השבוע, בלי הרבה רעש וצלצולים, כינס שר הבינוי והשיכון האלוף במילואים יואב גלנט את ראשי הרשויות באזור והציג בפניהם תכנית אב גרנדיוזית לפיתוח נפת אשקלון, המשתרעת על השטח שבין הערים אשדוד, אשקלון, קריית מלאכי, קריית גת ושדרות. התכנית הציבה יעד של תכנון והקמה של יותר מ-243 אלף יחידות דיור עד שנת 2040.
מטרת תכנית האב, על פי המשרד, הינה קידום בנייה, פיתוח והעצמה לאזור נפת אשקלון, מתוך התייחסות יתרה להיבטים חברתיים וכלכליים, בהם ייעול אזורי תעסוקה, שמירה על קרקע חקלאית וערכי הסביבה, עירוניות והתחדשות עירונית, פיתוח כפרי וחדשנות. "תכנית אב" הינה תכנית מדיניות המתווה דרך וחזון לפיתוח, אך אינה עוברת תהליכים סטטוטוריים רגילים, אלא נחשבת לתכנית עקרונית, שלפיה נקבעת תכנית העבודה באזור.
ראשי הרשויות, בהם תומר גלאם, עם השר יואב גלנט. צילום: ששון תירם
התכנית, כאמור, הוצגה לראשי הרשויות, בהם ראש עיריית אשקלון בפועל תומר גלאם, ועם סיום בנייתה תוצג תכנית העבודה ליישום תכנית האב בשלבים, ויתבצע סבב תיאומים עם השותפים לקידום המהלך. לפי ההערכות, בתוך חמש שנים יהיה כבר אפשר לראות ניצני עבודה בשטח.
על פי התכנית, יתווספו לעיר אשקלון לא פחות מ-72 אלף יחידות דיור(!). רק כדי להבין, היום בעיר אשקלון ישנן 45 אלף יחידות דיור.
“זוהי בשורה חשובה לתושבי הדרום ולכל אזרחי ישראל”, אמר השר גלנט עם הצגת התכנית. “אנו מציגים לראשונה תכנית אשר תוביל לפיתוח הדרום כולו, תשפר באופן משמעותי את אורח חייהם של התושבים ותוביל להכפלת האוכלוסייה באזור אשקלון. פיתוח הדרום עומד לנגד עיניי, ולכן אנו פועלים במלוא המרץ לקידום תכנית אב רחבה, וזאת מתוך ראייה של החשיבות האסטרטגית בהעברת אוכלוסייה חזקה מהמרכז לערי הדרום והצפון”.
“כל תוספת תפגע באיכות החיים”
לא כולם רואים ברכה בתכנית הענקית הזאת. איש הנדל"ן הוותיק רונן שירז סבור כי תכנית כזו לא מביאה עמה בשורה לעיר, אלא להפך: “כרגע, נכון להיום, עם 45 אלף בתי אב, אשקלון לא מצליחה להכיל מבחינת תשתיות ומוסדות ציבור אפילו 30 אלף בתי אב. ראיה לכך: רואים פקקים, תורים בכל מיני מקומות, בעיות במוסדות החינוך. גם אם יעסקו בחמש השנים הקרובות רק בתשתיות, אז רק בעוד חמש שנים העיר תותאם ל-45 אלף בתי אב. אז בשביל 110 אלף בתי אב נצטרך כמויות עצומות של מחלפים וגשרים, שכולם בסופו של דבר יתנקזו לכביש 4, שזה לא הגיוני ולא נכון. אם זה תלוי בי, עדיף את אשקלון כמו שהיא היום ולשפר את רמת החיים פה ולתת רמת חיים נאותה ל-45 אלף מבלי להוסיף עוד יחידות. כל תוספת תפגע באיכות החיים. חייבים לדאוג לעיר שלנו ולשמור אותה ולדאוג לאיכות חיים למי שנמצא בה ומתגורר בה”.
"צריך לשפר את רמת החיים של התושבים". שירז. צילום: אולפני שלום טל
חבר האופוזיציה הרב יעקב אביטן אינו רואה חיסרון במספר התושבים הגדול, אך סבור כי לנוכח התנהלות העבר, קשה להאמין שיתאימו את התשתיות לצורך של התושבים, “אתה יודע כמה דברים כאלה נאמרו? יש בחירות עכשיו ויש סיסמאות. אני בעד להרחיב את מקום אוהלך ושיביאו תושבים ועולים ושתהיה עיר גדולה. גם המושבים מתרחבים, אין בעיה של התרחבות, לא זו השאלה. אז נהיה עיר בת חצי מיליון תושבים. אבל השר גלנט מדבר בסיסמאות ובחלומות, וטוב לחלום. אבל אם רוצים לעשות דבר כזה ולהביא כל כך הרבה תושבים, אז איפה יעבדו? איפה הגנים? איפה בתי הכנסת? איפה התשתיות? לי אין בעיה שנהיה עיר גדולה, אבל לא כמו באגמים שבנו בתים ורק עכשיו בונים בתי ספר. לא ככה, אלא להפך, קודם בונים את מוסדות הציבור, ואז אתה מתחיל לבנות בתים”.
“תראה מה קורה בברנע”, מוסיף שירז. “תראה את התשתיות בברנע, תראה את ההצפות שיש בימים גשומים, אין תשתיות ראויות בשכונות חדשות. לא מדבר על השכונות ישנות, עד היום היינו רגילים לראות הצפות בשכונות ישנות. יש לנו פה תשתיות של מושב. עיר בסדר גודל של כמעט 150 אלף תושבים, ואין לנו אפילו גשר אחד, אפילו מחלף אחד. אין תשתית אחת מתקדמת, כל התשתיות מאוד ישנות. שים לב למשל שיש שלוש יציאות לעיר, ושלושתן מתנקזות לאותו הכביש. אני לא מדבר על מקרה שבו יהיה אסון ויצטרכו לעזוב את העיר במהירות. הבעיה היא שגם למגורים ומחיה זה כבר בלתי הגיוני. אסור להגדיל את העיר, צריך לדאוג לאיכות חיים. תראה מה קורה בעיר השכנה. אשקלון—אשדוד זה רבע שעה נסיעה, אבל 10 שנים הבדל”.
"הם רוצים שיהיה לנו עוד רחוב בלפור ועוד רחוב קדש?". הרב יעקב אביטן
הרב אביטן חושש גם מתסריט בלפור: “אני רוצה שהצעירים ימשיכו לבוא לכאן, אבל להגיד: 'אני מרחיב ב-70 אלף דירות', אז אמר. ונישאר עם אותה רכבת ואותו בית חולים? הם רוצים שיהיה לנו עוד רחוב בלפור ועוד רחוב קדש ואחרי זה לחשוב איך להפוך לשני נתיבים. מה עם תחנת כיבוי אש? מספיקים לנו שני הכבאים שיש היום? בינתיים הסכם הגג מביא כסף לעירייה, מזלנו ששר האוצר חבר של ראש העיר. אבל מחר הוא לא יהיה שם, איך העירייה תעמוד בזה?”
הושם דגש על מוקדי תעסוקה
אלא שהתכנית, כך על פי משרד הבינוי והשיכון, נבנתה בשיתוף מנהל התכנון והושם דגש מיוחד על מוקדי תעסוקה ותחבורה באזור. התכנית שהוצגה, כך אומרים במשרד, מציעה חשיבה חדשנית וייחודית לנפה (חלוקה אזורית גיאוגרפית), תוך התחשבות לא רק בהיבטים של דיור, אלא היא משלבת באופן מהותי נושאים של חקלאות, תחבורה, תעסוקה, סביבה, תשתיות ועוד.
עוד נמסר כי משרד הבינוי והשיכון הוביל “מהלך תכנוני תוך שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים, ביניהם משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון ומשרד התחבורה. בתכנית ניתנה התייחסות לבניית מערכת תחבורה משולבת להסעת המונים, בדגש על פיתוח מוקדים עירוניים ומסופים תחבורתיים מערכתיים, במטרה לייצר מערך תחבורה ציבורית יעיל ומקשר בין כל יישובי הנפה. בנוסף, הושם דגש על שימור אזורים חקלאיים ערכיים ומניבים, המיוחדים לאזור גיאוגרפי זה. עוד, ניתנה במה למשאבי טבע מיוחדים לסביבה (רכס הכורכר, בתרונות רוחמה ושמורות הטבע), על מנת להגיע לתכנית סופית הכוללת בתוכה התייחסות לכלל נתוני האזור והפיכתם למוקדי משיכה”.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: “מדובר בתכנית עתידית של משרד השיכון, וטרם הוחלט כמה תוספות של יחידות דיור יהיו בכל אחת מהערים שנמצאות בתכנית. בכל מקרה, כפי שראש העיר בפועל הצהיר בעבר, לא יתווספו יחידות דיור באשקלון אם לא יינתן מענה מקדים לתשתיות, לתחבורה, לתעסוקה ולמוסדות חינוך וציבור”.
