פרופ' אמיר חצרוני שכבר הקים עליו לא אחת קולות גינוי קשים לאחר שהתבטא בצורה מזלזלת ובוטה כלפי בני עדות המזרח מכה שוב. חצרוני הגיע בשבת לגן הלאומי באשקלון והבילוי הנפלא בחיק האשקלונים גרם לו להפיק תובנות חדשות כלפי העיר ותושביה.
חצרוני נזכר נשכחות בשיחת הטלפון במהלכה נקרא בשנת 2005 לעבוד במכללת אשקלון. הניסוח נראה תלוש מהמציאות, אך לפחות לדידו של חצרוני, זו היתה רוח הפניה: "לומדים אצלנו סתומים בני סתומים, דור שני של מסגרים וקוסמטיקאיות לא רפואיות שמתעקשים לשחק אותה אשכנזים ולקבל תואר במדעי הכלום במקום להמשיך את המסורת היפה של הוריהם. האם תוכל לעשות את הלא יאומן ולהפוך מסגר ליצור שמסוגל לקרוא אנגלית?"
בשבת כאמור חזר חצרוני לבלות באשקלון פגש צעירים אשקלונים שעשו להנאתם 'על האש' ואפילו שרו לו שירים וביקשו חתימות. אבל חצרוני לא פספס את ההזדמנות ויצא עם תובנות משפילות כהרגלו, שאותם תיאר בפוסט שכל כולו, כך זה נראה, ליצור עוד פרובוקציה ערב עצמאותה ה-70 של מדינת היהודים. וזו לשון הפוסט:
"לעיר אשקלון שמורה פינה חמה בליבי. אפשר להיות ציניים ולמר שזו עוד עיר פיתוח מכוערת שתושביה הערבים גורשו עד האחרון שבהם בפשע מלחמה ציוני לא לפני שהכריחו אותם למכור את רכושם יקר הערך בפרוטות לבני עדות המזרח שהתנחלו על אדמתם – ממש כמו שעשו הנאצים ימ"ש ליהודים. אבל למרות שאין התיישנות על פשעי הציונות, וחרף העובדה שבשכונת שמשון אפשר למצוא שילוב נדיר של בניינים שצריכים שיפוץ עם אנשים שזקוקים למקלחת – קשה לי לשנוא את אשקלון בגלל שהיא מילאה תפקיד חיובי בחיי.
בשנת 2005 פנו אלי ממכללת אשקלון ואמרו פחות או יותר את הדברים הבאים: "לומדים אצלנו סתומים בני סתומים, דור שני של מסגרים וקוסמטיקאיות לא רפואיות שמתעקשים לשחק אותה אשכנזים ולקבל תואר במדעי הכלום במקום להמשיך את המסורת היפה של הוריהם. האם תוכל לעשות את הלא יאומן ולהפוך מסגר ליצור שמסוגל לקרוא אנגלית?" כדי להבין מדוע הסכמתי, צריך לזכור שחצרוני של שנת 2005 הוא לא חצרוני של 2018. אמנם כבר בימים ההם הבנתי שמקומם הטבעי של עדות המזרח הוא במזרח, אבל האמנתי שניתן עם הרבה מאמץ להפוך אפילו עולה חדש מאתיופיה לאורגניזם שאוכל בסכין ומזלג. בדיעבד, ברור שהייתי נאיבי. אי אפשר להפוך בובליל לשפרה. אחרי סמסטר אחד הגשתי את התפטרותי ממכללת אשקלון.בשבת חזרתי לעיר הדרומית כאורח הכבוד בפיקניק של תלמידיי לשעבר. האשקלונים הצעירים עשו קבבים על האש כדרך אבותיהם מימים ימימה, שהיו רוצחים חיות ומטגנים אותן בשומן טראנס עוד כשהבאבא סאלי היה בחיים. הם הודו לי כי בזמן שמרצים אחרים השלו אותם לחשוב שאפילו אם אתה מזרחי שנולד בעיר פיתוח ולמד במכללה – יש סיכוי שתעשה אקזיט, אני אמרתי להם בגלוי שייעודם בחיים הוא לעבוד במוסך כמו אבא שהיה מתקן למלך מרוקו את המרכבה.
אמרתי לאשקלונים שהם אמנם לא הטופ של האנושות, אבל אני מעריך אותם כי הם לפחות מבינים את מקומם ולא מרימים את האף כמו תושבי אשדוד. רק בזכותם הבנתי סופית שכל שקל שהולך למכללות בפריפריה הוא שקל מבוזבז".
