לפני שבועות מספר התקיימה ישיבת דירקטוריון של החברה הכלכלית של אשקלון (החכ”ל). הישיבה הייתה לא פשוטה עבור חלק מהדירקטורים שאמונים בצורה כזו או אחרת על התנהלות החברה.
בישיבה השתתפו ראש העירייה בפועל תומר גלאם, המכהן כיו”ר הדירקטוריון, מנכ”ל החברה עו”ד יוסי דיין, חברי הדירקטוריון וכן רו”ח דני ליבלר ממשרד רואי החשבון זיצר יעקב מחיפה.
הסיפור של משרד זה חשוב כדי להבין את מצבה של החברה הכלכלית. בזמן שמנכ”ל העירייה לשעבר חיים סופר כיהן כממלא מקום מנכ”ל החכ”ל הוא מינה את המשרד הזה כדי לבדוק את החברה. מטרת הבדיקה הייתה לבחון את מצבה הפיננסי האמיתי של החברה ליום הבדיקה בהתבסס על הדוחות הכספיים שפורסמו בסוף שנת 2016, שאלו היו הדוחות האחרונים שפורסמו על ידי החברה והציגו רווח בסך של 1 מיליון שקלים.
משרדי החכ"ל במרינה. צילום: אורי קריספין
ליבלר, שביצע את הבדיקה והשתתף כאמור בישיבת הדירקטוריון, סיפר לנוכחים, “כאשר הגענו לעבודה והתחלנו לבדוק את המצב הכספי של החברה, כפי שמשתקף מהדוחות האלו, התברר שהדוחות לא משקפים את מצב החברה נכון לאותו מועד, והתחלנו לערוך בדיקה יסודית ומעמיקה. הבדיקה שיקפה תמונת מצב עגומה אשר אינה תואמת למצג החשבונאי שפורסם”.
מה שליבלר אומר בעצם זה שהתברר כי הדוחות הכספיים של החכ”ל אשר הציגו רווחים כספיים לא ממש תאמו את המצב האמיתי של החברה. כך למשל הוא אמר לנוכחים כי בעקבות התיקונים שבוצעו עלה כי לחברה נגרם הפסד גולמי מביצוע פרויקטים וכן בגלל המרינה והיכל התרבות בסך של 28 מיליון שקלים, זאת לעומת רווח של 15 מיליון שקלים בשנת 2016 שהוצג בעניין זה.
“ההפסד”, כך לדברי ליבלר. “מסתכם לכ-48 מיליון שקלים ליום ה-30.6.2017 לעומת רווח בסך 1 מיליון שקלים שדווח ליום 31.12.2016. אלה נתוני הדברים מבחינת רווח והפסד. אני מבקש לחדד שעשינו ניתוח מעמיק מבחינת הלקוחות, ספקים, צ'קים, בנקים, פחת, פרויקטים וכיוצא בזה. משרדנו מקווה שמכאן החברה תצא לדרך חדשה עם נתונים יותר מוצלחים בשנת 2018 ואילך”.
כאשר ליבלר זרק המספרים הללו לאוויר, הדירקטורים נדהמו ולא ידעו כיצד לעכל את הבשורה הזו.
בשלב הזה הוצג הדוח המסכם של שנת 2017, ובו כבר הוטמעו כל הכללים וכל התיקונים שביצע אותו משרד רו”ח. את הדוח הציג רו”ח אלעזר טובול ממשרד סול מרדכי שמלווה כיום את החכ”ל. “תחילה אציין כי מבחינת טעויות מובהקות, אני יכול להצביע על טעויות חשבונאיות בסך של כ-20 מיליון שקלים”.
משה ג'רפי: "טעויות חשבונאיות מרחיקות לכת"
חבר הדירקטוריון משה ג'רפי תהה, “מדובר בטעויות חשבונאיות מרחיקות לכת. ממה הן נבעו?” וטובול השיב לו, “מדובר בטעויות מובהקות”. הוא הציג לדוגמה טעויות שנעשו בפרויקטים של שדרוג בתי הספר, ולאחר שתוקנו הטעויות נמחק רווח בגובה של יותר מ-7 מיליון שקלים.
גם חבר הדירקטוריון אפי מור, המכהן גם כחבר מועצה, נדהם: “מדובר על סכומי עתק, על סכומים בסדר גודל של כ-50-20 מיליון שקלים… יש לנו אחריות גדולה מאוד, והיה צריך להביא את בעלי העניין הקודמים שערכו את הדוח כדי להבין מהיכן הטעות? מה האבחנה? שלא נחזור על טעות כזאת כי מאין לנו שלא נחזור על כך בעתיד?”
מנכ”ל החברה עו”ד יוסי דיין השיב לו וסיפר, “הייתה התנצחות מאוד לא נעימה במיילים, ואותה אני מוכן לחשוף בפני הדירקטוריון. רק ביום חמישי גלעד אורן הסכים להיפגש עם הרו”ח, הוא הפנה גם מכתב לכל הדירקטורים ובחלקם העלה טענות שונות. על חלק הוא קיבל תשובה ועל חלק לא. גלעד הגיע ביום חמישי ובחנו את טענותיו. חלקן נובעות מתום לב, וחלקן נובעות מעצימת עיניים. לא מצאנו אמת של ממש בטענותיו. זה לא עניין פרסונלי דוחות כספיים של החברה הכלכלית. התפקיד של הדוחות הכספיים הוא לשקף את מצב החברה. יש פה אנשי מקצוע, מבקר העירייה ודירקטורים, ואנחנו פתוחים וערוכים לכל שאלה”.
אפי מור: "מדובר על סכומי עתק 20-50 מיליון שקל". צילום: אורי קריספין
ג’רפי: “הפערים הם גדולים מדי. אי אפשר שדירקטורים, שחלקנו היינו גם בדוחות הכספיים הקודמים, נסתור כביכול את מה שהיה בעבר. התמונה הכספית מעידה על כך שכל פעם שמתחלף רו”ח, מתחלף גם הדוח הכספי. מה הנכון? מה המשקף?”
עו”ד יוסי דיין: “צר לי לשמוע את האמירות האלה. יש דוחות כספיים – תבחנו. אנו מחויבים לשקף את מצב החברה וכך נעשה. אני לא אחראי על דוחות של קודמיי, אך אני מחויב לשקף את מצב החברה האמיתי”.
עו"ד יוסי דיין: "לא מצאנו אמת של ממש בטענות של גלעד אורן"
דברים נוספים שעלו מהדוחות היו למשל חובות אבודים שעדיין המשיכו להופיע בדוחות כאילו הם חובות שניתן לגבות אותם, אף שמדובר בבעל עסק למשל שכבר פשט את הרגל. “החוב לא ניתן לגבייה. על כן היה צורך כבר מזמן לדווח עליו כחוב אבוד”, אמר מנכ”ל החכ”ל.
ראש העירייה בפועל תומר גלאם הוסיף: “מנכ”ל העירייה הקודם חיים סופר ביקש לערוך בחינה למצבה של החכ”ל וביקש לבדוק האם הדוחות שהוגשו משקפים נאמנה את מצב החברה ולכן זימן בדיקת נאותות לחברה. אכן נמצא כי אין התאמה בין הדוח הקודם למציאות… מה שמוצג לי היום מאוד חמור, יושבים פה אנשי מקצוע שטוענים שהעבודה לא בוצעה כמו שצריך. אני לא שוטר ואני לא רו”ח, ואני לא יכול לעשות את העבודה שלהם. יש כאן פערים מטורפים”.
תומר גלאם: "מה שמוצג לי היום מאוד חמור". צילום: אורי קריספין
הנתונים הרבים לצד הסכומים הגבוהים והעבודות המפתיעות בנוגע לדוחות הכספיים של החברה הביאו את הדירקטור ג’רפי להציע הצעה: “אנחנו חייבים לקיים סדרת ישיבות דירקטוריון, אני לא חושב שזה משהו של ישיבה של שלוש שעות ועוד ישיבה של שעתיים נוכל להתגבר על פערים של 52 מיליון שקלים, בטח שיש הרבה מאוד מונחים מקצועיים שאנחנו כחברי דירקטוריון לא בקיאים בהם, ואנחנו חייבים שיהיה לנו גם את הכלים כדי שנהיה בקיאים בהם. ובראש ובראשונה זה מה שאדוני היועץ המשפטי הציע, שזה יהיה מבקר פנים לחברה, ובטח שזו המשימה המרכזית והראשונה שתונח על שולחנו”.
את הישיבה סיכם גלאם כשאמר: “יש פה כוונה להסדיר את כל אי הסדרים כפי שהציגו לנו פה. ועוד פעם, אני חוזר ואומר, אנחנו לא רואי חשבון, לא כלכלנים ולא יועצי מס. אנחנו נבחרי ציבור שבאים כדי לעשות את הכול כדי שכל החברות האלו יתנהלו בצורה הכי טובה שיכולה להיות”.
הופעות במקום מדרכות?
אחד הדברים שבאו לידי ביטוי בדוחות של החכ”ל זה ההוצאות העצומות על אירועים, שיווק ומיתוג. מסמכים שהגיעו לידינו מגלים כי בשנים 2016-2014 הוציאה החכ”ל סכום של 30 מיליון שקלים על אירועים ועל מיתוג. את החלק הארי של הכסף לא קיבלה החברה בחזרה מהעירייה, והדבר יצר חוסר תזרימי לחברה.
מיליוני שקלים ללא כיסוי. הקפיץ את הקהל. אייל גולן. צילום: אדי ישראל
כך למשל בשנת 2014 מימנה החכ”ל אירועים, כולל “דרום עולה” הראשון, בסכום של 5.1 מיליון שקלים. כמה היו הכנסות מהעירייה? רק 1.6 מיליון שקלים.
בשנת 2015 האמירו הוצאות האירועים לסכום של 13 מיליון שקלים. ההכנסות מהעירייה עמדו על 2.5 מיליון שקלים. כך למשל, המגלשה הגדולה שהגיעה אז לאשקלון למשך יומיים בחודש יולי עלתה למשלם המיסים כ-670 אלף שקלים כאשר עם אבטחה ומים זה הגיע לכ-800 אלף שקלים.
בשנת 2016 ירדו הוצאות האירועים לסכום של 7 מיליון שקלים, והתקבלו הכנסות בגובה 3.15 מיליון שקלים.
המגלשה הגדולה. צילום: פוטו יוסי את עוזי
החכ”ל מימנה עוד ועוד הוצאות, למשל על פרסום ומיתוג ופרנסה יחצנים ומשרדי ייעוץ ואסטרטגיה בסכומים של עשרות אלפי שקלים בכל חודש. כך שהוצאות המיתוג והפרסום בשנים 2016-2014 עמדו על כ-5.4 מיליון שקלים, שמהם התקבלו הכנסות בגובה של 43 אלף שקלים.
הוצאות ללא הכנסות נרשמו גם במינהלת מגדל, שבשלוש השנים הללו הוציאה 2.2 מיליון שקלים ולא התקבלו עבורה הכנסות כלל. גם ההוצאות של התיירות עמדו בשלוש השנים הללו על 6.4 מיליון שקלים, וההכנסות עמדו רק על כ-2 מיליון שקלים. אך החלק הארי של ההוצאות הן כמובן על האירועים.
אז אם לא העירייה, מהיכן הגיע המימון לאירועים הגרנדיוזיים שהתקיימו פה בשנים האחרונות? גורם יודע דבר מסביר: “מקורות המימון של החכ”ל ברובן הוא באמצעות כספי פיתוח שמשלמים התושבים. אדם רוכש דירה, משלם פיתוח, וזה כסף שנכנס לחכ”ל. אז מה שקרה פה, שילמו את האירועים מכספי הפיתוח. בזמן שהתושב ראה את אייל גולן בפסטיבל הוא הפסיד מדרכה ליד הבית שלו”.
גלעד אורן: "דוח מוזמן ממניעים פוליטיים". גלעד אורן. צילום: אורי קריספין
על פי המסמך של החברה מסוף שנת 2016, החוסר התזרימי הכולל של החברה עמד על לא פחות מ-39 מיליון שקלים (!).
גלעד אורן, מנכ”ל החכ”ל באותן השנים, אומר כי כספי הפיתוח של התושבים לא מימנו את האירועים בשום אופן.
אתה יכול לומר בפה מלא שכספי הפיתוח של התושבים לא מימנו אירועים שנעשו פה?
"בוודאי שלא".
כל כספי הפיתוח נמצאים בחכ”ל וממתינים להם?
“כל כספי הפיתוח ששילמו התושבים, בגדול, אני לא נכנס לרזולוציות, כי ברור שהשתמשנו בהם למשכורות וחלק מהרווחים של החכ”ל הלכו למימון פעילות של היכל התרבות וחלק מהרווחים הלכו לבניית נכסים מניבים, אבל בגדול כל כספי הפיתוח ששולמו הושקעו בפיתוח”.
בנוגע לחוסר התזרימי שנגרם מהוצאות האירועים, המיתוג וכדומה, אומר: מישהו צריך לשלם את אותן הוצאות, העירייה אמורה לשלם, ואם אנשים לא יודעים לגבות את החובות של מישהו כלפיהם, זה לא אומר שהמצב לא טוב. זה שהחכ”ל הוציאה על שיווק אירועים והתחדשות אירועים זה לא אומר שנגרמו חובות בבנקים, היא מימנה את האירועים מהמקורות שלה, שזה רווחים שנוצרו בחברה. זה שאתה מצפה להיות משופה על ההוצאות, וזה היו הסיכומים מול הגורמים בעירייה, לפחות בחלקם הגדול, זה שלא עמדו בסיכומים, זה משהו אחר. אם הייתי נשאר, זה לא היה קורה, והייתי דורש את הכסף בצורה כזו או אחרת. אם תלך לחכ”ל, לא תראה מינוסים”.
אבל אני רואה שב-2016-2014 זה קרה שהוצאת כסף על אירועים ולא קיבלתם מהעירייה?
“כשראיתי שלא קיבלנו שיפוי מהעירייה, אז הפסקתי את זה. אחר כך הייתה חלוקה שווה. בשנת 2014 היה רק 'דרום עולה' והשת”פ עם ערוץ 10. בשנת 2015 הייתה השקעה מאסיבית, והיה באג מבחינת הרווחים הצפויים. בשנת 2016 מימנו רק על בסיס רווחים בטוחים מהעירייה”.
בעירייה אומרים שלא הייתה הזמנת עבודה, ולכן לא משלמים.
“מה שהיה זה שהחברה נניח מקבלת מהעירייה צבר בעובדות של 200 מיליון שקלים ואמורה להרוויח 10 אחוז. שזה 20 מיליון שקלים, אז יש לי כסף בחברה רווחים ואני יכול לעשות שיווק אירועים וכדומה. מה שקרה שהעירייה לא העבירה ב-200 מיליון אלא ב-100 מיליון, אז ברגע שלא קיבלנו הכול, אז אני מצפה שישפו אותי בצורה כזו או אחרת ולא בצורה של הזמנת עבודה. האירועים, השיווק והמיתוג זה נועד למשוך יותר תושבים לפה שרוכשים דירה ומכניסים כסף לחכ”ל”.
אורן אומר בסופו של דבר כי הדוח של משרד רו”ח זיצר הוא דוח מוזמן שנועד בעצם לפגוע כשעזב את החכ”ל, וזאת בשל מניעים פוליטיים, “מה שאני רואה זה ניסיון להכפיש נושאי משרה בעבר כדי לחפות על חוסר מעש כיום”.
את תגובתו המפורטת לדוח הוא שלח לחברי הדירקטוריון, ובו כתב בין היתר: “אדגיש כי חלק גדול מ'הפסדים אלו' יוכרו בעתיד כרווחים, כפי שנעשה בפרויקטים אחרים במהלך השנים. במילים פשוטות, החברה מבטלת רווחים שהוכרו בעבר וזאת לטובת הכרתם בעתיד ברווח שייזקף לזכות הנהלת החברה הקיימת".
עיריית אשקלון: "נבחנים צעדים בדבר אחריותם של הנוגעים בדבר"
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "בעקבות החשד שעלה, בנוגע להתנהלות החברה הכלכלית בתקופת כהונתו של ראש העיר המושעה, איתמר שימעוני, החליטה הנהלת העירייה, בשיתוף החברה הכלכלית, לבצע בדיקה מעמיקה באמצעות רואה חשבון, חיצוני ואובייקטיבי, לבחינת התנהלותה העסקית והחשבונאית של החברה הכלכלית באותה תקופה. עם חשיפת הממצאים החמורים, בדבר הדוחות שאינם משקפים את מצבה הכלכלי האמיתי של החברה, הורה ראש העיר בפועל, תומר גלאם, לתקן ללא דיחוי את הליקויים ולהטמיע את הדברים בדוחות הכספיים על מנת שישקפו נאמנה, כמתחייב על פי דין, את מצבה הכלכלי והחשבונאי של החברה. כמו כן, במקביל בוצעו פעולות לייצוב החברה ולמיצובה כחברה כלכלית איתנה ומובילה כיאה לה. נציין כי בשלב זה אנו מנועים מלהרחיב בנושא הואיל ונבחנים צעדים בדבר אחריותם של הנוגעים בדבר".
