנו מונעים כניסה של גורמים עוינים לשטחה של מדינת ישראל, וזה אומר הכול. העבודה קשה, אנחנו קורעים את התחת וצריכים להיות כל הזמן דרוכים ולפעמים רק במבט לדעת לזהות רכב חשוד או התנהלות חשודה. אבל זה שווה את זה, כי אני יודעת שכך מונעים פיגועים ופגיעה בחיי אדם. האירוע האחרון רק חידד את זה".
מה אומרים המשפחה והחברים על התפקיד שלך?
"כולם מאוד מעריכים וגאים. יש גם חששות, בעיקר של אימא, אבל הם סומכים עליי ומבינים שזה התפקיד ואין מה לעשות".
איך את רואה את המשך השירות שלך בצה"ל?
"אני מקווה לצאת בקרוב לפיקוד. כמו שכבר אמרתי, המפקדים עשו בשבילי המון, והם אלה שגרמו לי להישאר ולהמשיך הלאה. ברגעים הכי קשים הם עזרו לי לראות את התמונה הכוללת ולהתמקד בחיובי. עכשיו אני רוצה להיות בצד הזה, לעזור למתגייסים הצעירים ולעשות עבורם את מה שעשו בשבילי".
