אפשר להסיר דאגה. החברה טוענת כי ביצעה שורה של פעולות אד הוק על מנת לאפשר את ההפעלה תוך עמידה מלאה בערכי הפליטה הנדרשים וכי כרגע הכל עובד תקין. הסולקנים להפחתת הפליטות ביחידות 3 ו-4 בתחנת הכח רוטנברג באשקלון חזרו לפעול באופן מלא. כזכור, לפני כשבועיים ארעה שריפה במתקן תרחיף הגיר הנדרש לצורך הפעלה תקינה של המסננים.
הסולקנים הם חלק מפרוייקט לאומי להפחתת פליטות המתבצע במקביל בשתי תחנות הכח הפחמיות של חברת החשמל: "אורות רבין" בחדרה ואתר תחנת הכוח 'רוטנברג' באשקלון. יכולת ייצור החשמל בהן מסתכמת בכ- 5,000 מגוואט. בחברת החשמל טוענים שמדובר במגה פרויקט רחב היקף שעלותו נאמדת בכ- 8 מיליארד ש"ח, הכולל הקמת מתקני הפחתת פליטות בשש יחידות ייצור של החברה: סולקני גופרית להפחתת תחמוצות גופרית, שדרוג מערכות השריפה בדודי הקיטור ואמצעים נוספים להפחתת פליטות תחמוצות חנקן.
הסולקן המותקן יפחית כ – 90% מהגופרית הדו-חמצנית הנוצרת ביחידת ייצור חשמל אחת. תחמוצות החנקן יופחתו במעל 80% בכל יחידת ייצור.
כדי להבין עד כמה נחוץ פעילותו של מתקן תרחיף הגיר, לצמצום זיהום האויר צריך להבין כיצד עובדת שיטת סילוק הגופרית הרעילה: פעולת הסולקן מבוססת על תהליך ספיחה של הגופרית הדו-חמצנית על אבן גיר מומסת במים. בשל תהליך הספיגה "הרטובה", הגזים הנותרים רוויים באדי מים ולכן נצפה בפלומה לבנה מפתח הארובה, הנובעת מרטיבות גזי הפליטה ומהטמפרטורה הנמוכה (באופן יחסי). בשונה מהתפישה הרווחת, פלומה זו אינה עשן והיא עדות להצלחת התהליך ועבודתם התקינה של הסולקנים.
טכנולוגיה זהה קיימת כבר מספר שנים בשתי יחידות באתר "רוטנברג" באשקלון ושנים רבות בעולם. בחברת החשמל אומרם כי הצטבר אצלם ניסיון רב וטוב בתפעול טכנולוגיה זו. שיקול מרכזי בבחירת הטכנולוגיה היה מציאת פתרון טכנולוגי מיטבי שלא יפגע בתפקוד תחנת הכוח ובכושר ייצור החשמל.
