תחנת רכבת. צילום: דוברות הרכבת
תחנת רכבת. צילום: דוברות הרכבת

נסעתם השבוע ברכבת מאשקלון לת"א? אולי נחשפתם לחצבת

נוסע החולה בחצבת נסע ביום שלישי בבוקר ברכבת מאשקלון לתל אביב וחזר לפנות ערב. נוסעי הרכבת שעלו בתחנות שלפני, בתחנות הביניים ובתחנות שאחרי נחשפו למחלה. אלו שאינם מחוסנים נדרשים ללכת להיבדק

פורסם בתאריך: 26.12.18 16:06

משרד הבריאות הודיע כי אדם החולה בחצבת נסע ביום שלישי בבוקר ברכבת מאשקלון לת"א ובחזרה. ועל כן, הנוסעים ששהו עמו ברכבת באיזשהו שלב בנסיעה נחשפו לחצבת. במשרד הבריאות מדגישים כי מדובר במי שנסעו בתאריך ה-25.12.2018 ברכבת שהגיעה מדרום, עצרה בתחנת אשקלון, שם עלה החולה לרכבת, התמקם באחד הקרונות ובשעה 07:29 המשיכה בנסיעתה צפונה לת"א.  החולה ירד בתחנת האוניברסיטה והרכבת המשיכה צפונה. עוד באותו היום בשעה 16:00 עלה החולה לרכבת אחרת שהגיעה מצפון לתחנת האוניברסיטה ונסע עמה לאשקלון כשהרכבת עוצאת בתחנות הביניים.

שתי הרכבות שבהן השתמש החולה, גם זו בבוקר וגם זו לפנות ערב עצרה כאמור בתחנות ביניים והעלתה בהן נוסעים נוספים שייתכן שגם הם נחשפו לנגיף.

שעות יציאת הרכבות מהתחנות האחרות:
אשדוד – עד הלום: 7:37 (חזור: 16:50)
יבנה – מערב: 7:49 (חזור: 16:38)
ראשון לציון – משה דיין: 7:59 (חזור: 16:29)
בת ים – קוממיות: 8:03
בת ים – יוספטל: 8:06
חולון – וולפסון: 8:10
צומת חולון: 8:13
תל אביב – ההגנה: 8:17 (חזור: 16:19)
תל אביב – השלום: 8:24 (חזור: 16:15)
תל אביב – סבידור מרכז: 8:29 (חזור: 16:13)
תל אביב – אוניברסיטה: 8:32 (חזור: 16:07)

הסכנה להידבקות בנגיף המסוכן קיימת בחדר שבו שהה החולה, במקרה זה קרון רכבת, במשך השעתיים הבאות לאחר שיצא ממנו. כך שייתכן שגם נוסעים שעלו על הרכבת בתחילת דרכה לפני שהגיעה לאשקלון והמשך דרכה צפונה (ובשעות הערב דרומה) ושהו בה בשעתיים שחלפו לאחר שהחולה יצא מהקרון, עלולים אף הם להידבק במחלה.


רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"



הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך


"נוסעים אשר נולדו משנת 1957 ואילך ואינם מחוסנים בשתי מנות נגד חצבת מוזמנים לפנות בהקדם ללשכת הבריאות הקרובה למקום מגוריהם על מנת לברר את הצורך בקבלת חיסון", נמסר ממשרד הבריאות. משנת 1957 החלה המדינה לחסן את אוכלוסיית המדינה. בשנת 1978 שודרג הרכב החיסון לשתי מנות שנותנות הגנה מקסימלית למחוסנים. אלא שהחיסון אינו מחוייב בחוק וחלק נכבד מהאוכלוסייה פספס את מתן החיסון או אפילו התנגד לקבלו מסיבות כאלה ואחרות.

 

חיסון לחצבת. צילום: דוברות משרד הבריאות

חיסון לחצבת. צילום: דוברות משרד הבריאות

 

בחודשים האחרונים, על אף החיסון שניתן כבר עשרות שנים בתחנות 'טיפת חלב' ובכמעט כל מוסדות החינוך התגלו אלפי מקרי חצבת בישראל.

תלמיד בית ספר באשקלון, שניות לאחר הזרקת חיסון. צילום: אלירם משה

על פי משרד הבריאות: מחלת החצבת נגרמת על ידי נגיף והיא המחלה הזיהומית המדבקת ביותר. בחלק מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. נדרש שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאוד באוכלוסייה על מנת למנוע התפשטות חצבת. ירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה. זו הסיבה העיקרית להתפרצויות במדינות אירופה ובמקומות אחרים בעולם. גם במדינות שלרוב חופשיות מחצבת, כמו ישראל, קיימת סכנה להדבקה והתפשטות המחלה מחולים המגיעים מחו"ל.

לאדם שאינו מחוסן הנחשף לחולה חצבת, יש סיכון גבוה מ-90% להידבק במחלה. הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע חצבת וסיבוכיה היא על ידי קבלת חיסון נגד המחלה.

 

לפרטים נוספים מאתר משרד הבריאות היכנסו ללינק הבא: https://www.health.gov.il/Subjects/disease/Pages/measles_faq.aspx

תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר