כך התעלמה העירייה מעבירות בנייה של החברה הכלכלית

מבקר העירייה, עו"ד אריאל גמליאל

מבקר העירייה עו"ד אריאל גמליאל בדק את מסעדת זיארה הממוקמת בטיילת, ובה מצא לא מעט ליקויים בהתנהלות החברה הכלכלית של אשקלון (חכ”ל). תחילה מפרט המבקר את העלויות הכוללות לבניית המסעדה שהסתכמו בסך של 3.2 מיליון שקלים. הסכם השכירות שנחתם בין חברת 'לאסו' של צביקה בן שבת ובין החכ”ל קבע כי ישולמו דמי שכירות חודשיים בגובה 28 אלף שקלים פלוס מע”מ.

פיקוח ומעורבות של העירייה

תחילה טען המבקר כי בין העירייה, שהיא בעלת הקרקע, ובין החכ”ל אין הסכם כתוב בעניין בניית המסעדה ומשך השכרתה. המבקר כתב: “הסרת ידי העירייה מנכסים ללא מעורבות ופיקוח כלשהו המתבצע על ידה אינם תקינים. יש צורך בפיקוח עירוני על נכסים שברשות העירייה ומעורבותה הן לעניין ניהול המכרזים והן לעניין בניית מבנים והשכרתם”.

תגובת החברה הכלכלית: “בין הצדדים גובשו הסכמות שקיבלו את ביטוין בטיוטת הסכם שעל פיה פועלים הצדדים. טיוטה זו טרם נחתמה על ידי עיריית אשקלון. בניגוד לטענת הביקורת, קיים הסכם כתוב המגדיר את יחסי הצדדים ועל פיו פעלו הצדדים.

מסעדת זיארה. צילום: אילן אסייג

עוד גילה המבקר כי החכ”ל הוציאה צו תחילת עבודה, ולפיו מועד תחילת ביצוע העבודות ניתן יותר מחודש לפני שיצא היתר בנייה. מה עוד שטופס 4 למבנה התקבל חודשיים לאחר פתיחת המסעדה. “לא ראוי שהחברה הכלכלית, שלוחה של העירייה שהינה גוף ציבורי, תגיש תכנית מצבית, דהיינו תכנית אשר נועדה להכשיר בדיעבד חריגות מהיתר בנייה”, כתב המבקר.

תגובת החברה הכלכלית: “מאחר ועבדנו בלוחות זמנים קצרים מאוד ורצינו לייעל את הזמן, הוחלט לתת לקבלן צו התחלת עבודה במועד הנ”ל לטובת התארגנות, הזמנת חומרים והתקשרויות עם קבלני משנה. ברור גם לחברה וגם לקבלן שהוא לא יחל בעבודות הטעונות היתר ללא היתר, ודבר זה אף מצוין בהסכם. לראיה הקבלן החל בעבודות הבנייה רק לאחר קבלת היתר הבנייה. ב-24.6.14 בוצע אירוע פתיחה למסעדה, והיא לא נפתחה לקהל ולא הוגש בה מזון. יתרה מכך, למעלה מן הצורך, השוכר קיבל הודעה כי אין לפתוח את המסעדה ולהפעילה עד לקבלת טופס 4 (מכתב זה הועבר לביקורת). בנוסף נציין כי בתקופה זו נורו טילים על העיר אשקלון ולאחר כשבוע וחצי התחיל מבצע צוק איתן, והמסעדה הייתה סגורה מיום עריכת אירוע הפתיחה ועד ל-24.8.14. ביום 24.6.14 ניתן היתר כדין לגבי שינויים שבוצעו במסעדה. ב-24.8.14 הנכס היה בחזקתו של הזכיין אשר צירף למקום עגלות ניידות, הצבת פח מוטמן, סוכך חשמלי ומעקות בטיחות, ועל זה יצא היתר בדיעבד ולא על  בניית המסעדה. עם הסדרת ההיתר לעגלות נתקבל טופס 4 לפרויקט כולו. במסגרת הבקשה לאישור תכנית מצבית מדובר בהתאמות שביצע הזכיין לאחר מסירת המבנה”.

המבקר השיב לזה כאשר ציין: ”מסיבת עיתונאים להשקת פסטיבל בריזה התקיימה במסעדה ביום 11.8.14 בנוכחות נציגי העירייה, החברה הכלכלית, אמנים ועיתונאים. מהאמור עולה כי המסעדה הייתה פתוחה טרם קבלת טופס 4 לפרויקט”.

אי-עמידה בתנאי המכרז

עניין נוסף שאליו התייחס המבקר נוגע לכך שהחברה שזכתה במכרז כלל לא עמדה בתנאי הסף. “הביקורת מעירה בחומרה כי לאסו דברים טובים בע”מ אינה עומדת בתנאי הסף המצוינים במכרז”, כתב המבקר וציין כי החברה הוקמה רק בסוף שנת 2012, כך שהיא לא עמדה בתנאי סף של ניסיון מוכח בניהול והפעלת מסעדה או עסק לממכר מזון בשנים 2012-2013. כמו כן, החברה לא הציגה מחזור שנתי של 50 מיליון שקלים בשנים 2013-2011, שזה גם אחד מתנאי הסף.

תגובת החברה הכלכלית: “ההצעה הוגשה על ידי בעל השליטה בחברות ח.א.ש מערכות ושירותים, מוקד ח.א.ש ולאסו דברים טובים – צביקה בן שבת. צביקה בן שבת הגיש הצעתו באמצעות חברת לאסו. המשמעות היא כי החברה בחנה את עמידתו של צביקה בן שבת בתנאי הסף, ואין כל ספק כי זה עומד בתנאי הסף ובעל איתנות כספית וניסיון, על פי הצהרת המציע, כנדרש בתנאי המכרז. המציע, צביקה בן שבת, נותר כבעל האחריות המשפטית המלאה להתקשרות החוזית, ולראיה הוא חתום על החוזה באופן אישי”.

התעלמות העירייה מעבירות בנייה

דבר חמור במיוחד ציין המבקר: אף על פי שנתגלו עבירות בנייה במתחם המסעדה, המחלקה המשפטית לא נקטה דבר ולא פעלה בעניין במשך שנתיים תמימות. “חלו עיכובים משמעותיים בטיפול העירוני בעבירות הבנייה במסעדה, הן בחלוף חמישה וחצי חודשים מיום גילוי העבירה ועד למתן הדו”ח והן בחלוף שנה וחמישה חודשים מיום העברת הדו”ח לטיפול התובעת העירונית ועד להחזרת הדו”ח להשלמת חקירה – ובסך הכול משך שנתיים מיום גילוי העבירה ונכון ליום 1.11.2016 וחרף התעלמות מקבלי הדו”ח מביצוע העבירה – לא ננקטו הליכי אכיפה משפטית על ידי העירייה”.

תגובת הלשכה המשפטית בעירייה: “הדו”ח הגיע אלינו בחודש אפריל 2015, לא סומן כעבירה משמעותית שיש לטפל בה בדחיפות, ולכן הונח עם שאר הדו”חות לטיפול שוטף. כשהוצאתי אותו לטיפול, גיליתי שהדו”ח לא ערוך בצורה המאפשרת להגיש כתב אישום. חומר החקירה לא גילה קשר בין החשודים לבין העבירות. לא פורט מדוע החכ”ל אחראית ומה המצב בשטח. משכך, הוחזר הדו”ח לתיקון והשלמה ביום 28.7.16. זמן הטיפול וההחזרה להשלמת החקירה הוא זמן ממוצע לטיפול בדו”ח. כמו כן, בשנים 2016-2015 הוחזרו 164 תיקים להשלמת חקירה. ביום 8.12.16 הוחזר הדו”ח לתביעה. הייתי בחופשת לידה. התובעת העירונית החדשה עברה על התיק בשנית וגילתה כי ישנן עבירות שונות שנתגלו במועדים שונים, ואילו הדו”ח לא מציין זאת, וכן כי לא בוצעו כל השלמות החקירה שנתבקשו על ידי. משכך, הוחזר הדו”ח להשלמה חקירה בשנית. אציין כי בהתאם למדיניות החדשה, מחלקת הפיקוח אמורה להעביר דו”חות בציון דחיפות הטיפול בהם: עדיפות, שוטף, תחתית”.

החלפת השוכר ללא קיום הליך מכרז חדש וללא חוזה

צביקה בן שבת. צילום: דוד לוי

נמצא כי נכון ליום 21.9.16 מפעילת המסעדה הינה חברת ימים של חלום בע”מ ולא חברת לאסו דברים טובים בע”מ. הדבר נעשה ללא קיומו של מכרז חדש, ללא קיומו של חוזה שכירות וללא הפעלת שיקול דעת בבחירת השוכר. לביקורת נמסרו מכתבים שנשלחו על ידי החברה הכלכלית לחברת לאסו דברים טובים בחודשים אוגוסט 2016–ינואר 2017 לעניין הפרת חוזה השכירות, דרישה לפינוי המושכר והודעה על חילוט הערבות הבנקאית וכן המענה למכתבים אלו.

תגובת החברה הכלכלית: “משנתגלה על ידי החברה הכלכלית כי חברת ימים של חלום בע”מ עושה שימוש במושכר ללא הרשאה וכי השוכר העביר זכויותיו בנכס ללא ידיעת ואישור החכ”ל, נדרשו גורמים אלה לפנות את הנכס. לאחר מכן פנו השוכר וימים של חלום לוועדת המכרזים בבקשה לשקול אישור העברת זכות השכירות כפי שמתאפשר בהסכם השכירות (בכפוף לאישור מראש ובכתב). במהלך חודש ינואר 2017 דנה ועדת ההתקשרויות בבקשת השוכר והחליטה לא להתיר את העברת זכות השכירות. בסמוך לכך הודיע החכ”ל לשוכר על החלטת ועדת ההתקשרויות ועמדה על פינוי המושכר ותשלום יתרת החוב. במקביל נשלחה דרישה לחילוט הערבות הבנקאית לבנק דיסקונט (העומדת בבירור בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע). כמו כן, ביום 7.3.17 הוגשה בבית משפט השלום באשקלון תביעה לפינוי המושכר. המדובר בהליך משפטי ייחודי ומהיר יחסית. החברה תפעל לפרסום מכרז חדש בסמוך לקבלת פסק דין”.

עו"ד סער רשף, הבעלים של חברת ימים של חלום, המפעילה את מסעדת זיארה, מסר בתגובה כי את הרכישה הוא ביצע לאחר שקיבל אישור ממנכ"ל החכ"ל דאז, גלעד אורן, "מנכ"ל החכ"ל  אמר שאין בעיה ואנחנו בסך הכל רצינו לקנות את הזכויות. אמרו לנו שצריך ועדה, אז הגשנו ועדה והוועדה אמרה שהם לא מסכימים אז עשינו רק הסכם הפעלה וצביקה נשאר עם זכויות הניהול. אנחנו הולכים לפי החוק וכך פועלים עסקים רבים הפועלים תחת החברה הכלכלית".

בנוגע לעבירות הבנייה במקום הוא מסר כי "אנחנו קיבלנו את המקום ככה, מי שעשה את הסככות זאת החברה הכלכלית".

את תגובתו של צביקה בן שבת לא ניתן היה להשיג.