ביום חמישי התקיימה מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב בהשתתפות חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית שהגיעו להסכמה על העלאת קצבת הנכים לגובה של 4,000 שקלים. אולם במרבית ארגוני הנכים דוחים את ההסכמה ודורשים השוואת הקצבה לגובה שכר המינימום. מנגד, לפי הדיווחים, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מוכן לקבל את המתווה שהושג, אבל מסיבה הפוכה: נראה שלדעתו הנכים צריכים להסתפק בהרבה פחות.
רגע היסטורי. גלאון במסיבת העיתונאים. צילום: יח"צ.
חבר הכנסת אילן גילאון, יוזם הצעת החוק להשוואת קצבאות הנכים לשכר המינימום (המתמודד בימים אלה על ראשות מפלגתו – מרצ), אמר במסיבת העיתונאים המשותפת עם יושב ראש הקואליציה דוד ביטן ונציגי הסיעות: ״זה רגע היסטורי שבא לעשות צדק עם רבע מיליון אנשים עם מוגבלות בישראל, שעד היום זכו לקצבת עוני ומעתה יוכלו לנשום מעט יותר לרווחה. זה יום גדול, ואני נרגש בו מאוד לבוא עם בשורה שכזו לציבור הנכים בישראל, ציבור שהוא מהמוחלשים והנזקקים בחברה. זהו הגדול במפעלותיי הפוליטיים, ואני שמח וגאה על הזכות שניתנה לי להוביל את המהלך הזה, ששם קץ לכמעט שני עשורים שבהם לא עודכנה קצבת הנכים ולו בשקל שחוק אחד״.
גילאון הוסיף באירוע: ״מאז עברה הצעת החוק שלי בכנסת בקריאה טרומית לפני חצי שנה, עברו עלינו ימים לא פשוטים. ימים של מאבק, של תקוות ואכזבות, של עימותים ושל התרגשות. אבל היום הזה הוא יום גדול, כי הוא יום שבו הישג חסר תקדים נרשם במאבקו של ציבור האנשים עם מוגבלות בישראל, יום בו מאבק צודק וארוך, אמנם לא מגיע אל תומו, אך גורף הישג עצום״.
ביחד למען הנכים. גילאון ומורביה. צילום: דור גפני.
הצעד של גילאון הפתיע וגם אכזב לא מעט אנשים, מכיוון שהיה זה הוא שהצליח להעביר בקריאה ראשונה לפני כחצי שנה את הצעת החוק להשוואת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום, שעומד על 5,000 שקל כיום. ואילו כאן גילאון תמך בהעלאת הקצבאות רק ל-4,000 שקלים, וגם זאת רק בשתי פעימות ובתלות בהסכמת הממשלה.
ח"כ גילאון, נסוגת מהצעת החוק המקורית שלך עצמך.
"נשמתו של החוק שלי הייתה הצמדת קצבת הנכות לשכר המינימום, אני גם רציתי שתהיה בגובה שכר המינימום. זאת הייתה הפשרה שלי שאני הסתפקתי רק ב-4,000 שקל, אבל באופן שמוצמד כל הזמן לשכר המינימום. המשמעות היא שכל עת שיעלה שכר המינימום – תעלה קצבת הנכות. זה לא מספיק, אבל היות ומנגנון ההצמדה הוא מה שחשוב, אני מקווה שבנסיבות פוליטיות אחרות ניתן יהיה גם להעלות את הסכום ולא בעוד הרבה זמן. מבחינת מה שרציתי, זה כשלון; מבחינת מה שיכולתי פוליטית להשיג, זו הצלחה מסחררת".
הצלחה, מדוע?
"אל תשכחי שאני מגיע מהמפלגה הכי קטנה בבית. אם אנשים יסתכלו איפה ביטן וכל אלו שישבו לשולחן לפני כשבעה חודשים כשהנחתי את החוק, הם יבינו מי עשה את כברת הדרך. זה שהיום אפשר לאחד את כל סיעות הבית וללכת על קצבת הנכות זה אומר משהו. פעם קודמת שעלתה קצבת הנכות – היא עלתה ב-70 שקלים בלבד. היום אנחנו מדברים על כמעט 90 אחוזי עלייה. לבי עם הנכים גם היום".
אבל בכל זאת וויתרת על כאלף שקלים בחודש.
אלף השקלים שוויתרנו עליהם הם אלף שקלים, זה ההבדל שבין עבדות לחירות לגבי אנשים. אני לא מקל בכך ראש, ואני מבטיח שהלוואי שיהיה לי יום אחד מצב פוליטי שאני אוכל להעלות את הקצבה למה שהם ראויים לקבל. אבל זאת הפשרה שאפשר היה לעשות, כי אחרת היו לא מקבלים".
על מה לא ויתרת?
"הצמדת המתווה לשכר המינימום. כמו כן יש את עניין האוניברסליות עליו הסכמנו, על פיו כל מי שקיבל עד עכשיו קצבה ימשיך לקבל אותה. וזה העניין, כי ועדת שמחון רצתה להפריד ולחפש במירכאות כפולות ומכופלות 'נכים עשירים'. בנוסף, ועדת לרון שאומרת שאדם יאבד את קצבתו מגובה הכנסה מסוימת. אם עד עכשיו ההכנסה הייתה 5,000, עכשיו היא תעלה ל-10,000-8,000 בעתיד. כך תהיה אפשרות להשתכר ולא לאבד את הקצבה".
"חשוב להבין", הוא מוסיף, "לא שיניתי את דעתי. בכל חוק זה ככה, הצעת המקסימום שלי הייתה הצמדה לשכר המינימום ואוניברסליות. המנגנון המצמיד התקבל, 15 שנים הקצבה לא עלתה". כעת הכדור עובר למגרש של שרי הממשלה, ובעיקר ראש הממשלה ושר האוצר. אם המתווה יצא אל הפועל בהתאם להמלצות ועדת זליכה, הוא יעלה לקופת האוצר ארבעה מיליארד שקל בשנה ויבוצע בשלוש פעימות.
"בינתיים אני שומע שנתניהו מתנגד למתווה הזה, וזה ברור לי", אומר גילאון, "אבל זה בהחלט אירוע דרמטי. עצם זה שכל הכנסת, מהרשימה המשותפת ועד הבית היהודי, ישבו סביב שולחן אחד כתוצאה מהחוק שחוקקתי לפני שבעה חודשים, לא צריך להקל בזה ראש. יש מקום לאופטימיות זהירה".
השתתפותו של גילאון במתווה יצרה פילוג בתוך מחנה תומכי העלאת הקצבאות. היא גם הביאה לכך שיו"ר מאבק הנכים נעמי מורביה – המתנגדת נחרצות להסדר המוצע ודורשת השוואת הקצבאות לשכר המינימום מיידית – וגילאון, שעד עתה היו באותה חזית, עומדים עכשיו משני צדי המתרס.
הפגנת הנכים באשדוד. צילום ארכיון.
"אילן הוא בחור טוב, ורוצה את טובתנו, הוא מקסים. הבעיה היא שהוא רגיש מדי, לכן הוא ישב סביב השולחן הזה, שלדעתי ממש לא ראוי לו", אמרה מורביה והוסיפה: "אנחנו כמובן מתנגדים למתווה שהושג ודורשים השוואת הקצבאות לשכר המינימום בפעימה אחת והצמדה לשכר המינימום. היום הקצבה עומדת על 2,342 שקלים בחודש. לפי המתווה של חברי הכנסת, בינואר 2018 היא תעלה ל-3,200 שקל ואולי עד 2019 נקבל 4,000 שקל".
מורביה: "במידה ואין פעימה שנייה, אנחנו נשארים על 3,200 כששכר המינימום יעלה בינואר ל-5,300, כך שהפער נשאר ומתקבע כפי שהוא היום, ואנחנו נמשיך לבוסס בתוך המיץ של הזבל ולהתלבט בין פרוסת לחם לבין תרופה. אין תאריך יעד, לא ברור כלל אם הממשלה תתמוך ואם בינתיים לא תקום אולי מממשלה אחרת. נמאס לנו, הפרופגנדה והדמגוגיה כבר לא עובדות עלינו. אנחנו ממשיכים במאבק ומחריפים אותו. ביום שלישי בחמש נעלה להפגנה מול ביתו של ראש הממשלה בירושלים – מטה מאבק הנכים עם קבוצות וארגונים רבים נוספים".
גילאון, תושב אשדוד, ומורביה, האשקלונית (והאשדודית בנעוריה), הם מכרים ותיקים ואף למדו יחד באותו בית ספר – מקיף א' באשדוד. לפני שנה וחצי קיימנו בביתו של גילאון ריאיון משותף עם שניהם, ואז, לאחר כישלון קודם להעביר הצעת החוק להשוואת הקצבאות לשכר המינימום, הם היו לגמרי באותו צד. מאז הם הוסיפו לשתף פעולה, וכידוע המאבק של גילאון להעברת החוק בקריאה טרומית הצליח. רק שכעת מורביה מנסה להמשיכו היכן שנעצר.
פרץ בבכי. גילאון בכנסת. צילום: ערוץ הכנסת.
את מאוכזבת מאילן?
"לא, אני לא מאוכזבת מאילן גילאון, הוא בא מדרך מסוימת עם אידיאולוגיה משלו. אני מאוד אוהבת אותו ומעריכה אותו".
את מאמינה שבסופו של דבר הקצבאות יושוו לשכר המינימום?
"אם לא הייתי מאמינה, אתה חושב שהייתי ממשיכה במאבק? כן, אני מאמינה. אחת מחברות המטה המרכזיות, אביטל כהן, לקתה בהתקף לב לא מזמן. מרביתנו עם הוצאות לפועל, מסובכים כלכלית. כמה אנחנו יכולים להיות נטל על המשפחות שלנו? המאבק הזה עולה לנו בבריאות, אבל אין לנו מה להפסיד".
בינתיים הציג ראש הממשלה נתניהו מתווה משלו להעלאת קצבאות הנכים ביום שלישי. המתווה מדבר על העלאה לחלק מהנכים, בעיקר לבעלי הנכות הקשה. גילאון ומורביה הודיעו כל אחד לחוד על התנגדות למתווה. ביום שלישי אחר הצהריים ערכו ארגוני הנכים הפגנה מול ביתו של נתניהו.
