בבית ברחוב יוהנסבורג יושבים שבעה בני משפחת אגדי על האח משה ז”ל. המבקרים באים לנחם, בהם אישי ציבור כמו סגן שר האוצר, שהוא גם השכן, יצחק כהן ונשיא המדינה ראובן ריבלין. אבל באים גם תושבים רבים שהכירו את משה.
משה הוא אחד מ-14 אחים במשפחה, שרובם מתגוררים באשקלון. ההורים עלו מאיראן היישר לאשקלון עם שישה ילדים. כאן בישראל נולדו בישראל עוד שמונה אחים. משה עצמו נולד באיראן ועלה בגיל שנתיים, האחים מתארים אותו כילד חביב ושובב. ההורים התגוררו בהתחלה ברחוב אפרים צור ועברו לגור באפרידר לפני 22 שנה. משפחה נורמטיבית, האחים שירתו בצבא, חלקם ביחידות מובחרות.
חצר הבית בו נהרג משה אגדי ז"ל. צילום: אילן אסייג
משה הותיר אחריו את אשתו יפה וארבעת ילדיהם. הוא עצמו עבד בשנים האחרונות במכירת פירות וירקות בשוק העירוני.
האחים של משה, שמוליק וחלי, הסכימו לשתף אותנו ולספר על האח האהוב שהלך לעולמו באופן כל כך טראגי.
קבוצת ה-WhatsApp של "כאן דרום"
רק חדשות ועדכונים, בלי דיבורים ובלי חפירות. הקליקו להצטרפות: https://bit.ly/2VfetxJ
איזה בן אדם היה משה?
שמוליק: “אדם מאוד שמח. כל מקום שהיה מגיע, היה צוחק. תמיד לוקח את הכול בטוב, גם אם יש דבר רע. היה מגיע למקום והייתה מסביבו הילה של אור”.
חלי: “הוא חזר בתשובה לפני הרבה שנים ותמיד הפיץ אור, כל הזמן שמח וצוחק. אם היו מדברים על מישהו, תמיד היה אומר שאסור לדבר לשון הרע. בשבתות היה מטיל על עצמו תענית דיבור. כל הזמן חייך וצחק”.
מתי דיברתם איתו בפעם האחרונה?
חלי: “היינו בטיול בחול המועד עם כל המשפחה. והיה קר מאוד בתחילת השבוע והוא קפץ לאגם ושחה עם הילדים. הוא אהב את החיים הפשוטים. אדם פשוט שאהב לחיות. הוא האמין תמיד שיש לו השגחה מלמעלה. שתמיד אלוהים איתו”.
שמוליק: “היינו יחד בטיול בחול המועד, דיברנו כולם וצחקנו ודיברנו והעלינו זיכרונות מהשכונה באפרים צור, וזאת הפעם האחרונה”.
חלי, אחותו של משה אגדי ז"ל
הוא דיבר על המצב הביטחוני?
חלי: “בכלל לא. הוא אדם כל כך מאמין, הוא ידע שאלוהים שומר עליו, הוא לא פחד משום דבר. היה אמיץ ולא פחד מכלום. מאז ומתמיד, מאז שהיה ילד”.
“אצלו זה קודם כול לדאוג לאחרים”
זה קרה בלילה שבין שבת לראשון. לעבר אשקלון נורה מטח רב של רקטות, חלקן הצליחו לחדור את מעטה ההגנה של כיפת ברזל ולנחות ברחבי העיר.
אחת הרקטות נחתה בשכונה במרכז העיר, בחצר הבית של משפחת אלמועלם, ששם שהה באותו הזמן משה שלא הספיק להגיע אל הממ”ד. “מיד לאחר האזעקה הזניקו אותנו לבית פרטי שספג פגיעה מרקטה”, סיפרו פאראמדיק מד”א מוטי שוב וחובשי מד”א בן טטרו וישראל לוגסי. “בכניסה לבית ראינו גבר בשנות ה-60 שוכב מחוסר הכרה לאחר שנפגע בחזה מרסיסים, הענקנו לו טיפול רפואי מציל חיים ופינינו אותו לבית חולים בדחיפות תוך המשך טיפול כשמצבו קריטי”.
מה בדיוק קרה שם?
חלי: “הוא היה בחוץ, כנראה עישן, אף אחד לא ישן. הוא היה עם אשתו והילדים, וכשהייתה אזעקה הם הקדימו אותו וכן נכנסו, והוא לא הספיק. הרסיסים השיגו אותו”.
שמוליק: “הוא דאג שהילדים ייכנסו, הוא דאג שאשתו תיכנס. הוא בסך הכול הלך לחזק את המשפחה של אשתו ולשמח אותם. הוא לא היה בבית שלו, ושם זה קרה לו. זה די מאפיין אותו, קודם כול לדאוג לאחרים, ‘אני בסדר’. הוא היה אומר ‘אני יש לי כיפת ברזל’. הייתה לו כיפה גדולה כזאת, היה כתוב עליה ‘נחמן מאומן’. אף אחד לא חסין”.
צוות מד"א בחצר הבית בו נפלה הרקטה. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
מתי שמעתם על מה שקרה?
שמוליק: “אנחנו שמענו כשאחי הבכור הגיע לבית החולים כדי לזהות אותו”.
חלי: “אני שמעתי על זה עוד קודם. מישהו הריץ בקבוצה של המתווכים שאני חברה בה סרטון ואמר, ‘זה הבית של אגדי’. ואמרתי, ‘איזה שטויות, מה פתאום’. התקשרתי לאחי שייק'ה ואמרתי לו שיש מתווך שמריץ סרטון ואומר שזה הבית של אגדי. ‘למה הוא עושה את זה?’ הוא אמר לי תתקשרי ליפה, אשתו של משה. התקשרתי ליפה, והיא אמרה לי, ‘אני בבית החולים, תבואי’. נסענו לשם, ויפה הייתה שם לבד, אף אחד לא היה איתה. היא אמרה לי שהכניסו אותו, והרופאים עוד לא יצאו, חיכינו כמה דקות, ואז הרופאים יצאו ועשו מבט של נגמר. ואנחנו לא הבנו את זה וביקשנו לראות אותו, והם לא הסכימו. ואז התחלנו לבכות”.
הכניסה לבית בו נהרג משה אגדי ז"ל
בטח תכננתם משהו ליום העצמאות.
שמוליק: “כן. בדיוק כתבנו הודעה שאנחנו עושים יום עצמאות בבית של ההורים של בת הזוג שלי, במושב גיאה. ואמרנו נכין רשימה מה כל אחד יביא כדי שנבוא כולם ביחד. בכלל אני אמור להתחתן בחודש הבא, אז עשינו שאלת רב, והוא אמר לי, ‘אתה מתחתן כרגיל’. לא ידענו מה לעשות עם החינה, כי היא בתוך ה-30, והחתונה יוצאת בדיוק בסוף ה-30”.
חלי: “אבא שלי נפטר לפני שש שנים ב-4 לחודש – ומשה ב-5 לחודש. אבא שלי נפטר בבוקר יום שבת – ומשה במוצאי שבת”.
משה אגדי ז"ל
“הוא אגדי – ואנחנו האחים של אגדי”
האם, אשרף, עדיין בחיים, בת 82. מי שהודיע לה את הבשורה המרה היה אחד האחים. הוא הגיע לביתה והודיע לה את הבשורה המרה. “קשה לה לעכל, מדי פעם פרצי בכי, מבחינתה הייתה מוכנה ללכת במקומו”, מספר שמוליק.
האירוע הקשה הפך אותם לחלק ממשפחת השכול, שלושה ימים לפני יום הזיכרון לחללי צה”ל ולנפגעי פעולות האיבה. “אני כבר עשר שנים מלווה משפחה שכולה, נפגש איתם לפני כל חג, מגיע אליהם הביתה ויושב איתם”, מספר שמוליק. “הם זוג מבוגרים שבנם הקצין נהרג בצבא. אחד מהפעמים שאני נפגש איתם זה ביום הזיכרון. אני מגיע לבית העלמין בחולון ויושב עם האלמנה ליד הקבר, מנקה את הקבר, מניח פרחים, משתתף בטקס ומחבק אותם. השנה אני צריך להגיד להם שלא אבוא, שיש לי אבל משלי. זה לא נתפס. תמיד זה היה שלהם, והיום זה קרה לנו”.
הלווית משה אגדי ז"ל. צילום אילן אסייג
בפי מכריו וחבריו הוא נקרא “אגדי”. פשוט כך. “אני היום בן 46, ועד היום קוראים לי אח של אגדי. הוא אגדי, ואנחנו האחים. אפילו חמותו הייתה קוראת לו אגדי”, מספר שמוליק.
“הפסקת האש זה בסדר”
בלילה שבין שני לשלישי נכנסה הפסקת האש לתוקפה לאחר כשתי יממות של מטחים בלתי פוסקים על העיר אשקלון.
היו מי שהביעו את מחאתם על הפסקת האש, כמו שכתב ח”כ גדעון סער, שמתח עליה ביקורת וכתב כי הפסקת האש הזו נטולת הישגים וכי ארגוני הטרור מתעצמים בזכותה.
אלא שדווקא מי ששילם מחיר יקר כל כך בסבב הזה מביע תמיכה בהפסקת האש. בשיחה עם “כאן דרום” אמר שמוליק כי היה חשוב להגיע להפסקת אש מול ארגוני הטרור מעזה, “כל אחד יש לו את הדעה שלו, אבל אני בדעה שלי שתמיד הפסקת אש זה בסדר”, הוא אומר, “לא צריכות להיות אבדות לא מאצלנו ולא מאצלם. אני חושב שתמיד זה נכון לעשות הפסקות אש, תמיד נכון להירגע”.
שמוליק אגדי
הוא גם שמע את כל ההצעות והפתרונות שמציעים להמשך הסבב ואמר: “אני מאמין בצבא שלנו שתוך 24 שעות יכול לכבוש את הרצועה, אבל לא צריך את זה ולא מענייננו לעשות את זה. אף אחד לא מנצח אותנו, אני לא מרגיש מנוצח. אני מרגיש שאנחנו עושים את המעשה הנכון. זה טוב, אנשים רוצים לחיות ורוצים את השקט שלהם, אנשים רוצים לחזור לשגרה. אף אחד לא רוצה מלחמה, אף אחד לא רוצה לרוץ למקלטים, ובטח לא הילדים”.
“רק אתמול בערב משה היה איתנו”
עוד באותו היום התקיימה הלווייתו של משה אגדי ז”ל. אף שפיקוד העורף אסר על התכנסות של יותר מ-300 איש, מאות הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה.
בכניסה לבית העלמין חולקו למשתתפים דפי הנחיות להתגוננות בעת הישמע אזעקה. בשל המצב הביטחוני, כשברקע נשמעים קולות נפץ, התנהל מסע ההלוויה בזריזות.
הלווית משה אגדי ז"ל. צילום אילן אסייג
“אנו מלווים היום למנוחת עולמים את משה אגדי זכרו לברכה, תושב העיר, שנהרג מנפילת רקטה בביתו”, ספד לו ראש העירייה תומר גלאם. “הקלות הבלתי נסבלת בה רק אתמול בערב משה היה איתנו, בילה את השבת עם בני משפחתו, התפלל בבית הכנסת, דיבר וצחק, וכעת אנו טומנים אותו בעפר, אינה יכולה להימשך. זוהי מציאות הזויה, מסוכנת ובלתי נתפסת שאף אזרח במדינת ישראל, אף תושב בעיר אשקלון, אף ילדה וילד, לא צריכים להיות חלק ממנה. סבב אחר סבב, הסלמה אחר הסלמה, לעיתים קרובות, קרובות מדי, אנחנו משלמים את המחיר היקר ביותר שאומה יכולה לשלם על הזכות הבסיסית שלה להגן על עצמה – מחיר החיים של הקרובים לנו מכול”.
גלאם ציין כי בקרוב יתקיים יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ואמר לבני המשפחה כי אין מה להציע להם מלבד מילים, כתף תומכת וסיוע, “אני מקווה שבכל זאת תוכלו למצוא מעט נחמה במורשת הנפלאה שהותיר אחריו משה – מורשת של חסד, עזרה לזולת, חיוך מאיר פנים, לב רחב ואוהב, ידיים מושטת לעזרה ודרך ארץ, מורשת ערכית ומוסרית, אותה עליכם יהיה להמשיך ולהנציח לדורות הבאים במשפחה. משה היקר, נוח על משכבך בשלום. תהי נשמתו של משה צרורה בצרור החיים”
