2:00 לפנות בוקר באחד המועדונים באשקלון. המוזיקה רועשת, בפינת החדר האפל, אפוף עשן סיגריות, מתכנסים קבוצת חברים לחגוג יום הולדת לתושב העיר. החברים שותים, רוקדים, מעשנים וצוחקים, עד שבאיבחה אחת, הבילוי מקבל תפנית קיצונית: גבר מסתער על אישתו לאחר שהבחין בה רוקדת עם גבר אחר, אביו של חתן המסיבה. הבעל מושך את אישתו משמלתה ודוחף אותה בחוזקה לעבר שולחן שהיה במקום. האישה נופלת ונחבלת בזרוע בירך וברגל ונשרטת קלות באצבעותיה. האירוע יוצר המולה במועדון והאישה החבולה עוזבת את המקום בבושת פנים, מגיעה לביתה, נמלטת משם עם ילדיה הקטינים ומודיעה על כך למשטרה. בבוקר כשהגיעו שוטרים לבית, הגבר המכה סירב להתלוות אליהם לתחנת המשטרה, ורק לאחר שהשוטרים השתמשו ב'טייזר', הם הצליחו לאזוק אותו וללוותו לתחנת המשטרה. אז גם חקרו אותו על אירוע אלימות נוסף שעליו אישתו סיפרה בתלונתה.
לאחר השלמת החקירה וגביית עדויות החליטו בפרקליטות להגיש נגד הבעל האלים כתב אישום וציינה כי דרישתה היא לעונש מאסר בפועל. לאחר ישיבות רבות ודיונים ולאחר שהבעל הודה במיוחס לו, הביע חרטה והחל טיפול שיקומי החליט בית המשפט להקל עם עונשו.
"נתתי דעתי לעובדה כי לנאשם עבר פלילי נקי וזו הסתבכותו הראשונה עם החוק. כן שקלתי את הפגיעה שעלולה להיגרם לנאשם ככל שיושת עליו עונש מאסר, ולו לריצוי בעבודות שירות, וזאת בשים לב לעובדה כי הלה טרם ריצה עונשי מאסר בעברו" כתבה בהחלטתה סגנית נשיא בית משפט השלום בקרית גת, השופטת נגה שמואלי-מאייר "עוד ולקולא, יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם הודה בביצוע העבירות, מה שייתר את העדתה של המתלוננת בבית המשפט ואף הביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. בנוסף, וזה העיקר, את מירב המשקל, ככל שהדברים נוגעים לנסיבה זו, יש לייחס לעובדה כי הנאשם הצטער על מעשיו והתרשמתי בצורה בלתי אמצעית מכנות החרטה שאותה הוא הביע. לדידי, יש בעצם כך כדי ללמד על כך שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו ואת השלכותיהם, וביחד עם ההליך השיקומי שאותו הוא עובר, גם כדי למזער את הסיכון שמא אלה יישנו בעתיד.
עוד יש ליתן את הדעת לעובדה כי הנאשם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך פרק זמן שאיננו מבוטל, כחודש ימים, וכי במשך תקופה ארוכה נוספת היה משוחרר תחת תנאים מגבילים. ברי כי הליך המעצר אינו עונש או "מקדמה על חשבון העונש", אך סבורתני כי היה בהליך המעצר כדי להעביר לו את המסר הנדרש ולהרתיעו במידה רבה מביצוע עבירות נוספות בעתיד". השופטת אף מציינת שלא התעלמה מהעמדה החיובית של אישתו המוכה של הנאשם, לאורך כל ההליך המשפטי.
"מלאכת גזירת הדין איננה קלה כלל ועיקר, ובית המשפט אינו מקל ראש בחומרת מעשיו של הנאשם, ומביע מהם סלידה רבתי" הבהירה השופטת אך גם הסתייגה "אולם, באיזון הראוי בין מכלול השיקולים והנסיבות אשר פורטו לעיל, הגם אם לא בלי התלבטות, ובייחוד בשים לב לכך שעסקינן בנאשם שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, שהודה בביצוע העבירה והביע צער וחרטה על מעשיו, ולאור ההליך הטיפולי שאותו הוא עבר ועודנו צפוי לעבור, מצאתי כי ניתן בזו הפעם ללכת לקראתו ולבכר את שיקול השיקום בעניינו. אשר על כן, אמנע מלהשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. לצד האמור, מצאתי להדגיש בפניו של הנאשם כי הליך הגמילה נועד בראש ובראשונה לשרת את טובתו שלו, וכי ככל שלא יתמיד בהליך, וחלילה ישוב לסורו, הרי שטוב שידע כי לא יזכה להתחשבות נוספת מצדו של בית המשפט. מן הראוי שידיעה זו תרחף מעל ראשו כל העת, ואם לא ימנע מאלימות בזכות הליך הגמילה שעבר, אולי יעשה כן מאימת הדין".
לבסוף גזרה עליו השופטת 270 שעות שירות למען הציבור אותן יבצע בתפקידי ריתוך, הובלות ועבודות תחזוקה בבית הספר אורט אדיבי באשקלון. עוד נגזר עליו מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום הנאשם יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום הנאשם יעבור עבירת אלימות מסוג עוון וקנס בסך 3,000 ₪.
"אם נאנסת, אל תתלונני": קורבן האונס הקבוצתי באשקלון כועסת ומסבירה
"במקום להגן עליי, הפכו אותי לנאשמת. הייתי צריכה להוכיח שמי שאנס אותי באמת אנס", מספרת מ' בראיון ל"כאן דרום" בעקבו קריסת התיק וזיכוי הנאשמים. היא חושפת גם את החקירות המשפילות שעברה, את תחושת הבדידות במשפט, ואת הטראומה שמלווה אותה מאז. "היום, בדיעבד, לא הייתי הולכת להתלונן"