11 בעלי משרדים בקרית האקדמיה בעיר עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד עיריית אשקלון בטענה ששינתה את שיטת חישוב השטח של המשרדים שלהם לצורך חיובם בתשלומי ארנונה. לטענתם, השיטה השתנתה משיטת נטו לשיטת ברוטו-ברוטו בניגוד לדין. שיטת ברוטו-ברוטו מנוגדת לשיטת המדידה הנהוגה בבנייני משרדים כל השנים בעיר אשקלון, ויש בה משום חוסר תום לב מובהק.
העותרים טוענים כי העירייה שינתה את שיטת חישוב, אף על פי שידוע לה שהניסיון בצו הארנונה לפני שנים לשנות את שיטת חישוב השטח הינו בטל וללא תוקף חוקי. על פי העתירה, בעבר כבר היו ניסיונות לשנות את שיטת המדידה בהסתמך על לשון צו הארנונה המתפרסם מדי שנה ושנה, ואולם התברר שוב ושוב כי לשון הצו שונתה ללא אישור כדין.
בעלי המשרדים ביקשו מבית המשפט להורות לעיריית אשקלון שלא לשנות את שיטת חישוב השטח הנהוגה זה שנים רבות ולחשב נטו את שטח משרדם. בנוסף, ביקשו שבית המשפט יורה לעירייה להציג בפניהם את כל הנתונים שנתבקשו לגבי המדידות שנערכו בבנייני משרדים באשקלון ב-30 השנים האחרונות, מאז תוקן לכאורה צו הארנונה.
“הכפילו לי את התשלום”
על פי העתירה, מאז הוקם בניין האקדמיה חויבו מחזיקי המשרדים בארנונה שחושבה בהתאם לשטח משרדם נטו, ללא חיוב שטחים משותפים של הבניין. בחודשים ינואר-פברואר 2017 החלה עיריית אשקלון לחייב את נכסיהם בצירוף שטחים משותפים, לטענתה בהתאם לצו הארנונה.
החיוב התבטא בהוספת שורה בחשבון הארנונה של התושבים והוספת סיווג אף שבצו הארנונה אין סיווג מפורש לשטחים האלה, כפי שטוען עורך דינם של העותרים ירון דיין.
במקביל להתכתבויות פרטניות, הנוגעות לחיובי הארנונה הייחודיים לכל מחזיק ומחזיק ושטח המשרדים עצמם, ובמסגרתן התייחסו מחזיקי המשרדים לחיוב השטח המשותף, התברר כי עיקר ההגדלה בשטחים נובע ממעבר לשיטת ברוטו-ברוטו. הם התאגדו והחלו לברר בעיריית אשקלון את פשר המהלך.
באותו עניין
“במילים פשוטות במקום לחשב נטו את שטח המשרד שלי חישבו אותו ברוטו, כולל קירות. ואם לא די בכך, אז הוסיפו גם את השטחים המשותפים, וגם זה בחישוב ברוטו, וזה מה שנקרא ברוטו-ברוטו”, מסביר עו”ד יוסי גמליאל, המחזיק משרד בבניין. “זה הגדיל לי, באופן אישי, את שטח המשרד ב—100 אחוזים והכפיל את תשלום הארנונה לחודשיים”.
“עלו פה על שיטה”
בחודש אפריל פנה נציג מטעם בעלי המשרדים לעיריית אשקלון וביקש לקבל מידע לגבי גביית הארנונה בשבע השנים האחרונות מבניין אשקלון סנטר וקניון לב אשקלון. רק כעבור ארבעה חודשים הוא קיבל תשובה מהממונה לחופש המידע, וממנה עולה כי בשני המבנים החלה העירייה במדידות רק בשנת 2017 על מנת להתחיל לחייבם בחיוב ברוטו-ברוטו. בתשובה נוספת שקיבלו הוסבר להם כי חיובי העירייה בגין השטחים המשותפים נובעים מלשון צו הארנונה שלא ניתן לשנותו.
ידעי
“שיטת המדידה קובעת כי לצורך חיוב בארנונה יש לחשב את כל שטח הנכס, לרבות השטח שתחת הקירות הפנימיים והחיצוניים, שטחים משותפים כוללים, ואינה מחריגה מתחולתו כל שטח בנוי שהוא. היות שכך העירייה נוהגת בהתאם לשיטת מדידה זו מקדמת דנא ומחייבת את כלל מחזיקי הנכסים שאינם למגורים בתשלום ארנונה. ניסיונכם החוזר לנסות ולהעלות טענות בעלמא בדבר חוסר סמכותה של העירייה לחייבכם בתשלום ארנונה כדין נעדרת כל בסיס נוכח הוראת צו הארנונה העירוני ושיטת המדידה שבו”, כתב להם מנהל הארנונה איציק ויצמן.
מנגד טענו בעלי המשרדים כי החיוב שהושת עליהם אינו חוקי ומנוגד לנוהג רב שנים של חיוב בשיטת נטו. “השיטה של הרשות המקומית היא לחשוב שהציבור מטומטם ולא מבין בצו הארנונה, ואז להאכיל אותו בכל מיני סיבות שלכאורה אין להם שליטה בתעריפים, וזו איזושהי גזירה מלמעלה”, אומר רן ידעי, יו”ר נציגות הדיירים. “בפועל זה לא נכון. עיריית אשקלון בחרה מראש לגבות תעריף שיא, כשיכלה לבחור שלא ולהקל על התושבים. בכל הצבעה שנעשית במועצת העיר על צו הארנונה כולם מצביעים כמו עדר, כי גם לחברי המועצה אין מושג. אף אחד לא טורח לפתוח את החוברת, לקרוא קצת ולהשכיל. גם הם אוכלים את מה שמאכילים אותם. לצערי הרב, נוצר מצב שבו הציבור בקיא הרבה יותר מחברי המועצה ואפילו מהפקידות העירונית וממנהל הארנונה”.
ידעי אף אומר כי בעבר נמנע יישום של רעיון כזה, “בשנת 2011 מועצת העיר הביעה התנגדות לעוול הזה וסוכם שמה שהיה הוא שיהיה, וזה מה היה במשך 30 שנה כי זה החוק. אבל בכל פעם מנסים להחיות את העוולה הזאת מחדש. עשינו המון בדיקות בעניין הזה ומצאנו מספר פערים שאנחנו לא יכולים להעלים מהם עין יותר. לא יכול להיות מצב שיש אפליה בשיטת החישוב בין בניינים בתוך העיר. לא ייתכן שמבניין אחד יגבו על פי שיטת נטו, מאחר ברוטו ,והשלישי ברוטו-ברוטו. דבר שני אם אנחנו משווים את התעריפים שלנו לרשויות אחרות, אפילו גדולות כמו ירושלים ותל אביב, אצלנו הרבה יותר יוקר. רשויות אחרות גם עושות מאמצים כדי להוזיל ופועלות מול ועדת השרים, רק כדי להקל על התושבים, באשקלון לא. כאן פשוט עלו על שיטה, אפשר להיכנס לגירעונות ואז להכניס יד עמוק לכיס של התושבים כדי להשלים פערים. הבעיה שלהם היא שהציבור התחיל להבין, הפסקנו להיות הציבור המטומטם שהם חושבים שאנחנו”.
“מידע סותר ולא אחיד”
כבר בשנים 2011-2010 ניהל עו”ד גמליאל ערר בנוגע לחיובו בארנונה בגין שטח ברוטו והפנה את העירייה לעובדה שבנייני משרדים אחרים בעיר אינם מחויבים בגין השטח המשותף. הוא גם פרש את חיובי כלל הדיירים בבניין אשקלון סנטר, ולפיהם חויבו בשטח נטו. עוד התברר להם כי מבדיקה עדכנית גם בשנת 2017 כל המבנים, מלבד המבנה שבו הם מחזיקים ומבנה חדש נוסף, מחויבים בגין השטח העיקרי. “כל הניסיונות שלהם לקבל מידע על מדידות השטח המשותף בבניין הביאו למידע סותר ולא אחיד המעיד לכשעצמו על פקפוק העירייה בחוקיות פעולותיה”, נכתב בעתירה.
חשבונית ארנונה לתשלום. אילוסטרציה: ניר שמול
לעתירה הוסיפו גם את כלל המדידות שביצעה העירייה במבנה, ומדובר במספר לא מבוטל של פעמים ולא פעם בנתונים סותרים על אותו השטח. “מכל האמור למדים העותרים כי מאז שנת 2010 מודדת העירייה את הנכס הספציפי, בניין האקדמיה, באופן תכוף כל השנים ופעם אחר פעם, אך רק בשנת 2017 החליטה העירייה לשנות את שיטת החישוב ולחייב בגין שטח משותף”, נכתב.
“עד שנת 1987 לא הייתה התייחסות בצו הארנונה לשיטת המדידה, ורק באותה שנה צוינה שיטת המדידה ברוטו-ברוטו”, אומר עו”ד גמליאל, “אלא שבפועל העירייה לא התנהלה בהתאם לצו הארנונה מאז 1987 והמשיכה כל השנים לחייב את המשרדים בשיטת נטו או ברוטו, ללא השטחים המשותפים. אנחנו טוענים כי גם אז לשון צו הארנונה שונתה בניגוד לחוק, ולכן כל ניסיון לקבע את שיטת ברוטו-ברוטו אינו חוקי. ולא רק זה, אנחנו גם אומרים שלשון צו הארנונה אינה רלוונטית כלל לאור הנוהג בן 30 השנים, בו מתעלמת העירייה עצמה מלשון הצו ומחייבת את בנייני המשרדים ללא השטחים המשותפים. זו לא תקלה נקודתית, אלא מדיניות ברורה”.
העירייה: “שיטת המדידה היא ברוטו לכולם”
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: “בניגוד לטענת העותרים, העירייה לא שינתה את שיטת המדידה אלא מחייבת את כלל מחזיקי הנכסים בתחומה בשיטת ברוטו מאז ומעולם. העירייה מבצעת סקרים ומדידות של נכסים בתחומה, ומשנמצא כי המחזיקים בנכסים הללו לא חויבו בשגגה בגין מלוא שטחי הבנייה שבחזקתם ובהתאם להוראות צו הארנונה העירוני, העירייה בהתאם לחובתה כמי שאמונה על הקופה הציבורית שלחה להם שומת ארנונה מתוקנת התואמת את הוראות צו הארנונה העירוני”.
