היא אמנם לא אשקלונית, אבל שורשים אשקלונים וביקורים בעיר מספיקים במקרה הזה כדי שנתמלא גאווה נוכח זכייתה של המתאבקת האמריקאית-ישראלית עמית אלאור במדליית זהב באולימפיאדת פריז. כבר עבר שבוע מאז ההיסטוריה שעשתה, וגם אנחנו, איך לא? אוהבים להשתכשך באבק הכוכבים ולהתרגש מהעובדה שאת המדליה הביאה אחת משלנו.
עמית בחוף בר כוכבא
אז מה בדיוק הקשר של אלאור לעיר ולמועדון ההיאבקות המקומי? יצאנו לבדוק וחזרנו עם תשובות.
קודם כל, משפחתה של עמית ידועה בהישגי הספורט שלה לאורך השנים. אביה של עמית, יאיר מקלר אלור ז"ל (נפטר בשנת 2022) החזיק בשיא הישראלי בהדיפת כדור ברזל באולם כ-34 שנים. הוא זכה 9 פעמים במקום הראשון באליפות ישראל והיה שיאן ישראל בהדיפת כדור ברזל ו-5 פעמים אלוף ישראל בזריקת דיסקוס. הוא התאמן בקבוצת הפועל אשקלון ובהמשך בקבוצות כפר סבא ובאר שבע.
עמית והמאמן אנטולי באשקלון. מתוך עמ' האינסטגרם של עמית
בשנות ה-80 עברו יאיר ואשתו אילנה לארה"ב. נולדו להם שישה ילדים, ולשלושה מהם הישגים בספורט: רוני, אלופת ארצות הברית בהיאבקות לצעירות, אורי, מקום רביעי במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת ריו ב-2016 בהיאבקות בסגנון יווני רומי, ועמית – הצעירה מכולם, שהביאה את מדליית הזהב בהיאבקות, באולימפיאדת פריז.
בשנת 2018 פקדה את המשפחה טרגדיה נוראית כאשר אושרי, אחיה של עמית, נרצח ביריות במהלך שוד של מריחואנה והוא רק בן 23.
עמית בילדותה עם אושרי ז"ל
"כשנולדתי הוא היה כל כך שמח כי הוא רצה אחות קטנה. נהנינו לשחק משחקי וידאו ולגו ביחד. היינו מבשלים ביחד ומכינים תפריטים למסעדה הדמיונית שלנו", ספדה לו עמית בפוסט שכתבה, "ואני עדיין זוכרת שהרגשתי כל כך גבוהה כשהייתי על הכתפיים שלו כשהיינו יוצאים לטייל ליד הבית שלנו. כשאושרי היה בגילי הוא התחיל להשתמש במריחואנה ולאט לאט עם הזמן הוא השתנה לחלוטין. הוא התחיל לקבל החלטות גרועות ומסוכנות שעלו לו בסופו של דבר בחייו. כואב לי הלב כי הוא היה כל כך חכם ומוכשר ואם חייו לא היו מגדעים באיבם, אני בטוחה שהוא בסופו של דבר היה עושה בהם סדר ועדיין היה כאן כדי ליהנות מהחיים. יום הולדת שמח, אהבה ענקית שלי ומתגעגעת אליך לנצח".
"עמית רואה את עצמה כישראלית"
עמית כאמור נולדה בארה"ב, אך שורשיה האשקלונים טבועים בה עמוק. את החופשים בילדותה נהגה להעביר באשקלון. עד לפני כמה שנים, כשסבתה אביבה דרור ז"ל הייתה בחיים, היא הגיעה לבקר אותה בביתה בשכונת אפרידר באשקלון, לפחות פעמיים בשנה.
עמית בביקור אצל סבתה בשכונת אפרידר
עמית וקבוצת היאבקות מכבי אשקלון. מתוך עמוד האינסטגרם של עמית
דודה של עמית, איש ההייטק והפעיל החברתי עמי דרור, גם הוא אשקלוני לשעבר, סיפר ל'כאן דרום' על הגאווה של עמית על שורשיה. "עמית רואה את עצמה כישראלית, והיא מזכירה את זה בכל הזדמנות שיש לה", אמר. "גם את המלחמה היא מזכירה ואת נושא החטופים היא מעלה למודעות בכל הזדמנות".
דרור גם ליווה את עמית באולימפיאדה והיה שם עם בני המשפחה הנרגשים. "כל מי שיכול היה להגיע הגיע", אמר. "התרגשנו מאוד מהזכייה".
"כבר בילדותה היא הראתה כישרון יוצא דופן"
כאמור, עד לפני מספר שנים אשקלון הייתה בית שני עבור עמית בכל חופש. בביקוריה בעיר היא הקפידה להתאמן, והגיעה לאולם הספורט בה התאמנה קבוצת ההיאבקות של מכבי אשקלון, בהובלת המאמנים אנטולי גיטנר ויפים דריז'ים.
אנטולי, שהתרגש גם הוא מהזכייה של עמית במדליה, סיפר ל'כאן דרום' על הימים בהם הייתה מתאמנת יחד עם הקבוצה שלו באשקלון. "עמית הייתה מגיעה אלינו בחופשים בצעירותה, והייתה מבקשת להתאמן. היא לא ידעה עברית, והייתי מתקשר איתה בעברית באמצעות אמא שלה, וגם סבתא שלה הייתה מגיעה לצפות בה באימונים", סיפר. "כבר אז היא הראתה כישרון יוצא דופן".
פוסט שהעלתה עמית ב-2020 עם תודות למאמן אנטולי
"אני זוכר שבשנת 2013 התחרינו בתחרות בינעירונית, ואמא של עמית, אילנה, שהייתה עם עמית בדיוק בביקור באשקלון, שאלה אם היא מותר לה להתחרות איתנו, והסכמנו. כמובן שעמית ניצחה את כולם". מספר אנטולי ומציין כי למרות הישגיה של עמית, מדובר בנערה צנועה מאוד. "היא מקסימה, נהדרת, אוהבת את כולם ואנחנו גאים בה מאוד".
הפוסט של עמית אלאור באינסטגרם
לפני מספר חודשים העלתה עמית פוסט לאינסטגרם שלה עם סרטון קרב היאבקות במסגרת אימון עם הנבחרת באשקלון, וכתבה מילים חמות על העיר. "תחרות ההיאבקות הבינלאומית הראשונה שלי הייתה באשקלון, כשהייתי בת 9", כתבה. "אני כל כך שמחה שיכולתי לבקר במועדון ההיאבקות הישן שלי ולראות את כולם שוב. ביליתי הרבה זמן באימון כאן בקיץ כשהייתי צעירה יותר. האימון היה כל כך שונה ממה שהייתי רגילה אליו בארה"ב ואהבתי את זה. זה מטורף איך שהזמן עובר, עכשיו אני יותר גבוהה מהמאמנים שלי כאן. כולם תמיד היו כל כך מסבירי פנים, גם כשהייתי הילדה היחידה שמתאמנת. להיאבקות אשקלון תמיד יהיה מקום מיוחד בליבי".
עמית מתאבקת באולם באשקלון
דיברתם אחרי הזכייה?
"אנחנו שומרים על קשר טוב ממש, ומיד לאחר הזכייה באולימפיאדה דיברתי עם אמא שלה ובירכתי אותה. במהלך הקרב, כל הקבוצה ישבה מול המסך וצפתה בעמית. לא זזנו מהכסא עד שהיא לא סיימה את הקרב, והתרגשנו מאוד כשהיא זכתה. מבחינתנו היא כמו שחקנית שלנו לכל דבר. כשהיא הייתה כאן הינו מקבלים אותה במשחק כמו שחקנית קבוצה קבועה, למרות שהיא רק באה לביקור".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
